אלי מצרי
.png) | |
| לידה |
24 באוקטובר 1944 (בן 80) אלכסנדריה, מצרים |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| בת זוג | צילה |
| מספר צאצאים | 4 |
| השתייכות |
 המוסד |
| תקופת הפעילות | 1977–1996 (כ־19 שנים) |
| תפקידים בשירות | |
| איש שטח מבצעי באגפי קיסריה וביצור | |
| פעולות ומבצעים | |
| מבצע משה, מבצע שלמה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| איש חינוך, שליח סוכנות במקסיקו, משורר, פזמונאי, סופר, | |
אלי מַצְרִי (נולד ב-24 באוקטובר 1944) הוא מחנך, איש מודיעין, משורר, סופר ומבקר מסעדות.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרי נולד באלכסנדריה שבמצרים ועלה לישראל ב-1949. משפחתו התיישבה במעברה בשער העלייה, לאחר מכן בתל אביב, ולבסוף בבת ים. הוא למד בתיכון חשמונאים בבת ים, והמשיך ללימודים אקדמיים בפסיכולוגיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית. שירת בצבא כעוזר קצין חינוך בחיל השריון, והיה אחראי על להקת גייסות השריון. כמו כן כתב ב-1971 פזמונים לתוכנית "פלאים בצפון" של צוות הווי פיקוד צפון.
בחינוך ובתפקידים ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרי עבד כמורה בבית הספר "אפיקים" בדימונה במשך 11 שנים ושימש כמורה, מחנך, סגן-מנהל ומנהל חטיבת ביניים. הוא היה המנהל של בי"ס על-יסודי הצעיר ביותר שמונה על ידי משרד החינוך - בגיל 26 נבחר במכרז למנהל חטיבת הביניים הדרומית בדימונה.
הוא ומשפחתו עברו לשליחות חינוכית במקסיקו בשנים 1973–1976. לאחר מכן, כיהן כמנהל אגף החינוך בתל מונד ואחר כך, בשוהם. בהמשך, שימש יועץ לחינוך לראש מועצת תל מונד, ותרם להקמת בית ספר תיכון על שם יצחק רבין. בנוסף לתפקידים אלו, עבר מצרי קורס למורי דרך והדריך תיירים באנגלית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית.[2]
מעורבות פוליטית ותקשורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1971–1973 שימש מצרי כעוזרו של יצחק פרץ, וסייע לו במאמציו להיבחר לראשות העיר דימונה. במסגרת תפקידו זה ניהל את המקומון "מבט", ביטאון של פרץ כראש עיריית דימונה.
בשנים 1976–1977 חזר מצרי לנהל את המקומון "מבט". לאחר המהפך פוליטי ב-1977, נבחר מצרי למרכז מפלגת גח"ל.
במוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 1977 הצטרף מצרי למוסד ושירת בתפקידים שונים עד שנת 1996. במסגרת תפקידיו נשלח מצרי עם משפחתו בשליחויות דיפלומטיות בלונדון (1980–1984), במקסיקו (1986–1989) ובצרפת (1992–1996). מצרי שירת במגוון תפקידים מבצעיים ובין היתר שימש גם כמפעילה של סוכנת המוסד יעל מן.[3] ידיעתו חמש שפות שימשה כלי חשוב שסייע לו רבות בתפקידיו. בשנות השמונים היה שותף לתכנון "מבצע משה" ולהובלת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה. בשנת 2008, בנו יונתן נישא להדס, שעלתה לישראל ב-1988 במסגרת "מבצע משה".[4]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרי השתתף בעונה השישית של תוכנית הריאליטי "מאסטר שף" בשנת 2016,[5] בגיל 72, והיה המשתתף המבוגר ביותר בתוכנית.[6]
שימש בעבר כמנכ"ל חוג הידידים של בית חולים אסף הרופא.
נשוי לצילה, גרים בתל מונד, ולהם ארבעה ילדים, ששלושה מהם נולדו במהלך שנות שירותו בחו"ל.
פזמונים שכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמנואלה (לחן: יעקב הולנדר)[7]
- בלדה לבת האסטרונאוט (לחן: יעקב הולנדר)[8]
- בחופשה הבאה (לחן: דרורה חבקין. ביצוע: רומן שרון)[9]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרי פרסם שלושה ספרים:
- "ילדות של נצח" (שירה, הוצאת יפעת ספרא, 1966)[10]
- "ימים של שבר עשן" (שירה, הוצאת אל"ף, 1970)[11]
- "כאן, עכשיו ובארץ רחוקה" (קובץ סיפורים קצרים, הוצאת פרדס, 2019)[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טל גוטמן, מלחמת שלטים בתל מונד, באתר nrg, 10 באוקטובר 2008
- יובל סירי, הסיפור שלא נגמר – קיבוץ הגלויות הפרטי שלנו, באתר הקשר הרב דורי, 14 ביולי 2016
- שמעון איפרגן, "ראיתי דברים מפחידים יותר מרושפלד בחיים שלי", באתר מאקו, 24 בנובמבר 2016
- אילן ארנון, "לימדו אותי איך להתחמק ממצלמות. היום אני מפצה על זה", באתר מאקו, 28 בנובמבר 2016
- טלוויזיה קהילתית מרחב השרון, כאן עכשיו ובארץ רחוקה, כתבה טלוויזיונית, 2018
- מאיר חוטקובסקי, אגדה מהלכת של אומץ וקור רוח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 באפריל 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסעדות | boss2 עיתון יומי בנושאי החיים הטובים
- ^ אלי מצרי, באתר Pardes Publishing
- ^ אגדה מהלכת של אומץ וקור רוח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 באפריל 2022
- ^ הרופאה הטובה – מגזין נשים
- ^ אלי מצרי, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2016
- ^ שמעון איפרגן., "ראיתי דברים מפחידים יותר מרושפלד בחיים שלי", באתר מאקו, 24 בנובמבר 2016
- ^ עמנואלה, באתר הספריה הלאומית
- ^ אבי הולנדר (2011-12-14), בלדה לבת האסטרונאוט-צוות הווי פיקוד צפון, נבדק ב-2024-12-19
- ^ מילים לשיר חופשה הבאה - שרון רומן ולהקת חיל התותחנים, באתר שירונט
- ^ ילדות של נצח, באתר הספריה הלאומית של ישראל, 1967
- ^ ימים של שבר עשן, באתר www.booksefer.co.il
- ^ כאן, עכשיו ובארץ רחוקה, באתר אינדיבוק