אלישבע גולדשמידט

אלישבע גולדשמידט
Elisabeth Goldschmidt

לידה	22 בספטמבר 1912 פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית
פטירה	6 במאי 1970 (בגיל 57)
שם לידה	Elisabeth Wechsler
ענף מדעי	גנטיקה
מקום קבורה	הר המנוחות
תאריך עלייה	1936
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת גתה בפרנקפורט
בן או בת זוג	יוסף גולדשמידט
צאצאים	אליעזר גולדשמיט, ימימה בן מנחם

אלישבע גולדשמידט (22 בספטמבר 1912 – 6 במאי 1970) הייתה פרופסור במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית בירושלים, מחלוצות המחקר הגנטי בישראל.

ביוגרפיה

אלישבע גולדשמידט נולדה בפרנקפורט שבגרמניה כאליזבת וקסלר, למשפחה יהודית אורתודוקסית. ב-1932 החלה ללמוד רפואה בגרמניה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה עם עליית הנאצים לשלטון. היא עברה לאנגליה, שם החלה ללמוד זואולוגיה (בדגש על גנטיקה וציטולוגיה) וסיימה תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1935.

בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה, יוסף גולדשמידט, שהיה פעיל ציוני, השתלב בתחום החינוך ולימים היה לחבר הכנסת מטעם המפד"ל. לאחר שסיימה בשנת 1942 דוקטורט בזואולוגיה בהנחיית פרופ' גאורג האז באוניברסיטה העברית בירושלים, החלה לעסוק במחקר בתחומי הגנטיקה והציטולוגיה, וב-1949 מונתה למדריכה הראשונה בתחום באוניברסיטה העברית (ובישראל בכלל). מחקריה עסקו תחילה בבדיקות כרומוזומליות של פרוקי-רגליים, בעיקר זבובי דרוזופילה, אך לאחר מכן התמקדה בגנטיקה של האדם וערכה מחקרים על הגנטיקה של יהודים בני עדות שונות ועל השפעתם של נישואי קרובים.

בשנים הבאות עסקה בפיתוח המחקר וההוראה בגנטיקה באוניברסיטה, תוך שהיא מועלית לדרגת מרצה (1954), פרופסור חבר (1957) ופרופסור מן המנין (1967). היא ייצגה את ישראל במספר ארגונים בינלאומיים בתחום הגנטיקה.

בשנות ה-60 גולדשמידט הייתה אחת מארבע הנשים היחידות שמונו פרופסור חבר, יחד עם נעמי פיינברון-דותן, טשרנה רייס ואנה רוזין.

בשנת 1958 הייתה שותפה למחאה נגד קיום כנס מדעי בגנטיקה בגרמניה, מחאה שהביאה להעברת הכנס להאג.

בתחילת בשנות ה-60 הציעה לרקטור האוניברסיטה, פרופ' יואל רקח, להקים מחלקה עצמאית לגנטיקה. למרות שהייתה פרופסור חבר ועל אף הישגיה במחקר ובהוראה גולדשמידט לא נחשבה לראויה לעמוד בראשוּת המחלקה. גם לאחר שמונתה לפרופסור מן המנין בשנת 1967, לא נפתחה המחלקה לגנטיקה, בנימוק שלא נמצא מועמד מתאים שיעמוד בראשה.

גולדשמידט התאבדה בשנת 1970, והמחלקה לגנטיקה נפתחה רק בהמשך שנות ה-70.

גולדשמידט הייתה אם לשניים: אליעזר גולדשמידט, פרופסור למדעי הצמח וימימה בן מנחם, פרופסור לפילוסופיה, כלת פרס ישראל.

לקריאה נוספת

• Nurit Kirsh (2004), “Geneticist Elisabeth Goldschmidt: A Two-Fold Pioneering Story”, Israel Studies 9 (2): 71–105
• Nurit Kirsh (2013) “Tragedy or Success? Elisabeth Goldschmidt (1912-1970) and Genetics in Israel”, Endeavour 37: 112–120

• תרצה כהן ורפאל פלק (1970), "פרופ' אלישבע גולדשמידט", מדע ט"ו: 183–184
• נורית קירש (2008), "מבחנות ומבחנים - מסלול המכשולים של חלוצות האקדמיה העברית", גליליאו 120: 68–72
• שרון גבע, לא פרופסור גולדשמידט, אלישבע, בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלישבע גולדשמידט בוויקישיתוף

• אלישבע גולדשמידט, דף שער בספרייה הלאומית
• אלישבע גולדשמידט, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן

• Raphael Falk, "Elisabet Goldschmidt 1912-1970", in: JWA - Jewish Women's Archive