אליפים (ספר)
.jpg) | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אסתר שטרייט-וורצל |
| איורים | אלישבע לנדאו |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | עמיחי |
| תאריך הוצאה | 1982 |
| מספר עמודים | 402 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000393387 |
אליפים הוא רומן נעורים מאת הסופרת אסתר שטרייט-וורצל, שראה אור בשנת 1982 בהוצאת עמיחי. זהו ספרה השמיני, ואחד מספריה המצליחים ביותר. הספר זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער. בשנת 2005 עובד הספר להצגה לילדים ונוער באותו שם, ובשנת 2011 עובד לסדרת טלוויזיה באותו שם.
הספר מתמקד בהווי של תלמידי פנימייה חקלאית בשנות השישים.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מספר על רוני, נער מתבגר שאיבד את אמו, העובר ללמוד בפנימיה החקלאית "גנות". עלילת הספר מתרחשת בישראל של סוף שנות השישים. בבית הספר הפנימייתי נכנס רוני כתלמיד כיתה ט' – "אליף" (על אותו משקל מכונים תלמידי כיתה י' – "בטיחים", תלמידי י"א – "ג'מילים", וי"ב – "דלידים"). רוני וחבריו נאלצים להתמודד עם הדלידים, אשר מכינים עבורם טקסי-קבלה משונים. כאשר הדלידים גילחו את שערם של כמה מהבנים, רוני הוביל את שאר האליפים לגלח את ראשם. האליפים גם משיגים לעצמם טלוויזיה אחרי שהדלידים רצו מהם כסף לראות את משחק הכדורסל של מכבי תל אביב. את כל אלה רוני קיבל, כחלק מהווי בית הספר. אך כאשר הדלידים מנצלים את סמכותם לרעה, והופכים מספר תלמידים חלשים לעבדים שלהם, הוא מוביל מהלך מול מנהלת בית הספר ומגן על חבריו.
רוני צריך להתמודד גם עם דוידי, נער יתום מאם שבא משכונת-מצוקה, אשר אביו נהג להכותו, עד שנכנס לכלא בעוון גנבה. במהלך הספר דוידי מתאהב באילנה, אהובתו של רוני. דוידי מנסה לשקם את חייו אך נתקל בקשיים מרובים. במהלך שנת הלימודים מתיידד רוני עם נערים ונערות משכבתו, ביניהם שאול המכונה "קטנצ'יק- ילד דל גוף וחולה, אשר נאלץ לעבור ניתוח לב, הדסה - ילדה ביישנית אשר מאוהבת בשמוליק- מדריך הגינון ניצול- השואה המבוגר ממנה בעשרים שנה, שתלאות חייו הפכוהו לטיפוס רדוף ומסוגר החובב מוזיקה קלאסית, ניצה- בת-זוגו של רוני לזמן מה, וגם עם אילנה, אהובתו בסתר.
רוני מתמודד גם עם מערכת יחסים מאוד מורכבת עם אביו ואמו החורגת. רוני שונא אותה, וחושב שאביו שכח את אמו. לאחר שנולדת לו אחות קטנה לימור, היחסים ביניהם מתחילים להשתפר.
הספר מבוסס על הפנימייה החקלאית "כנות" השוכנת ליד צומת גדרה, מקום בו לימדה הסופרת תקופה מסוימת. המושבה ג' המצוינת בספר מבוססת על העיר גדרה.
תיאור הדמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רון (רוני) מצגר - ילד תל אביבי מבית טוב, שבחר ללמוד בפנימיה משום שאינו מסתדר עם אביו, אברהם, הידוע כעורך-דין מצליח, שנשא לאשה את מזכירתו, דבורה, לאחר פטירת אמו של רוני מסרטן בהיותו בן שתים-עשרה וחצי. הוא אינו שואף להיות חקלאי, אך מעדיף להתרחק מהבית, משום שהוא סבור כי אביו שכח את אמו, וכי הוא משוכנע שחייו ישתנו ויהיו מאושרים הרבה יותר כאשר יהיה רחוק מהבית, רחוק מאביו, רחוק מהאישה השנייה שנשא אביו ובעיקר מהגעגועים העזים לאמו. במהלך הסיפור, יולדת דבורה, אשתו השנייה של אביו, אחות קטנה לרוני, לימור. כאשר רוני מגיע לראשונה ל"גנות" הוא נחשב ל"אליף", תלמיד השנה הראשונה בפנימייה. הוא משתלב בקבוצה של נערים ונערות, אליפים כמותו, וכל אחד מהם זוכה לקבלת פנים אישית מהדלידים אשר מכינים עבורם טקסי-קבלה שונים. רוני הוא נער מקובל בחברת האליפים ופעיל במועצת התלמידים. הוא מגן על החלשים ולוחם נגד הדלידים. הוא מאוהב באילנה, אך סבור כי ליבה נוטה לדוידי. לכן כאשר ניצה, ילדה שאוהבת אותו, מציעה לו חברות, הוא נענה לבקשתה אך אומר לה שלצערו, לעולם לא יוכל להשיב לה אהבה כזו שהיא מרעיפה עליו. לקראת סוף הסיפור, יחסיו של רוני עם אביו ואשתו דבורה משתפרים וגם היחסים עם אילנה, והם הופכים לזוג. רוני ילד נאה מאוד, ובמהלך לימודיו בגנות הוא נעשה גבוה יותר, חסון, שרירי ושזוף.
אילנה - נערה יפה ואהובתו של רוני, הגיעה לגנות מחולון במטרה להגשים את הייעוד שלמדה בעבר בתנועת הנוער. במשך הסיפור היא מתיידדת עם דוידי, ילד בעייתי, ועוזרת לו לחזור לדרך הישר ולהתיידד עם שאר האליפים. כאשר דוידי מואשם בגנבה, אילנה עושה הכול כדי להוכיח את חפותו ובסופו של דבר מצליחה. אילנה הופכת לחברתו של דווידי לאחר ניסיון ההתאבדות שלו, אך לקראת סוף הספר היא מגלה את אהבתה אל רוני, וכאשר הוא נפרד מניצה, היא נפרדת מדוידי, בן זוגה הקודם. לאילנה עיניים כחולות, היודעות לעיתים להיות כה רציניות, גומות חן וצמות עבות וחומות. היא נערה נבונה וטובה מאוד. במהלך הסיפור אילנה עוזבת את גנות, מושפלת, לאחר שנפלה קורבן לתעלול אכזרי של הדלידים, אך בהשפעת רוני היא חוזרת, והם הופכים לזוג.
דוידי - ילד שמגיע ממשפחה מסובכת משכונת הארגזים. דוידי הוא נער יתום מאם, אשר אביו היושב בכלא על גנבה, נהג להכות אותו ואת אמו של דוידי (ייתכן ודמותו מבוססת על דמות הנער דוד, גיבור הסרט "הילד מעבר לרחוב"). לגנות הוא מגיע לאחר שהות במוסד לעבריינים צעירים, בתקווה להתחיל חיים חדשים. תקוות אלו מתחילות להישכח כאשר הוא פוגש בפנימייה נער מעברו, הדליד משה דינר, עמו גדל בשכונת הארגזים, שמספר לכל הילדים על עברו של דוידי. דוידי נתקל בקשיים רבים בזמן התאקלמותו בגנות ורוב התלמידים ראו אותו כ"מכונס בתוך עצמו, מתרחק מזולתו ונראה כמו פושע". במשך הסיפור לדוידי מודבקת תווית הגנב. אך במהרה, לאחר מאמציה של אילנה, תווית זו נמחקת והוא מתחיל להיפתח כלפי תלמידי גנות. במהלך שיטוטיו בתל אביב בזמן חופשה, פוגש דוידי שני אנשים מעברו: פואד ורחמים הפושעים. השניים כופים עליו לפרוץ לחנות עבורם, ולאחר שהוא עושה כמצוות הוא חוזר אל גנות אומלל ומסכן. פואד ורחמים עוקבים אחריו, ומורים לו שלא יגלה דבר למשטרה עליהם, או שיאנסו ויפגעו באילנה (בה דוידי מאוהב). בגלל איומיהם של פואד ורחמים, דוידי שוקע בדיכאון ובפחד ומחליט לשים קץ לחייו. הוא נוטל כדורים מהמרפאה, אך רוני מוצא אותו בחדרו זמן קצר מאוחר יותר, ומציל את חייו. דוידי מובל לבית חולים, אך גם לאחר שהבריא, הוא מסרב לשוב לגנות. ונשאר בבית החולים יותר זמן מהנדרש. בבית החולים הוא מכיר את דוקטור פרידמן, שנשלח לעזור לו בעקבות ניסיון ההתאבדות הכושל. דוקטור פרידמן הופך לאדם בו דוידי מאמין ובוטח, והאחרון מרשה לעצמו לחלוק עם הדוקטור הכל, פרט לסיפור על רחמים ופואד, מכיוון שהוא זוכר את איומם על אילנה, אהובתו. גם היא באה לבקר אותו, והוא דוחק בה להיות בת זוגו. היא מסכימה, על אף שאין היא באמת מאוהבת בו.
לקראת סיום הסיפור הוא חוזר ללא הודעה מוקדמת לגנות. לאחר שגילה שרוני ואילנה הם זוג הוא מכנה את אילנה "זונה!", ומבעד לערפל הצער מכה את רוני שניסה להגן עליה. לאחר שהבין מה עשה, הוא נמלט מגנות אל כפר סמוך, שם הוא מתיידד עם רפתן. דודי מבקש לגור עם הרפתן, אך זה מסרב ואומר שאין בביתו מקום. דוקטור פרידמן מאפשר לדוידי לגור בכפר, יחד עם זוג חוואים מבוגרים ששמחים לאמץ אותו.
שאול - מכונה "קטנצ'יק" בידי בני שכבתו וכמה מהתלמידים המבוגרים. כינוי זה קיבל בגלל מראהו הצנום והקטן. הוא נשלח לגנות מתוך מחשבה שהעבודה והשמש יחזקו אותו, אך למעשה הוא חשוף שם למחלות רבות (בעיקר צינון קשה, שפעת, ודלקת ריאות), ולמאמץ יתר. שאול מדבר בשפה גבוהה מאוד, ועל כך הוא זוכה מדי פעם ללעג מחבריו, אך רוב הזמן מופגנות כלפיו חיבה וחמלה. בשליש השני ללימודים, מאובחן שאול באיוושת לב ודלקת פרקים חמורה, והוא נאלץ לעזוב את גנות, אליה ישוב רק לתקופה קצרה לקראת סוף השנה. עקב ממדי גופו הקטנים, חשוף שאול לבריונות מצד הדליתים, ואף בתחילת הספר מורה לו משה דינר (דלית הידוע בגלל מעשיו הרעים) לבצע עבורו את כל מטלותיו. כאשר מגלים זאת מיכה, גדי, ורוני, הם נשבעים להגן עליו ופונים לחנה - מנהלת בית הספר - שמענישה את הדליתים עונש כבד.
גדי ומיכה - הגיעו אל גנות מן הכפר הסמוך. הם באו כדי ללמוד כיצד לגדל ולעבד בעתיד את אדמותיהם. הם היו חברים לחדר של רוני, והכירו איש את רעהו מילדותם הרכה ומאז צעדו יחד החל מגן הילדים לאורך כל הכיתות בבית הספר היסודי ואז הגיעו לגנות. הם מתמצאים בחקלאות כי עזרו להורינם בעבודה במשק.. לגדי יש שלושה אחים ולמיכה יש שתי אחיות תאומות, תחיה וניצה (ובקיצור: תחיצה).
הדסה - חברתו לספסל של רוני. בשונה מהתלמידים, היא העדיפה בכל הפסקה וגם לעת ערב, להקשיב לפריטתו על פסנתר של מורה האהוב לגינון, שמוליק. הוריה והמנהלת חנה לא ראו את הידידות בין השניים בעין יפה בגלל הפרש הגילאים ביניהם, העומד על עשרים שנים.
הוריה של הדסה דורשים מחנה להפסיק את החברות בין בתם לשמוליק, וזו דורשת ממנו להצטרף לחוג אקדמאי בנושא גינון, ואל גנות יוכל לשוב פעם בשבועיים. כאשר התגלה הדבר לשמוליק והדסה, והם מגיבים בצורה קשה. גם כשניסתה לבלות עם בני גילה היא הבינה שבן הזוג היחיד שתרצה הוא שמוליק. כמו אילנה גם היא נפלה קורבן לתרגיל משפיל של הדלידים. לאחר שסודותיה התגלו, היא אמרה שמי שלא עבר את ההשפלה על בשרו, לא מסוגל להבין.
פיני (פנחס) - מדריכם האהוב של האליפים. מתגורר בגנות יחד עם אשתו שוש, והשניים מצפים לתינוק הנולד בסוף השנה. פיני הוא בוגר יחידה קרבית וטיפוס חובב הרפתקאות, שמחבב מאוד את כל חניכיו - בעיקר את חברי הוועד (רוני, אילנה, מיכה, גדי).
באמצע השנה, לוקח פיני כמה ילדים לטיול בטבע. הוא מסתבך עם חנה כאשר זו מגלה שבעת הטיול, גדי כמעט טבע, ואילנה נקעה את קרסולה. חנה דורשת ממנו להתפטר, וכך הוא עושה. הוא חוזר ללימודים לאחר שחניכיו המסורים שובתים מעבודתם, ומפגינים כנגד חנה על פיטוריו.
אירועים מובילים בספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפגנת הבריונות הראשונה של הדלידים - ביום העבודה הראשון, רוני משובץ במטעים. שם אורבים לו כמה דלידים ומאלצים אותו לגרור כרכרה מלאה בתפוזים, כאילו היה סוס או חמור. אירוע זה יהיה נקודת ההתחלה ביריבות בין האליפים והדלידים, ובמיוחד ברצונו של רוני להעמידם במקומם.
- גילוי העבדות של שאול (קטנצ'יק) - רוני מגלה כי שאול, שותפו לחדר, הוא עבד לדליד, וכמוהו כמה מהאליפים החלשים. רוני מספר למיכה וגדי מה עשו הדלידים לשותפם לחדר המפוחד, והשלושה נמצאים ליד שאול כל רגע, על מנת להגן עליו ממשה דינר - הדליד אותו הוא שירת. רוני מחליט להעמיד את משה דינר וחבריו הדלידים במקומם, ובישיבת מועצת התלמידים, מדווח לחנה על הכל. דבריו נתמכים בעדות של שאול המפוחד, שמספר שהדלידים אף הכו אותם והתעללו בהם. חנה, המומה מהדברים, פונה אל אמוץ - דליד וראש מועצת התלמידים - אשר בלית ברירה מודה באשמה, ומאוחר יותר אף מתפטר מתפקידו.
- החשדות בדוידי, והתפרצותו הראשונה - לאחר שחפצים רבים נגנבים מבית האליפים, מספר משה דינר שדוידי גר איתו באותה שכונה, שם היה גנב מוכר. דבריו גורמים לשאר האליפים לחשוד בדוידי, שמרגיש בודד יותר ויותר. בסופו של דבר, לאחר שנגנב רדיו מאליפית, מתעמתים איתו יתר האליפים. הוא מגיב באלימות כלפיהם וכלפי שוש (אם הבית) שמנסה להרגיע את הרוחות. לאחר המקרה, הוא נמלט. בהיעדרו, מחליטה אילנה למצוא את הגנב האמיתי, מכיוון שאינה מאמינה שדוידי הוא שאחראי לגניבות. היא מעמידה פני חולה על מנת לארוב לגנב בביתן האליפים. באחד הימים, היא תופסת את אהוד - בטיח המאוהב בהדסה - גונב רכוש של כמה ילדות, ומדווחת על כך לדן (מנהל בית הספר). אהוד עובר תחקור על ידי חנה, ולבסוף מודה באשמה. למרות שהבטיח לא לגנוב יותר, חבריו הבטיחים אינם בוטחים בו עוד, ובחופשת הפסח הוא נמלט מגנות, ולא חוזר.