לדלג לתוכן

אליפות ארצות הברית הפתוחה 1961

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 40 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 40 ימים, ניתן להסירה.
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 40 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 40 ימים, ניתן להסירה.
אליפות ארצות הברית הפתוחה 1961
1961 U.S. National Championships
איצטדיון בו נערכו משחקי תחרויות יחידים
איצטדיון בו נערכו משחקי תחרויות יחידים
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 20 באוגוסט 1961 – 10 בספטמבר 1961 (22 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 81 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת ניו יורק, בוסטון
אצטדיון West Side Tennis Club
Longwood Cricket Club
זוכה גברים:רוי אמרסון (אוסטרליה)
נשים:דרלין הארד (ארצות הברית)
זוגות גברים:צ'אק מקינלי/דניס רלסטון (ארצות הברית)
זוגות נשים:לסלי טרנר (אוסטרליה)/דרלין הארד (ארצות הברית)
זוגות מעורבים:מרגרט סמית /בוב מארק (אוסטרליה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות ארצות הברית הפתוחה 1961 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של מועדון הטניס בפורסט הילס שבקווינס. התחרות התחילה ב-1 בספטמבר והסתיימה ב-10 בספטמבר (בניו יורק נערכו תחרויות גברים, נשים וזוגות מעורבים). בין 20 באוגוסט לבין 28 באוגוסט בפרברי בוסטון נערכו תחרויות זוגות גברים וזוגות נשים[1].

דרלין הארד זכתה ב-2 תחרויות.

תחרות הגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוי אמרסון, מנצח תחרות הגברים

לתחרות זו נרשמו 120 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאים קיבלו דירוג.

  1. רוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסיד בגמר
  2. צ'אק מקלני (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  3. רוי אמרסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), ניצח בתחרות
  4. מייק סנגטר (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הודח בחצי הגמר
  5. בוב מארק (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב הרביעי
  6. פרנק פרלינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  7. ג'ון דגלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  8. רון הולמברג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר

מנצח אליפות 1960 ניל פרייזר לא השתתף. רוי אמרסון מאוסטרליה נפגש במשחק הגמר עם רוד לייבר מאוסטרליה וניצח ב-3 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.

תחרות הנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרלין הארד, מנצחת תחרות הנשים

בתחרות הנשים השתתפו 64 טניסאיות שחולקו ל-4 בתים. בוצע דירוג לטניסאיות.

  1. דרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרות 1960, ניצחה בתחרות
  2. אנג'לה מורטימר (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הודחה בחצי הגמר
  3. קארן סאסמן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב השלישי
  4. כריסטין טרומן (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הודחה ברבע הגמר
  5. מרגרט סמית (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בחצי הגמר
  6. אן היידון ג'ונס (הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת), הפסידה בגמר
  7. לסלי טרנר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  8. יולה רמירז (מקסיקומקסיקו מקסיקו), הודחה ברבע הגמר

מנצחת תחרות 1960 דרלין הארד מארצות הברית נפגשה במשחק הגמר עם אן היידון ג'ונס מבריטניה וניצחה ב-2 מערכות.

תחרות זוגות גברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו מספר זוגות. היא נערכה בפרבר של בוסטון. במשחק הגמר צ'אק מקינלי/דניס רלסטון מארצות הברית נפגשו עם רפאח אוסונה/אנטוניו פלאפוקס ממקסיקו וניצחו ב-4 מערכות.

תחרות זוגות נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 26 זוגות. היא נערכה בפרבר של בוסטון. מספר זוגות זכו בדירוג (משתתפות אמריקאיות וזרות בנפרד).

  1. קארן סאסמן/ז'אנט הופס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבעה גמר
  2. מרגרט אוסבורן דופונט/מרגרט וארנר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  3. ג'יין להאן/מרגרט סמית (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
  4. דרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית)/לסלי טרנר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), ניצחו בתחרות

במשחק הגמר דרלין הארד (ארצות הברית)/לסלי טרנר (אוסטרליה) נפגשו עם הזוג הלא מדורג אדב באדינג (ארצות הברית)/יולה רמירס (מקסיקו) וניצחו אותן ב-3 מערכות. עבור דרלין הארד זה היה הניצחות השלישי ברציפות בזוגות נשים באליפות ארצות הברית.

תחרות זוגות מעורבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 28 זוגות. היא נערכה בניו יורק. לא בוצע דירוג של הזוגות החזקות.

במשחק גמר מרגרט סמית/בוב מארק (אוסטרליה) נפגשו עם דרלין הארד/דניס רלסטון (ארצות הברית) וניצחו בניצחון טכני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]