אליעזר קרסיק
 | |
| הרב קרסיק (שלישי מימין) באספת אגודת חסידי חב"ד בישראל | |
| לידה |
1898 לאפיטש, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
אפריל 1960 (בגיל 62 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – אפריל 1960 |
| השתייכות |
חסידות חב"ד |
| צאצאים | נכדו הרב מרדכי שמואל אשכנזי |
| תפקידים נוספים | יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב. |
  | |
הרב אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח, 1898 - ה' בניסן תש"כ, אפריל 1960) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, ארגון הגג של חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלאפיטש, מחוז מינסק, בלארוס למשפחה המיוחסת להגאון מווילנא.
בשנים 1910–1917 למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ' (וסניפיה), שבראשה עמד האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש.
בשנת 1917 נשלח על ידי רבי שלום דובער לכותאיסי שבגאורגיה, בשליחות לחיזוק מצבם הרוחני של היהודים המקומיים. במסגרת זו, קרסיק לימד בישיבת תומכי תמימים בכותאיסי בראשות הרב שמואל לויטין.
בתקופת המהפיכה הקומוניסטית עזב את כותאיסי ונסע לרוסטוב על הדון, שם שהה בחצר האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון. וכאשר האדמו"ר נפטר ב-1920, נטל קרסיק חלק בטהרה והלוויה, ומונה על ידי בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון לחבר בית דין שהחליט כי בבוא העת יוכלו להעביר את קבר האדמו"ר ללובביץ'[1]. בשנת 1923 למד רבנות בבית המדרש לרבנים בעיירה נוול ברוסיה. ובשנים הבאות כיהן כרב בעיירות נובוסקולניקי ושצ'דרין, תחת מגבלות השלטון הקומוניסטי. בתקופה זו התכתב בהלכה עם רבנים רבים גם מחוץ לברית המועצות ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת 1932 עזב את שצ'דרין ועבר לפטרבורג (לנינגרד באותם ימים), ואת מקומו ברבנות מילא אחיו הרב מנחם נחמן בן ציון קרסיק.
כדי לשמור שבת נאלץ לעסוק במסחר זעיר ללא דיווח לשלטונות, ובגין כך נאסר למספר שבועות. לאחר שחרורו, קיבל הוראה מהאדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון לעלות לישראל ולעזרתו נחלץ הרב אברהם יצחק הכהן קוק ששלח מכתב לשלטונות ברית המועצות כי הוא כבר זקן ומבקש שהרב קרסיק יחליפו[דרוש מקור]. את היתר היציאה קיבל ממיכאיל קלינין נשיא ברית המועצות. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והתיישב במרכז תל אביב.
בשנת תרצ"ו (1936) פתח יחד עם כמה שותפים משרד למשלוח חבילות לרוסיה. אזרחי ישראל להם קרובי משפחה או ידידים ברוסיה יכלו לשלוח דרכו חבילות לרוסיה, ובגין השלטון הקומוניסטי הדבר היה כרוך בבירוקרטיה רבה. את המשרד ניהל עד יחד עם רעייתו ושותפים, עד לפטירתו.
בתחילת תרצ"ז (1936) מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב (בהמלצת אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון), לאחר עזיבת קודמו בתפקיד הרב שלמה יוסף זוין. בית כנסת חב"ד בתל אביב שכן בתקופה זו ברחוב מונטיפיורי ולאחר מספר שנים עבר לרחוב נחלת בנימין. מאז ועד פטירתו שימש בתפקיד רב הקהילה, והיה ממנהלי מוסדות חב"ד והקהילה בתל אביב ומראשי חב"ד בארץ ישראל.
בשנת תרצ"ח (1938) ייסד את ישיבת אחי תמימים בתל אביב[2]. על ראשיה נמנו הרב חיים שאול ברוק, הרב יואל קלופט, הרב דוד חנזין והרב דוד פוברסקי. בין תלמידי הישיבה נמנו הרב יואל כהן, הרב מרדכי שלמה ברמן ועוד. חגיגת פתיחת הישיבה התקיימה בל"ג בעומר תרצ"ח, בהשתתפות הרב משה אביגדור עמיאל רבה הראשי של תל אביב, והרב שלמה יוסף זוין. נציג הדתיים בעיריית תל אביב דוד צבי פנקס נעדר במחאה על שפת הלימוד בישיבה - יידיש ולא עברית. לאחר הקמת הישיבה, נאבקו אישים וארגונים שונים בישיבה על רקע שפת הלימוד והרב קרסיק כתב מכתב בנידון אל "האיגוד למען השלטת העברית בארץ ישראל", בו נימק כי שפת הלימוד מותאמת לשפתם של התלמידים[3].
בשנת תשי"ב-1952 פרסם בבטאון חב"ד סדרת מאמרים ובהם סקירה על הישיבה, סדרי הישיבה וההבדל בין ישיבה זו לישיבות אחרות[4].
יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תש"ט-תש"כ (1949–1960) שימש כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל ובתפקידו זה היה ממקימי כפר חב"ד[5] ומוסדות חב"ד המרכזיים: ישיבת תומכי תמימים בלוד[6], בית ספר למלאכה בכפר חב"ד, נשי ובנות חב"ד, צעירי חב"ד, רשת אהלי יוסף יצחק ועוד, סייע להם באופן משמעותי[7], והעביר הוראות ישירות מחצרו של הרבי מלובביץ'.
היה בקשר מיוחד עם זלמן שזר מראשי הסוכנות היהודית דאז ועם שר החינוך בן-ציון דינור[8].
בה' בניסן תש"כ (1960) נפטר מהתקף לב[9]. לפי בקשתו[10] נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בסמוך לציונם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי מרדכי רוקח.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי ללאה, אחות הרב שניאור זלמן גוראריה. אחיו הרב יעקב ברוך קרסיק כיהן כמשגיח בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'.
לקרסיק שלוש בנות:
- הרבנית דבורה אשכנזי רעיית הרב משה אשכנזי שמילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב ובהנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל
- טעמא גוראריה, עורכת ביטאון נשי ובנות חב"ד בארצות הברית די אידישע היים, רעיית הרב נתן גוראריה (בן דודה, בן הרה"ח חיים שמריהו גוראריה, אחיין הרב שניאור זלמן גוראריה, והרב משה גוראריה)
- רבקה חיטריק רעיית הרב צבי חיטריק, כיהנו כשלוחי הרבי הראשונים למדינת ברזיל, ובשנים האחרונות היה איש עסקים בניו יורק
מנכדיו:
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבו של כפר חב"ד
- הרב חיים אשכנזי משגיח הראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית, ובסוף ימיו רב קהילת חב"ד בתל אביב
- הרב יוסף יצחק וילשאנסקי ראש ישיבת חסידי חב"ד בצפת
- הרב יוסף יצחק חיטריק מנהל סמינר לבנות בצפת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה רבה של חולון ומנהל מכון אהלי שם ליובאוויטש
- הרב אליעזר שם טוב, שליח חב"ד באורוגוואי.
- נינו הרב מנדי חיטריק (אנ') רב הקהילה האשכנזית בטורקיה ויושב ראש איחוד הרבנים במדינות האסלאם[11].
| אליעזר קרסיק | |||||||||||||||||||||||||||||
| הרב משה אשכנזי | דבורה אשכנזי | טעמא גוראריה | |||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי שמואל אשכנזי | מלכה | יוסף יצחק וילשנסקי | הרב יוחנן גוראריה | ||||||||||||||||||||||||||
| הרב מאיר אשכנזי | |||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, אהלי שם ליובאוויטש, תשע"ב 2012
- אליעזר קרסיק, זכרונות מתומכי תמימים ליובאוויטש, זכרונות מישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. פורסמו בשנת תשי"ב בבטאון חב"ד.
- זושא וולף, ימי תמימים חלקים א-ב, ישיבת תומכי תמימים המרכזית, תשס"ח 2008
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד (ישיבת חב"ד בתל אביב), קה"ת, תשמ"ח 1988
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד, אתר צעירי חב"ד
- אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק באתר חבד אינפו
- סקירה על הקמת ישיבת אחי תמימים, אתר שטורעם
חיים אליעזר קרסיק (1898-1960), דף שער בספרייה הלאומית
מאמרים תורניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זוין
- מכתבו אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בעניין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה
- גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קרסיק חבר בבית דין להעברת קבר רבי שלום דובער שניאורסון.
- ^ בהוראת אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון
- ^ ימי תמימים חלק א' ע' 106-107
- ^ נדפס מחדש בספר "עבד אברהם אנכי" ובו תולדותיו
- ^ עבד אברהם אנכי פרק 12. הפרק כולו עוסק בחלקו של קרסיק בהקמת כפר חב"ד
- ^ בימי תמימים ע' 319 ואילך, ישנם צילומי התכתבויות מהם עולה כי פעל מול הרשויות לאישור הישיבה, השגת תקציבים ותקנים ובמקביל דיווח לרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד על ההתפתחויות בשנות התייסדות הישיבה
- ^ מהביוגרפיה אודות קרסיק (עבד אברהם אנכי ע' 233
- ^ גלריית תמונות שלו עם בן-ציון דינור בביקורו של האחרון בישיבת תומכי תמימים לוד, בימי תמימים חלק א' ע' 402-403
- ^ המודיע, ז' ניסן תש"כ (1960)
- ^ התבטא כי בטבריה קבורים חסידים ותלמידי הבעל שם טוב ולכן יש עדיפות לחסיד להיקבר בטבריה[דרוש מקור].
- ^
דובאי, "ניתן מענה לכל התיירים": הקהילה בדובאי מפתחת מערך כשרות, בעיתון מקור ראשון, 5 בנובמבר 2020
| בקרת זהויות |
|
|---|