אליעזר מרכוס
אליעזר מרכוס (12 בפברואר 1933 - 26 ביוני 2010) היה ד"ר לספרות, סופר מורה ומחנך, כיהן כיושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, בין השנים 1989–1993[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכוס נולד בירושלים לחנה ואליהו, בילדותו היה חבר בשבט מודיעין בתנועת הצופים, עד שמשפחתו עברה לתל אביב, ומרכוס סיים את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה".
בצה"ל שירת מרכוס בנח"ל. בשנת 1951 שובץ בכפר בלום ולימד ב-אל-ח'אלצה (קריית שמונה בראשיתה). בשל מחסור בכוח אדם במערכת החינוך במעברה שובץ מרכוס כמורה לכיתות ז'-ח' במעברה.[2]
בשנת 1952 עבר מרכוס עם גרעין הנח"ל לגונן.
בשנת 1956 ניהל מרכוס בית ספר במושב מסלול במועצה אזורית מרחבים בנגב, והיה למנהל הצעיר ביותר בישראל.
בהמשך למד מרכוס חינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. בסיום לימודיו חזר לנגב לנהל בית ספר במבועים.
ב-1964 הוזמן מרכוס לנהל את הפנימייה בעין כרם, שתיהפך לבית הספר התיכון על שם מיי בויאר.
לאחר שליחות חינוכית באנגליה נקרא מרכוס לנהל את בית הספר הניסויי בירושלים, הראשון מסוגו בארץ, פרי הגות של פרופ' משה כספי, שם העמיד את התלמיד במרכז והשקיע רבות ב"טעוני טיפוח".
בשנות השמונים של המאה ה-20 ניהל מרכוס את "בית ספר גבוה לעובדי הוראה בכירים" בירושלים. (קרוי היום: "המרכז לפיתוח עובדי-הוראה בכירים").
מרכוס קיבל דוקטורט בנושא ספרות עממית. מורו היה הפרופ' דב נוי.
בשנת 1989 השיא משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.
בין השנים 1989–1993 מונה מרכוס ליושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. המזכירות הפדגוגית עוסקת בחינוך היסודי, בהכשרת מורים והשתלמותם.
מרכוס הקים רשת של בתי ספר ניסויים, ניסח אמנה לשיתוף מורים, הורים ותלמידים, יסד את "הקו הפתוח" לקובלנות הורים ותלמידים, ויזם את הקמת מועצת התלמידים הארצית.
בשנת 2001 מרכוס מונה לחבר בוועדת היגוי של משרד החינוך בנושא: "ערבות ומעורבות - כל ילדה שווה, כל ילד שווה"[3]
עם פרישתו לימד מרכוס חינוך במכללת לוינסקי לחינוך ובמוסדות אחרים.
מרכוס טיפח את נושא החינוך לצפייה בטלוויזיה, וכיהן כיושב ראש אגודת יאנוש קורצ'אק[4]
ב-1999 הוענק למרכוס "פרס החינוך על מפעל חיים אישי", מנשיא המדינה עזר ויצמן.
מרכוס נפטר ב-26 ביוני 2010[5]
מרכוס השאיר את עמית וערן, ילדיו מאשתו הגר, ואת בת זוגו נינה.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מן המבוע" - הוצאת עיריית חיפה, 1966
- "סיפור העממי" - הוצאת מכון מופ"ת 1976[7]
- "צפייה - "על תנאי: ? "דרכים לצפייה מעריכה בקולנוע ובטלוויזיה", יצא לאור על ידי הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1988
- "בשביל הילדים"[8]
- "חג לעם" : אנתולוגיה של סיפורי-עם לחגי ישראל[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליעזר מרכוס, סרטון באתר יוטיוב- אליעזר מרכוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי דרומי, אחרי מות | בשביל הילדים, באתר הארץ, 9 ביולי 2010
- ^ קריית שמונה שלנו - עבר הווה עתיד הקמת מערכת החינוך - עדותו של אליעזר מרכוס
- ^ הנושא המרכז "ערבות ומעורבות - כל ילדה שווה, כל ילד שווה" חוזר מנכ"ל תשסא/5, ו' טבת תשס"א, 1 בינואר 2001 - משרד החינוך
- ^ "האם משנתו של קורצ'אק רלוונטית לעידן הטלקומוניקציה? אליעזר מרכוס יד ושם
- ^ אליעזר מרכוס 12.2.1933-26.6.2010 billiongraves.com/grave
- ^ אליעזר מרכוס - ספריו סימניה
- ^ "סיפור העממי" - הוצאת מכון מופ"ת 1976 סימניה
- ^ בשביל הילדים אליעזר מרכוס
- ^ חג לעם: אנתולוגיה של סיפורי-עם לחגי ישראל, אתר סימניה
