אליעזר ליף

אליעזר ליף
	אליעזר ליף כנספח צה"ל לאמריקה הלטינית
לידה	1922; פולין
פטירה	דצמבר 1993 (בגיל 71 בערך)
תאריך עלייה	1925
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה ; פלמ"ח ; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1937–1972 (כ־35 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	קצין אג"ם של פיקוד הדרום; נספח צה"ל לאמריקה הלטינית;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות ; מלחמת סיני ; מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
	עורך דין

אליעזר ליף (ליפניצקי) (1922 – דצמבר^[1] 1993) היה חבר בהגנה ובפלמ"ח, עסק בהעלאת יהודים, שרת בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד והדרכה, השתחרר בשנת 1972 בדרגת אלוף-משנה.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1922 בפולין, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1925. אביו, יעקב, עבד כאופה, ואמו, יפה (לבית קורצ'אק) הייתה עקרת בית. המשפחה גרה מאז עלייתה בתל אביב. אליעזר למד בבית הספר העממי "בלפור" ובגימנסיה "גאולה". הוא היה פעיל בתנועת הצופים בשבט "גורדון".

בשנת 1937 והוא בן 15, התנדב ל"הגנה", ליחידת הנוער בתל אביב. ב-1939 עבר קורס מ"כים בג'וערה ובשנת 1941 התנדב לפלמ"ח. בשנים 1942–1943 עבר קורס מ"מים במסגרת הפלמ"ח (מחזור י"ג)^[2]. במהלך שנת 1943 פיקד על מחלקת עין חרוד במסגרת פלוגה ד' של הפלמ"ח (הפלוגה העירונית).

בין השנים 1943 ל-1945 הדריך בקורסי המ"כים של הפלמ"ח שנערכו בג'וערה, רמת יוחנן, איילת השחר, חניתה וגבע. בסוף שנת 1945, לאחר שהציע ליגאל אלון להקים פלוגות ותיקים^[3] כגיבוי לפלוגות ה"סדירות", השתחרר מהפלמ"ח והחל בהקמת "פלוגת הרזרבה" של הפלמ"ח בתל אביב. פיקד על מבצעים שונים (ביניהם "ליל הרכבות"). בשנת 1947 גויס מטעם הפלמ"ח לשליחות העפלה במזרח אירופה. הוא שהה ברומניה במשך למעלה משנה, ארגן קבוצות יהודים לקראת ההעפלה וניהל את העברת היהודים, דרך בולגריה, על גבי אוניות המעפילים "פאן קרסנט" (עצמאות) ו"פאן יורק"(קיבוץ גלויות), מסע הידוע בשם "מסע הפאנים".

משנת 1948 ועד 1972 שירת בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד ומטה. בין השאר פיקד על גדוד חי"ר בפיקוד המרכז, והיה מפקד בסיס האימונים של פיקוד הדרום, קצין אג"ם של פיקוד הדרום, קצין המטה של מטכ"ל/מה"ד וראש ענף מודיעין קרבי באמ"ן, והדריך בקורסי פו"מ ומג"דים. במאי 1966 מונה לראש מחלקת הממשל הצבאי במטכ"ל^[4] והועלה לדרגת אל"ם (באותה עת, דרגה אחת מתחת לאלוף. דרגת תת-אלוף הונהגה בצה"ל החל מיולי 1968) . בנובמבר 1967 מונה לנספח צה"ל לאמריקה הלטינית^[5]. כמו כן סיים במסגרת שירותו את בית הספר לפו"מ והמכללה לביטחון לאומי.

במהלך שנות ה-60 השלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית. לאחר שחרורו מצה"ל, עסק כעצמאי בעריכת דין והיה פעיל בגופים התנדבותיים שונים. בשנת 1980 עבד באגף התכנון במשרד הביטחון^[6]. בשנת 1982 היה עוזרו של אברהם טמיר במשרד הביטחון^[7].

נפטר בשנת 1993, והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול. היה נשוי למלכה ליף ולהם שני בנים.

קישורים חיצוניים

אליעזר ליף, סיפור המעשה, חברים מספרים
אתר הפלמ"ח - עדויות אישיות (אורכב 25.09.2015 בארכיון Wayback Machine)

הערות שוליים

^ אתר "Billiongraves"
^ בוגרי קורס מ"מים (מחזור י"ג, אתר ההגנה)
^ אורי מילשטיין, ניסיון ראשון לחסל את בן-גוריון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בספטמבר 2015
^ סא"ל א. ליף ראש מחלקת הממשל הצבאי, דבר, 6 במאי 1966
^ מינויים חדשים לשני אלופי משנה, מעריב, 24 בנובמבר 1967
^ משלחת משרד הבטחון תמריא הלילה לארה"ב, מעריב, 1 בדצמבר 1980
^ שמיר יציג לשולץ, מעריב, 14 באוקטובר 1982

[1] אתר "Billiongraves"

[2] בוגרי קורס מ"מים (מחזור י"ג, אתר ההגנה)

[3] אורי מילשטיין, ניסיון ראשון לחסל את בן-גוריון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בספטמבר 2015

[4] סא"ל א. ליף ראש מחלקת הממשל הצבאי, דבר, 6 במאי 1966

[5] מינויים חדשים לשני אלופי משנה, מעריב, 24 בנובמבר 1967

[6] משלחת משרד הבטחון תמריא הלילה לארה"ב, מעריב, 1 בדצמבר 1980

[7] שמיר יציג לשולץ, מעריב, 14 באוקטובר 1982

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]