אליעזר גרינברג
לידה |
13 באוקטובר 1912 לבוב, פולין |
---|---|
פטירה |
14 בפברואר 1965 (בגיל 52) קריית מוצקין, ישראל |
שם לידה | אליעזר אלחנן גרינברג |
תאריך עלייה | יוני 1949 |
לאום | יהודי |
תחום יצירה | ציור |
בת זוג | אוגניה-גילה |
צאצאים | אלה, שולמית |
מספר צאצאים | 2 |
אליעזר גרינברג (13 באוקטובר 1912 - 14 בפברואר 1965) היה צייר ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר לבוב – פולין (כיום אוקראינה) כבן יחיד בין חמש בנות. אבי המשפחה יעקב, היה ציוני פעיל שעשה רבות למען יהדות האזור.
דודו שהיה ארכיטקט וצייר, הבחין בכישרונו בגיל צעיר והשפיע על הוריו לשלחו לבית ספר לאומנות דקורטיבית בעיר הולדתו, לבוב. את בית הספר סיים ב-1931 בגיל 19 ובשנה זו התקבל ללמודים באקדמיה לאומנות בעיר קרקוב, ולמד בלמודי ערב אצל המנהל פרופ' שיחולסקי.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 גויס אליעזר גרינברג לצבא הפולני, הוא נפל בשבי הרוסים והועבר לעיר קריבו-רוג שבאוקראינה. תוך כדי היותו שבוי פתח בשביתת רעב בטענתו שהוא צייר. ניתנה לו הזדמנות הוכחה, כאשר התבקש לצייר פורטרט של המלחין צ'ייקובסקי שחגגו 100 שנה להולדתו. לאחר שצייר בהצלחה שוחרר בתנאי שיעבוד כדקורטור של האופרה המקומית בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקירגיזסטן. באותן שנים התקבל לאגודת הציירים הרוסית והשתתף בתערוכות כלליות ברחבי ברית המועצות.
בכל שנות המלחמה נשאר גרינברג בברית המועצות, שם הכיר את אשתו אוגניה-גילה שהייתה מורה ועיתונאית בעיתון יידיש.
ב-1945 בתום המלחמה עזב עם אשתו ובתו אלה לפולין לחפש אחר משפחתו.
לכאבו וצערו הגדול רק אחות אחת נשארה בחיים מכל משפחתו. אותה הצליח לאתר בפולין ההרוסה. המשפחה הועברה יחד עם יהודים אחרים "שארית הפליטה" לגרמניה ליד העיר אלן שם נולדה הבת השנייה שולמית ב-1947. גם בגרמניה נוצרה אגודת ציירי "שארית הפליטה" וגרינברג השתתף בשתי תערוכות כלליות של האגודה.
כל תקופת שהותם בגרמניה עזר אליעזר גרינברג באיתור ילדים יתומים, ניצולי שואה באירופה ושליחתם לארץ ישראל.
ביוני 1949 עלתה המשפחה מחוף מרסיי בצרפת באונייה "נגבה" לישראל.
הם שוכנו בצריף במעברת בת גלים בחיפה, שם שהו כ־3 שנים. באותן שנים קשות, חלה גרינברג ואושפז במשך חודשים רבים בבית חולים רמב"ם בחיפה.
ב-1952 קבלה המשפחה דירת חדר וחצי, בשיכון עולים בקרית מוצקין, בה התגוררו הצייר ומשפחתו עד יומו האחרון. הוא נפטר ממחלת לב בשנת 1965 ונקבר בקריית מוצקין.[1]
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליעזר גרינברג שהיה רגיל לשמרנות בציור הרוסי, לצבעים הכהים והאפרוריות, הוקסם מהשמש בארץ והנוף הארצישראלי. הוא שינה את סגנון ציורו מראליסטי – נטורליסטי לאימפרסיוניסטי מלא אור וצבע.
בחלק גדול מיצירותיו בשנים האחרונות, ניכרת השפעתו החזקה של הסגנון האקספרסיוניסטי של הצייר ההולנדי ואן-גוך, אותו העריץ. ניכר השוני בין היצירות האימפרסיוניסטיות של הצייר לבין אילו המושפעות מואן- גוך.
בשנות חייו בארץ, הרבה גרינברג לטייל ולצייר את נופי ישראל.
הוא צייר בין היתר את חיפה, טבריה, צפת, עכו, ירושלים, תל אביב-יפו ונתניה. בנוסף לתמונות נוף צייר דיוקנאות כולל דיוקן עצמי, ודיוקנאות בנותיו. כמו כן, צייר נושאים הקשורים ליהדות ושואה.
הוא היה חבר באגודת ציירי ישראל והציג בתערוכות כלליות רבות. כמו כן, הציג תערוכות יחיד בארץ: בחיפה, תל אביב, קריית מוצקין ונתניה. ב 1964 הוזמן להציג בגלריה "רובנס" בבריסל בלגיה וכן בלוקסמבורג.
רבות מתמונותיו נרכשו בארץ ובעולם, על ידי אנשים פרטיים ומוסדות ציבור, כמו בית הנשיא (בן-צבי) מוזיאון לוחמי הגיטאות, בית יד לבנים פתח תקווה, מוזיאון חיפה ועוד. הוא זכה לביקורות משבחות בעיתונים המקומיים בארץ ובאירופה.
תערוכות בהן נטל חלק ותערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1942- תערוכת אביב בפרונזה, קרגיזיה, רוסיה.
בשנת 1943- תערוכה כללית של אגודת הציירים, בפרונזה, קירגיזיה.
בשנת 1944- תערוכה לציון 25 שנים לקרגיזיה, בפרונזה.
בשנת 1945- תערוכה כללית של אומני ברית המועצות, בגלריה טרטיקוב, מוסקבה.
בשנת 1947- תערוכה כללית של ציירי "שארית הפליטה", מינכן, גרמניה.
בשנת 1948- תערוכה כללית של ציירי "שארית הפליטה" מינכן, גרמניה.
בשנת 1951-תערוכה כללית של אמני ישראל, במוזיאון דיזנגוף, תל אביב.
בשנת 1951- תערוכה בנושא "הים", אגודת הציירים, חיפה.
בשנת 1953- תערוכה בנושא "פרחים", מוזיאון העירוני, חיפה.
בשנת 1955- תערוכת יחיד, מועדון הסופרים והעיתונאים, חיפה.
בשנת 1958- תערוכת יחיד, בית התרבות, קריית מוצקין.
בשנת 1958- תערוכת יחיד, בי"ס ביאליק, נתניה.
בשנת 1960- תערוכה כללית של אמני ישראל, במוזיאון תל אביב.
בשנת 1960- תערוכה כללית של אגודת הציירים, חיפה.
בשנת 1960- תערוכה בנושא "הים", אגודת הציירים, חיפה
בשנת 1961- תערוכה כללית של אמני ישראל, במוזיאון תל אביב.
בשנת 1961- תערוכה כללית של אומני ישראל, אגודת הציירים, חיפה.
בשנת 1962- תערוכה כללית של אמני ישראל, במוזיאון תל אביב.
בשנת 1962- תערוכה כללית של אומני ישראל, אגודת הציירים, חיפה.
בשנת 1962- תערוכת יחיד בבית האומנים, תל אביב.(תערוכה זו מציינת יובל שנים לצייר)
בשנת 1963- תערוכת יחיד בגלריה 220, תל אביב.
בשנת 1964- תערוכת יחיד בגלריה "רובנס", בבריסל, בלגיה.
בשנת 1964- תערוכת יחיד ב"סירקל מוניציפאל", לוקסמבורג.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו ערכה המשפחה תערוכות זיכרון באילת, חיפה, תל אביב וקריית מוצקין.
הצייר אליעזר גרינברג מונצח בספרי אומנות כמו: "100 אומנים ישראלים שהלכו לעולמם" / גבריאל טלפיר, הוצאת גזית, 1971. ו "91 אומנים ציור ופיסול" ערך אהרון א. מייזלמן, הוצאה לאור ועד הציירים והפסלים חיפה והצפון, 1965.
תערוכות זיכרון שערכה המשפחה לאחר מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1965- תערוכת זיכרון במוזיאון אילת.
בשנת 1966- תערוכת זיכרון בגלריה 220, תל אביב.
בשנת 1968- תערוכת זיכרון בבית התרבות, קריית מוצקין.
בשנת 1970- תערוכת זיכרון באגודת הציירים, בית שאגל, חיפה.
בשנת 1975- תערוכת זיכרון גלריה חדשה, תל אביב
בשנת 1978- תערוכת יום הזיכרון בבית יד לבנים, פתח תקווה.
יצירותיו של האומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליעזר גרינברג באתר GRAVEZ