אליס מיי קרי
אליס מיי קרי (Alice May Carey, 1879–1957) הידועה בכינוי מיס קרי, הייתה מיסיונרית אנגליה שיזמה והקימה את "מקדש שלוש הדתות" בהר אורה שבקצה הדרום-מערבי של ירושלים.
תולדות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליס קרי נולדה ב-24 בנובמבר 1879 בסנט פיטר פורט שבאי גרנזי (Guernsey), במרכז איי התעלה. היא הגיעה לארץ ישראל בשנת 1922 כמתנדבת בתיכון של הכנסייה האנגליקנית בירושלים ובבית טליתא קומי. לאחר כשנה עברה לעין כרם, ושם התגוררה כעשר שנים. הכפר היה ידוע במנזריו, כנסיותיו הרבות, ופעילותו המיסיונרית בקרב יושבי הארץ, כמו גם בשכנות הטובה ששררה בין תושביו.
בשנת 1945, לאחר מחלות חוזרות ונשנות, ולאחר שאנשי כנסייה הטילו ספק בכושר השיפוט שלה, חזרה קרי לביתה בגרנזי, ומאז אושפזה במוסדות פסיכיאטריים לסירוגין, עד מותה מסתימת עורקים בשנת 1957.
מקדש שלוש הדתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנת 1933 יזמה אליס קרי הקמת מתחם תפילה, מקדש, לשלוש הדתות המונותיאיסטיות - הנצרות, היהדות והאסלאם. ייתכן כי הרעיון נולד במוחה לאחר פרעות תרפ"ט. היא קנתה חלקת אדמה של כ-50 דונם בפסגת ראס א-ראב ("הר האדון"), היום הר-אורה. מיס קרי כינתה את המקום "הר הביקור" (Visitation).
החל משנת 1937 החלו להיבנות על ההר אכסניה והמקדש. ב-20 בנובמבר 1939 נחנך המקדש, בנוכחות פקידי ממשל בריטיים, נכבדים ערבים מעין כרם, ומספר יהודים, בהם זאב וילנאי. עקב קשיי נזילות, ויתרה מיס קרי על השליטה במקום לזכות המיסיון האנגליקני, בתנאי שיותר לה לגור בבקתת הגנן. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש האתר כאכסניה זמנית לאזרחים פליטי הקרבות.
הר אורה נכבש על ידי "פלוגת יהונתן", פלוגת מפקדי הגדנ"ע של חטיבת עציוני, בליל 18 ביולי 1948. במהלך מלחמת העצמאות היווה קו מלחה - מיס קרי, הרכס שמצפון לנחל שורק, את החזית הדרומית של ירושלים וספג התקפות רבות מצד הצבא המצרי שישב בהר התעלה שמדרום לנחל. באוקטובר 1948 יצאו ממיס קרי, בטור רגלי, כוחות גדוד מוריה בדרכם לכיבוש הר התעלה ובית ג'אלא. אך בעלייה להר עצר אותם מקלע מצרי אחד והם נסוגו ("מבצע ההר"). במשך כעשור נותר האתר לא פעיל, ובמקביל נעשו מספר ניסיונות להחכיר את האתר לגורמים שונים. בשנת 1956 נחתם שטר מכר להעברת השטח מידי "הקדש ירושלים ומיסיון המזרח" של הכנסייה האנגליקנית לידי מדינת ישראל, ולאחר זמן מה הפך המתחם לבסיס צה"ל, שבמרכזו המקדש המשמש כיום כחדר תרבות.
המבנה מוכרז כמבנה לשימור, והמקדש עצמו שופץ בסוף שנות ה-90 תחת פיקוח המועצה לשימור אתרים.
מבנה המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקדש הוא מבנה ריבועי, הבנוי אבן גיר לבנה. צלעו כ-8 מ' וקודקוד כיפתו מגיע לכ-10 מ'. בצדדיו ישנן קשתות חיצוניות, ובראשו כיפה עגולה. אין בתוך המבנה דבר פרט לגומחות תפילה בפינות, וחלונות מקושתים. למיס קרי היו קשרים עם אוסטן סיינט בארב הריסון שהיה האדריכל הראשי של שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל, ולכן המבנה מיוחס לו.
מסביב למבנה המקדש, הוקמו שלושה מבני אכסניות לכל אחת משלוש הדתות. שתיים מהאכסניות מצויות בשטח מוסד "מסילה" לנערות בסיכון שהוקם בחלק משטח האתר, ואכסניה אחת מצויה בשטח הבסיס הצבאי.
האכסניה בנוית האבן בעלת תוכנית בצורת האות ח' ומורכבת מאולם כניסה רחב ידיים המוביל למסדרון בעל קמרונות גבוהים. המסדרון מקשר את חדרי הלינה שאף הם בעלי קמרונות. אולם אוכל מצוי בצמידות לחלל הכניסה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה עמירב, עין כרם - מסע לכפר האלוהים, הוצאת אריאל, תשמ"ח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחם אילן, מיס קרי והר האלוהים: לתולדותיה של שליחה מיסיונרית בירושלים, קתדרה 115, ניסן תשס"ה 2005
- מיכאל יעקובסון: תמונות וסקירת המקום באתר 'חלון אחורי', 5/2010.