אלימלך אפשטיין הלוי
 | |
| לידה |
1901 ט"ו בטבת תרס"א ראדין, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1983 (בגיל 82 בערך) כ"ו בשבט תשמ"ג |
| שם לידה | אלימלך אפשטיין |
| ענף מדעי | ספרות חז"ל, ספרות יוון העתיקה |
| מקום קבורה |
חולון  |
| תאריך עלייה | תרפ"ו / 1926 |
| עיסוק | לימודים קלאסיים, מדעי היהדות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1932) |
| תרומות עיקריות | |
|
תרגום חלק מיצירות המופת של ההיסטוריוגרפיה היוונית-רומית לעברית, מחקר המשווה בין ספרות האגדה היהודי לבין יצירות יווניים ולטיניים בני התקופה. | |
  | |
אלימלך אפשטיין הלוי (ט"ו בטבת תרס"א, 6 בינואר 1901 – כ"ו בשבט תשמ"ג, 9 בפברואר 1983), היה מורה וחוקר של התקופה הקלאסית, הידוע בעיקר בזכות תרגומיו החשובים לספרות ההיסטורית היוונית-רומית, והשוואתה לספרות חז"ל בת התקופה.
ביוגרפיה ופעילות מחקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפשטיין, שכינה את עצמו "הלוי" על שם ייחוסו, נולד בראדין ולמד בישיבה המקומית ולאחר מכן בישיבת וילנה. במקביל, סיים לימודיו בתיכון הריאלי בוילנה, ומשך שנתיים למד משפטים (אנ') באוניברסיטת קובנה[1].
הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ו (1926) והיה בין בוגרי המחזור הראשון של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית[2].
חיבר ספר לימוד רבים, בעיקר עבור לימודי תנ"ך ויצר תוכניות לימוד להוראת ספרות האגדה במסגרת בית-ספרית.
לאחר כ-30 שנות הוראה וחינוך בסמינר למורים ע"ש לוינסקי, חזר הלוי לאקדמיה כמרצה בכיר בחוג לתלמוד באוניברסיטת ת"א (תשכ"ח - תשל"ג) ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת חיפה.
במהלך השנים נבחר הלוי על ידי מוסד ביאליק לתרגם כמה מיצירות המופת של ההיסטוריוגרפיה היוונית-רומית: "תולדות מלחמת פילופוניס" (תשי"ט), "אנאבסיס" (תשכ"ט) ו"חיי אישים" (תשל"א-תשל"ג). בנוסף, תרגם הלוי את ספרו של פרופ' שאול ליברמן, "יוונית ויוונות בארץ ישראל" (תשכ"ג).
בשנים תשל"ב-תשמ"ב עמל הלוי על הוצאתה לאור של סדרת ספרים המרכזים את החומר הרב שצבר במחקריו אודות ההשוואה בין עולם ההלכה והאגדה היהודי לבין המקורות היווניים והלטיניים בני התקופה. הספר הראשון והידוע ביותר בסדרה היה "עולמה של האגדה: האגדה לאור מקורות יווניים" (תשל"ב).
הלוי נפטר בכ"ו בשבט תשמ"ג (9 בפברואר 1983), כמה חודשים לאחר פרסום הספר האחרון בסדרה.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האגדה ההיסטורית-ביוגרפית: לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דפוס ניב, תשל"ה.
- אגדות האמוראים: האגדה הביוגרפית של אמוראי ארץ-ישראל ובבל לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דביר, תשל"ז.
- עולמה של האגדה: האגדה לאור מקורות יווניים. תל אביב, דביר, תשל"ב.
- ילקוט האגדה. תל אביב, מסילות, תשי"ז-תשי"ט.
- מדרש רבה[3] מפורש בידי א.א. הלוי, מנוקד בידי י'. טופורובסקי. תל אביב, מחברות לספרות), תשט"ז-תשכ"ג.
- מן האגדה: ילקוט אגדה לספר מלכים. תל אביב, עם עובד, תש"י.
- נביאים אחרונים לבית-הספר (ספר עזר למורה). תל אביב, עם עובד, תש"ז-תשי"ב.
- שערי האגדה: על מהות האגדה, סוגיה, דרכיה, מטרותיה וזיקתה לתרבות זמנה. תל אביב, דפוס גוטנברג, תשכ"ד-1963.
- ערכי האגדה וההלכה לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דביר, תשל"ט-תשמ"ב.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דמוסתנס נואם. תרגום, הקדמה והערות א.א. הלוי. מרחביה, ספרית פועלים, 1945.
- תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס, תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי, הקדים מבוא: אלכסנדר פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט.
- כסינופון, אנאבאסיס : מסע הרבבה, תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי, הקדים מבוא א’ פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ט.
- פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון, תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"א.
- פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון ורומי, תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות: א"א הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ג.
- פרופ' שאול ליברמן, "יוונית ויוונות בארץ ישראל" (תשכ"ג).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירון ביאליק לרנר, א"א הלוי ז"ל, ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 23, תשמ"ד, עמ' 56-54, JSTOR 2337651
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלימלך אפשטיין הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
- אלימלך אפשטיין הלוי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- ארכיון אלימלך אפשטיין הלוי, בספרייה הלאומית
- מת החוקר א.א.הלוי, דבר, 11 בפברואר 1983
- תרגומיו מיוונית ברשת
- כסינופון, אנאבאסיס: מסע הרבבה, מוסד ביאליק, תשכ"ט.
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון, מוסד ביאליק, תשל"א.
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע"פ הנקרולוג של לרנר
- ^ מתן תעודות הגמר לגומרים הראשונים של האוניברסיטה העברית, הארץ, 26 בינואר 1932; סיים יחד עם גדליה אלון ושאול ליברמן
- ^ רק על חמישה חומשי תורה