אלימות פוליטית בטורקיה (1976–1980)
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
תאריכים | 1968–1980 (כ־12 שנים) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | טורקיה | |||||||||||||
תוצאה | ליל הגנרלים בטורקיה (1980) | |||||||||||||
| ||||||||||||||
בסך הכל כ-5,400 הרוגים, ועוד כ-2,000 נעדרים | ||||||||||||||
האלימות הפוליטית בטורקיה, כמו במדינות מודרניות אחרות, נובעת ממתחים חברתיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים הקשורים למבנה החברה, לדמוגרפיה, לגאוגרפיה ולמסורת הפוליטית הארוכה והקצרה של טורקיה. אחרי התפרקותה של האימפריה העות'מאנית, שצידוקה המרכזי היה המשך הרצף של שלטון כלל-מוסלמי על מרחב גאוגרפי עצום במשך מאות שנים, נוסדה טורקיה המודרנית שמטרה להפוך אותה למדינה חילונית ומפותחת. מאמץ זה שהונהג על ידי אתא-תורכ, הביא להישגים משמעותיים, אך לא פתר את המתחים הנזכרים, אלא אף העמיק כמה מהם.
ב-1960 התחוללה בטורקיה הפיכה צבאית שנועדה לייצב את המתחים הנזכרים, אך החזרת הדמוקרטיה ב-1961 לא הביאה לרגיעה, ועל רקע זה התגברה האלימות הפוליטית, שנמשכה ברציפות מסוימת בין 1968 ועד לליל הגנרלים בשנת 1980. לשיא בולט הגיע האלימות הפוליטית בשנת 1976. במסגרת העימותים נלחמו זה בזה קבוצות קיצוניות מכל המפה הפוליטית והדתית, ובהן קבוצות טרור מרקסיסטי-לניניסטי והזאבים האפורים. בשנים אלו נהרגו בטורקיה למעלה מ-5,000 איש.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-70 טורקיה הייתה שרוייה במשבר כלכלי ופוליטי משמעותי, שהתאפיין בחוסר יציבות פוליטי.
מהלך המהומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים 1976–1980 נרצחו בטורקיה כעשרה אנשים מדי יום בממוצע. בשנת 1978 בלבד בוצעו כ-3,319 פיגועים פשיסטיים, שגרמו למותם של 831 איש ולפציעתם של 3,121.
סוף האירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1979 החלה להירקם בצמרת הכוחות המזוינים של טורקיה והמועצה לביטחון לאומי קנוניה להפלת הממשל. קנוניה זו יצאה לפועל ב-12 בספטמבר 1980, והובילה לעלייתו לשלטון של קנן אוורן. המשטר הצבאי החדש הצליח להוריד משמעותית את מפלס ההרוגים במדינה, בעקבות מעצרם של מאות אלפי תושבים, והגליית כ-30,000 איש אל מחוץ לגבולות טורקיה.