אליזבת דריימאקר
לידה | 23 ביולי 1893 |
---|---|
פטירה | 30 באוקטובר 1969 (בגיל 76) |
מדינה | בלגיה |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם (12 בנובמבר 2013) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | אליזבת דריימאקר |
אליזבת דריימאקר (בהולנדית: Elisabeth Dereymaeker; 23 ביולי 1893 – 30 באוקטובר 1969) הייתה אשה בלגית, אשר החביאה בביתה שתי ילדות יהודיות במהלך הכיבוש הגרמני של בלגיה במלחמת העולם השנייה ועל ידי כך הצילה את חייהן. היא הוכרה כחסידת אומות העולם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליזבת דריימאקר, גרמניה במקור, הייתה נשואה לדוור בלגי וילדה לו תשעה ילדים. המשפחה, שהתפרנסה בדוחק, גרה באנדרלכט, פרוור של העיר בריסל. בין שכניה הייתה משפחת אילזיצר (Ilzycer) היהודית, שמוצאה היה מפולין. המשפחה התגוררה בעליית גג של בית לאחר שאולצה לעזוב את ביתה המקורי ועסקו של האב נסגר.
באפריל 1943, במהלך הכיבוש הגרמני של בלגיה, הגיעו אנשי הגסטאפו לעצור את בנות המשפחה היהודית, לאחר שאבי המשפחה יצחק כבר נעצר מוקדם יותר באותו יום במפעל שבו עבד. שתי בנות המשפחה הצעירות, ג'ני ופרנסין (בנות 11 ושנתיים) שיחקו מחוץ לבית ביחד עם אחת מבנותיה של דריימאקר. כשראתה דריימאקר את מכונית הגסטאפו, הורתה מיד לילדות להתרחק כדי שהן לא יחזרו לביתן וייתפסו. היא עצמה מחתה בקול נגד מאסר המשפחה היהודית, אך ללא הועיל. אנשי הגסטאפו עצרו את אם המשפחה פסיה חיה ואת בתה הגדולה מינה, בת 15. הן ויצחק נאסרו במחנה המעבר מכלן ובהמשך שולחו למחנה אושוויץ, שם נרצחו.
לאחר שהסתלקו הגרמנים לקחה דריימאקר את שתי הילדות היהודיות אל ביתה והעבירה הודעה לדודתן רוזה דמברובסקה על אשר קרה. שני בניה הגדולים טיפסו אל דירת עליית הגג החתומה של משפחת אילזיצר כדי להביא בגדים לילדות. דריימאקר הסתירה אותן בביתה ביחד עם ילדיה במשך מספר ימים עד שהגיעה הדודה ולקחה אותן למקומות מסתור אחרים (ג'ני השתכנה עם בני הזוג אופלט). שתי הילדות נשארו בחיים לאחר השואה.
בחודש נובמבר 2013 הכיר מוסד יד ושם באליזבת דריימאקר כחסידת אומות העולם. טקס ההכרה נערך בבלגיה במעמד בני משפחתה.
בשנת 2020 החל נכדה של דריימאקר, ז'אן לוק בודסון (Jean-Luc Bodson), בכהונתו כשגריר בלגיה בישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליזבת דריימאקר, באתר יד ושם (באנגלית)
- איתמר אייכנר, הסבתא הצילה יהודים - הנכד הפך לשגריר בישראל, באתר ynet, 5 בנובמבר 2020