אליהו גבאי
 | |||||
| אליהו גבאי | |||||
| לידה |
5 בינואר 1943 (בן 82) בגדאד, ממלכת עיראק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1951 | ||||
| השכלה | ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אוניברסיטת בר-אילן | ||||
| מפלגה | מפד"ל, הליכוד | ||||
| סיעה | מפד"ל, האיחוד הלאומי-מפד"ל, הבית היהודי | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אליהו גבאי (נולד ב-5 בינואר 1943) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת מפד"ל, ומורה במקצועו.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליהו בדור גבאי נולד בבגדאד בירת עיראק ב-5 בינואר 1943, וב-1951 עלה עם משפחתו ארצה למחנה העולים בפרדס חנה. למד בבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל" ובבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בצבא שירת בחיל הרגלים. גבאי הוא בוגר המדרשה למורים בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובוגר תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן במגמת מינהל ופיקוח במדע המדינה, כמו כן, למד שנתיים לתואר מ.א. במינהל ציבורי באוניברסיטת בר-אילן.
בשנת תשע"ז החליטה עיריית ירושלים להעניק לו את התואר יקיר ירושלים[1].
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבאי עבד כמורה בבית-ספר באשקלון והחל להתקדם בתפקידי החינוך כשבין השנים 1971–1992 שימש בין השאר מנהל בית-ספר בירושלים, מנהל מחלקת החינוך והתרבות במועצה המקומית מבשרת ציון, מפקח ארצי במינהל החינוך הדתי הממונה על טיפוח רווחה וקהילה ומנכ"ל העמותה לחינוך קהילתי מטעם משרד החינוך. בשנת 1982 הקים את תנועת חיבה לחיזוק הקשר בין עם ישראל ומורשתו ומאז הוא עומד בראש העמותה המנהלת של התנועה[2].
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 החל גבאי לעסוק בפוליטיקה, תחילה עירונית. משנה זו ועד שנת 1998, עת החל לכהן כחבר הכנסת, כיהן כחבר הנהלת עיריית ירושלים, כיושב-ראש ועדת החינוך העירונית וכממונה על התיירות והתעשייה. בשנת 1996 מונה גבאי לתפקיד יושב-ראש המועצה המקומית לקייה, בתפקיד זה כיהן במשך שנה ולאחר שסיים, חזר לעיריית ירושלים ומונה לסגן ראש העירייה.
גבאי עזב את תפקיד סגן ראש העירייה כשהחל לכהן כחבר הכנסת ה-14, לאחר פטירתו של השר זבולון המר. הוא התמודד לכנסת ה-15 ולכנסת ה-16, אך לא נבחר. בבחירות לרשימת המפד"ל לכנסת ה-17, הקדים את חברי הכנסת שאול יהלום וגילה פינקלשטיין, שובץ לפניהם ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל ונבחר לכהן כחבר הכנסת בשנית. גבאי שימש כחבר ועדת הכלכלה, ועדת הכנסת וממלא מקום בוועדת החינוך. כמו כן כיהן כיושב ראש השדולה החברתית, כיו"ר שדולת ירושלים וכחבר בשדולות נוספות.
ב-23 בנובמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, עם איחודן של מפלגות האיחוד הלאומי והמפד"ל למפלגה חדשה, הבית היהודי, הודיע אליהו גבאי על הצטרפותו לליכוד ועל התמודדותו ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18. עם זאת שמר על מימון המפלגות לבית היהודי, בשונה מאפי איתם ויצחק לוי שעברו גם הם לליכוד[3]. גבאי הוצב במקום ה-56 הלא ריאלי ברשימה לכנסת.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתגורר בירושלים, נשוי ואב ל-3 ילדים. בנו, עורך הדין יאיר גבאי, כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים, וכיו"ר הוועדה להנצחת חללי הטרור וכנציג העירייה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליהו גבאי, חיבת הפיוט: טיפוח שירה והפיוט במשפחה היהודית.
- אליהו גבאי, שיקום נוער שוליים, מעלות, 1977.
- הוציא לאור בשיתוף מרכז אריאל למחקרי מדיניות את ספרו של פרופ' רפאל ישראלי, הערבים בישראל: הלנו אם לצרינו?, שערי תקווה, תשס"ב.
- הוציא לאור את ספרו של פרופ' רפאל ישראלי, הנגלה והנסתר בערביי ישראל, 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליהו גבאי, באתר הכנסת - אליהו גבאי, באתר כנסת פתוחה
- חדשות 2, מיהו יקיר העיר אור עקיבא - שכלל לא גר בעיר?, באתר מאקו, 29 במרץ 2011
- הרצל ובלפור חקק הפירוש לחיבת הפיוט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה פיוטרקובסקי, פורסמו שמות יקירי ירושלים לשנת תשע"ז, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017.
- ^ אודות חיבה, אתר חיבה
- ^ חזקי עזרא, ח"כ אליהו גבאי מצטרף ל"ליכוד", 23 בנובמבר 2008, באתר ערוץ 7.
- רשימת חברי הכנסת
- אנשי חינוך ישראלים
- חברי הכנסת מטעם האיחוד הלאומי-מפד"ל
- חברי הכנסת מטעם המפד"ל
- חברי מועצת העיר ירושלים
- ישראלים ילידי עיראק
- עולים בשנות ה-1950
- ראשי ועדות קרואות
- ראשי מועצות מקומיות בישראל
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- פעילי הליכוד
- בוגרי בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה
- יקירי ירושלים
- ישראלים שנולדו ב-1943
- חברי הכנסת: אנשי חינוך