אליהו שלמה זלמן בסאן
 | |
| לידה |
1800 אשמיאני, פלך וילנה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בפברואר 1882 (בגיל 82 בערך) ארץ ישראל |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים[1] |
| מקום מגורים | ירושלים |
| בת זוג | איטה אסתר אביגיל |
  | |
אליהו שלמה זלמן בסאן (1800[דרוש מקור] - כ"ד בשבט תרמ"ב, 13 בפברואר 1882) היה נפח ידוע ביישוב הישן בירושלים במאה ה-19.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרטים רבים מהביוגרפיה של בסאן אינם ברורים כל צורכם ופורסמו לגביהם במשך הדורות, ובפרט בקרב צאצאיו, כמה גרסאות. על פי נוסח מצבתו שתועד בספר חלקת מחוקק, הוא נולד באסמינה שבפלך וילנה ושם אביו היה זאב[1]. בשנות השלושים של המאה ה-18 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. לפי פנחס גרייבסקי הוא עלה בסביבות תקצ"ו, 1836[2]; אולם במפקד מונטיפיורי משנת תרט"ו מצוין ששנת העלייה היא תקצ"ב[3]. בעת רעידת האדמה בצפת איבד בסאן אשתו ואת שני ילדיו[2]. לפי זהבה בן דב שם אשתו היה צירל בת שמואל דיין[4], אולם אריה מורגנשטרן מביא בשם בן דב ששמה היה רייזל בת שלמה. השמות אינם מופיעים ברשימות ההרוגים ברעידת האדמה[3]. מסורת משפחתית מספרת שגם הוא עצמו כוסה במפולת בניין, והתגלה רק בזכות ידו שבצבצה החוצה[4]. מצפת עבר לחברון ולאחר שנתיים הצטרף יחד עם אחיו מנחם שמואל לפרושים בירושלים, שם נישא ב-1839 לאלמנה איטה אסתר אביגיל. מלבד ארבעה הילדים שהיו לה מנישואיה הראשונים, נולדו לזוג שלושה נוספים: בלומה, יהושע השל יואל ובת שבע גולדה. בסאן ואחיו לקחו חלק בהקמת מוסדות ציבוריים כמו בית החולים ביקור חולים והישיבות 'מדרש אליהו' ו'עץ חיים'[4]. בנו, יהושוע השיל יואל בסאן, היה מן הקונים הראשונים של אדמות פתח תקווה.
עבודתו כנפח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסאן היה נפח. בחוברת "החרש והמסגר בירושלים" שהוציא פנחס גרייבסקי בשנת תר"ץ ובה תיאר את בעלי המלאכה הראשונים מקרב האשכנזים בירושלים, כתב עליו:
"הראשון לחרשי ברזל היה ר' אליהו זלמן באסאן. מחונן היה בכשרונות נעלים, ידע פרק גדול באמנות ויהי מן המצוינים במלאכה וחרושת המעשה. הוא שעשה המפתח הסודי לדלת הברזל מאהל קבר רחל אמנו. הוא שהציל גרי שכונת משכנות שאננים מחיות וזאבים שהיו באים בלילה למגרש השמם הזה. ויעש מלכודת ברזל גדולה ודלת פתוחה לה ובתוכה תלה בשר צלי, כשהחיה נכנסה במלכדה הזאת נסגרה פתאם הדלת בעדה. בבקר בבקר מצאו בה חיה פראית קופצת מפינה לפינה עד שחדלו לבוא עוד. וכמו כן על בית עלמין בפני החיות הטורפות שחפרו את הקברים. אברהים פשה הוקירו והתחשב באמנותו. פעם נסתם מעין השילוח והוא, בהמצאתו, פתחו"
— פנחס גרייבסקי, החרש והמסגר בירושלים, ירושלים תר"ץ, עמ' 8
הוא עבד גם עבור נוצרים ומוסלמים[5]. לפי מסורת משפחתית סירב בסאן לבקשות המופתי לבצע תיקונים בהר הבית, בשל האיסור ההלכתי להיכנס למקום[6].
בספר "חזון ציון" מסופר שהוא בנה את "עמודי היסוד" של בית הכנסת החורבה וכן שתכנן "סולם חבלים" לשימוש הפועלים. הפועלים לא העזו לעלות בו עד שבאסאן, אז בשנות ה־60 לחייו, טיפס עליו והוכיח שהסולם חזק דיו[7].
ב-1840 הקים משה מונטפיורי את המבנה על קבר רחל. כאמור, מסופר שבסאן הכין את הדלת ואת המפתח הגדול לקבר, בהזמנת מונטיפיורי. שיטת הפתיחה הייתה סודית וידועה רק לגבאי המקום[8]. הוא בנה דלת מעץ, מצופה בפסי מתכת לחיזוק. למנעול שהכין התאים שני מפתחות גדולים, בתוספת לשונית דקה מברזל שסייעה בפתיחה. המפתחות הופקדו בידי שמשי קבר רחל, ושמורים עד היום בידי משפחת מונזון האשכנזית ומשפחת בורלא הספרדית[7]. בתחתית המנעול הנציח אליהו את שמו בכתובת: ”מעשה ידי אליהו שלמה זלמן ברבי / זאב ש'[שנת] ה'ת"ר לא' [לאמנו] רחל”[7].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זהבה בן דב, "אליהו שלמה זלמן בן זאב באש'ס־בסאן ממגשימי צוואת הגר"א", בתוך: שמחה רז (עורך), קובץ הציונות הדתית ד, ירושלים תשס"ב, עמ' 386-378[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- *דוד תדהר (עורך), "אליהו שלמה זלמן בסאן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1831
- על כפות המנעול בקבר רחל - אליהו זלמן באסאן חרש אומן מן היישוב הישן, שרה ברנע, עת־מול 238, עמ' 10–11.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אשר ליב בריסק, חלקת מחוקק ז', ירושלים, תרס"ב, עמ' יג, ב (חלקה ח', שורה ז', קבר מ"ג)
- ^ 1 2 פנחס גרייבסקי, החרש והמסגר בירושלים, ירושלים תר"ץ, עמ' 8
- ^ 1 2 אריה מורגנשטרן, "מפקד כולל הפרושים בארץ ישראל משנת תקצ"ד (1834)", שלם ז (תשס"ב), עמ' 256
- ^ 1 2 3 זהבה בן דב, "אליהו שלמה זלמן בן זאב באש'ס־בסאן ממגשימי צוואת הגר"א", בתוך: שמחה רז (עורך), קובץ הציונות הדתית ד, ירושלים תשס"ב, עמ' 386-378
- ^ יהודה מ. טוקטלי, בנתיב חיי: זכרונות, מעשים, ארועים (עמ' 66), הוצאת המחבר, 1967
- ^ נדב שרגאי, על אם הדרך: סיפורו של קבר רחל (עמ' 66), הוצאת שערים לחקר ירושלים, 2005
- ^ 1 2 3 שרה ברנע, המנעול על כפות בקבר רחל - אליהו זלמן באסאן חרש אומן מן היישוב הישן (עמ' 10–11), עת־מול גיליון 238
- ^ קובי פינקלר, מטיילים אל קבר רחל בבית לחם, רדיו קול חי, 17 באוקטובר 2013
- ^ המאמר מבוסס במידה רבה על מסורות משפחתיות, בהן ההיסטוריוגרפיה של משפחת ריבלין, ולפיהן עלה בסאן בעלייה הראשונה של תלמידי הגר"א, בראשותו של הרב הלל ריבלין. עם זאת, חוקרים פקפקו בהיסטוריוגרפיה זו, ואריה מורגנשטרן הראה שהרב ריבלין עצמו עלה רק בשנות ה-30 של המאה ה-19