אליהו אהרן מילייקובסקי
 | |
| לידה |
1860 ה'תר"כ ווינדוי, לטביה |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1947 (בגיל 87 בערך) ט"ז בסיוון ה'תש"ז תל אביב |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מקום פעילות | גרייבה שבלטביה, חרקוב שבאוקראינה |
| תקופת הפעילות |
? – 4 ביוני 1947 |
| תחומי עיסוק | רב הערים גרייבה וחרקוב |
| רבותיו | הנצי"ב מוולוז'ין |
| חיבוריו | שו"ת אהלי אהרן |
  | |
הרב אליהו אהרן מילייקובסקי-סמונוב (תר"כ, 1860 – ט"ז בסיוון ה'תש"ז, 4 ביוני 1947) היה רבן של גרייבה שבלטביה וחרקוב שבאוקראינה, ולאחר עלותו לארץ ישראל היה מרבני תל אביב-יפו וראש אבות בתי הדין בעיר.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בווינדוי שבלטביה, בנו של רב העיר, הרב מרדכי אוריה סמונוב. אחיו הוא הרב גרשון מנדל סמונוב, אביו של הרב אפרים סמונוב (חתנו של הרב חיים ברלין), שמילא את מקום סבו ברבנות וינדוי.
בקטנותו התייתם מאביו. בשנת תרל"ז (1877) החל ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה לתלמידו המובהק של הנצי"ב. בתקופת לימודיו בישיבה נהג לדרוש בשבתות בפני תושביה היהודים של העיר. נישא לבת משפחת בונימוביץ מוולוז'ין. עם הקמת כולל ברודסקי, בשנת תרמ"ז (1887), נמנה עם קבוצת האברכים הראשונה שלו[1].
בשנת תרנ"ב (1892) התמנה לרבה של גרייבה. בשנת תרס"ט (1909) הוציא את ספר השו"ת "אהלי אהרן". בשנת תרע"ב (1912) התמנה לרבה של חרקוב. בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה פעל רבות לסיוע לפליטים היהודים באזור.
בשנת תרפ"ח (1928), בהיותו בן 68, עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב[2]. זמן קצר לפני כן נפטר רבה של פתח תקווה, הרב ישראל אבא ציטרון, ורבה של תל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון, המליץ בפני "ועדת הרבנות" בפתח תקווה על הרב מילייקובסקי לתפקיד[3]. תמך בזיכוים של סטבסקי ואחימאיר מאשמת רצח ארלוזוב.[4]
היה מרבניה הבולטים של תל אביב-יפו. במשך 19 שנה כיהן כראב"ד וכן כרב בית הכנסת הגדול בצפון הישן של העיר (רחוב בן יהודה 126). מלבד היותו דיין ופוסק בלט כדרשן והרבה להזכיר דברי תורה של רבו הנצי"ב. הוציא לאור את דרשותיו בספר "דבר אליהו". נמנה בין הרבנים שנתנו הסכמה לספרו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל שו"ת "משפטי עוזיאל". בשנת תש"ג יצא לפנסיה מתפקידו כאב בית הדין בשל חולשתו[5], ובמקומו מונה הרב חיים מרדכי ברונרוט.[6]
נפטר בביתו בט"ז בסיוון ה'תש"ז, 4 ביוני 1947, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
שותפותו בתנועה הציונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנותיו בארץ הרבה להשתתף בפעילות הציונית של תנועת המזרחי, בהעברת הרצאות, תרומות ומכתבי ברכה.[7][8][9][10]
בדרשות הטיף להתחזקות בשמירת תורה ומצוות, וביקר את תופעת החילוניות השוררת בארץ.[11] כמו כן, ביסס והסביר את עדיפותה של "הציונות החרדית":
כן הוא בעסק הציוניות שלנו, דוגמת הכספים המיועדים לחשבון ההולך ושב הם המה הקונגרסים, המשא ומתן עם הממשלה, השתדלות אצל חבר הלאומים ועוד כהנה וכהנה, וכל זה אפשר שלא יצליחו חס ושלום [...] ומה נעשה אם נגיע לקצה הגבול של היכולת ועדיין לא נושענו? כאן אנחנו באים לההבדל שבין הציוני החפשי ובין הציוני החרדי. הציוני החפשי בהיותו נשען רק על עבודתו וכחו ועוצם ידו, שהם מוגבלים והם כבר הגיעו עד קצה הגבול, וקרן שמורה אין לו, הוא קרוב לפשוט את הרגל. אבל הציוני החרדי בזמן שכלו כל הקיצין של השתדלות והוא עשה כל מה שביכולתו. וכל זה ללא הועיל, הציוני החרדי בראותו כך, הוא פונה לעזרת הקרן השמורה שלו, שהיא בודאי תצליח [...] "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח", ובכן אם יתנו לנו האומות - טוב. ואם לאו - ויתן לך אלקים.. זאת היא הקרן השמורה, ו"יתן לך האלקים" שלנו בעסק הציוניות ואנחנו בטוחים בישועת ישראל ממה נפשך, ולכך אנו שמחים
— דבר אליהו, חלק ג' עמודים פד-פה
לאחר שנודעו ממדי האסון של השואה, קרא באחת מדרשותיו:
אבא, היכן היא המדינה? היכן הסוף של הצרות? המדינה היכן היא? המדינה, כמו כל העמים היושבים גוי גוי במדינתו במנוחה. היכן היא המדינה של עם ישראל, המדינה העברית היכן היא? עד מתי נהיה נע ונד בין האומות בארצות לא לנו?
— דבר אליהו חלק ג עמ' כט
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת אהלי אהרן, תרס"ט (2 חלקים)
- דבר אליהו, על התורה ודרשות, תר"צ, תש"א (3 חלקים)
כמו כן תרגם מגרמנית את ספריו של הרש"ר הירש "חמש חנוכות" ו"עונג שבת".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אליהו אהרן מילייקובסקי ז"ל, הצופה, 5 ביוני 1947
אליהו אהרן בן מרדכי אוריה מיליקובסקי, דף שער בספרייה הלאומית- הספרים של אליהו אהרן מיליקובסקי-סמונוב, באתר "סימניה"
- כרטיס קבר: אליהו אהרן מילייקובסקי – סמונוב, באתר הר הזיתים, ירושלים, נפטר ב-4 ביוני 1947
- רבי אליהו אהרן מיליקובסקי, באתר אישי ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בדו"ח שכתב הרב מאיר לוין, שהיה מיוזמי הכולל ומנסח התקנון שלו, מופיע שמו של הרב מילייקובסקי ראשון ברשימת הקבוצה המייסדת של אברכי כולל ברודסקי.
- ^ ארכיון ובו תיק עלייתו ארצה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 428-477
- ^ [1], מלך ביופיו לפתח תקווה, המעיין, חנוכה תשע"ב
- ^ לחיזוק הסניגוריה על השלשה | דאר היום | 9 מאי 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ בישיבת המועצה הדתית בת"א | הצפה | 10 מרץ 1943 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הגיע הרב ברונרוט ן | הארץ | 31 אוגוסט 1943 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שבת"האינוה של המזרחי למוץ הראי"ה קוק דל למלאת עשר שנים | הצפה | 10 אוגוסט 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ברנות לכעוס | הצפה | 29 אוקטובר 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ זמני הדלקת הנרות | הארץ | 18 מרץ 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ המפעל להקמת בית מרכזי של "המזרחי" בירושלים | הצפה | 27 אפריל 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דבר אליהו, חלק ג' עמ' כח-כט; סח; קכט ועוד
| בקרת זהויות |
|
|---|