לדלג לתוכן

אלון מורה (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006

אֵלוֹן מוֹרֶה או אֵלוֹנֵי מֹרֶה הוא אתר מקראי או עץ אלון או אלה, שהיה בסמוך לשכם המקראית (שהוצע לזהותה בתל בלטה ששמה נגזר אולי מהשם הלטיני: platanus, שמשמעו בעברית: אלון) המוזכר בתנ"ך.

בסיפורי המקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית מסופר כי אלון מורה היה אתר החנייה הראשון של אברהם במסעו מחרן לארץ כנען. לאחר שהאל ציווה על אברם (כשמו אז) לעזוב את ארץ מולדתו, וכ הובטח לו כי התומכים בו יבורכו והפוגעים בו יקוללו. כאשר הגיע אל אתר אלון מורה, הסמוך לשכם המקראית, הוא בנה באתר מזבח ואז נראה אליו האל:[1]

”וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן: וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ: וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַ-ה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו:”

בפסוקי ספר דברים נקשר אתר אֵלוֹנֵי מֹרֶה (המזוהה עם אלון מורה) עם הנבואה על הברכה ואל הקללה הגלומים במצוות התורה עבור בני ישראל:[2]

”וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:”

החוקר אברהם נגב, שיער כי האתר אלון מורה נקרא על שם עץ אלון חשוב ומקודש ידוע, בסמוך לשכם. נגב טען כי ייתכן שאלון מורה זהה עם אֵלוֹן מֻצָּב, או הָאֵלָה הנודעת, עצים אשר שהוזכרו כנמצאים בסביבות שכם, ובסמוך ובהקשר אליהם, אירעו מעשים שסופר עליהם בכתובים:

  • הטמנת חפצי פולחן אלילי, בספר בראשית:[3]

”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ: וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם.”

השם אלון מורה זהה במשמעותו לשם אלון מעוננים. אלו שמות המכוונים להתגלות האלוהים על ידי אוראקל.[4]

”וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם: וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה':”

”וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם:”

כמו כן, הציע נגב, כי בסביבות שכם המקראית נמצאו "עצים מקודשים רבים".[7][8]

ההתנחלות אלון מורה שהוקמה בשנות ה-70 בשומרון, נקראה על שמו של האתר המקראי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים א'ו'.
  2. ^ ספר דברים, פרק י"א, פסוקים כ"טל'.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק ד'.
  4. ^ בנימין מזר, כנען וישראל:מחקרים היסטוריים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1980, עמ' 148.
  5. ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוקים כ"הכ"ו.
  6. ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק ו'.
  7. ^ אברהם נגב, הערך: אֵלוֹן מוֹרֶה, אֵלוֹנֵי מֹרֶה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 51.
  8. ^ על עצים מקודשים בארץ ישראל ובתנ"ך, ראו: אבי שמידע, צבי שמיר ומיכאל וינברג, עצים קדושים וקשישים בישראל, באתר סנונית.