אלוב יוהנס קילגרן
 | |
| לידה |
13 בפברואר 1887 Grundsunda socken, שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1974 (בגיל 86) ג'נובה, איטליה |
| מדינה |
שוודיה |
| מקצוע |
יזם, דיפלומט |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אלוב יוהנס קילגרן |
  | |
אלוב יוהנס קילגרן (בשוודית: Elow Johannes Kihlgren; 13 בפברואר 1887 – 16 בינואר 1974), היה איש עסקים ודיפלומט שוודי, והוכר כחסיד אומות העולם.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קילגרן נולד לנילס יוהאן ומריה קילגרן במחוז גרונדסונדה, שוודיה. לאחר שסיים בהצטיינות תואר בכלכלה ומסחר באוניברסיטת סטוקהולם, זכה במלגה ללימודים במספר מוסדות באיטליה. במהלך לימודיו נשא את סיגריד קילגרן במרסיי, בת למשפחת אנשי עסקים. לאחר תום לימודיו קילגרן וזוגתו עברו לעיר גנואה שבצפון איטליה, שם מונה קילגרן לקונסול כללי מטעם שוודיה. לאורך שהותו בעיר הקים וניהל שלוחות של חברות בבעלות משפחתה של אשתו וחברות שוודיות.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה, ניצל קילגרן את מעמדו הדיפלומטי כנציג של מדינה נייטרלית בשטח מדינת ציר ואת קשריו העסקיים עם מדינות רבות בכדי להציל יהודים וטייסים מצבאות בעלות הברית שנרדפו על ידי הנאצים. מיד לאחר נפילת השלטון הפשיסטי באיטליה והקמת ממשלת הבובות הגרמנית בצפון המדינה, החלה רדיפה והשמדה המונית של יהודים. רבים מנרדפי הנאצים אשר נמלטו לפני כן לאיטליה משטחים בשליטה ישירה של גרמניה נאלצו להסתתר מחשש להשמדתם. בין אותם הנמלטים נמנתה המשפחה היהודית סטמפל - אנגלמן. המשפחה בת תשע הנפשות נעה בין כפרים עד שהגיעה לכנסייה קתולית בגבול גרמניה - צרפת. בעזרת הכומר פרנצ'סקו רפטו, הועברה המשפחה אל מנזר בעיר גנואה, שם הסתתרה במשך כ-20 יום. כאשר גברה הסכנה, המליץ הכומר למשפחה לפנות אל הקונסול קילגרן. קילגרן פגש את המשפחה במנזר ומיד דאג למצוא עבורה דירת מסתור. למרות הסיכון הרב קילגרן פגש את המשפחה באופן אישי ודאג לכל צרכיה. בהמשך קילגרן העביר את אחת מבנות המשפחה עם שתי בנותיה אל אחוזה בבעלות בתו של הקונסול הפיני מחוץ לעיר בכדי לאפשר להם לנשום אוויר צח ולהרחיקם מהפצצות בעלות הברית. כאשר הגרמנים פרצו אל האחוזה קילגרן פיזר את בני המשפחה בין מספר מקומות מסתור.[2]
זמן קצר לאחר מכן, באפריל 1944, נעצר קילגרן על ידי הגסטפו בעקבות הלשנה על אף החסינות הקונסולרית שלו ונחקר באכזריות באשמת סיועו ליהודים ולבעלות הברית. למרות הלחצים הרבים, סירב לחשוף מידע והכחיש את פעילותו. לאחר שלושה ימים שוחרר בהתערבות קונסול הוותיקן בג'נובה. אירוע זה גרם לקילגרן להבין את חומרת הסכנה למשפחה שהסתיר ולכן החל לתכנן את הברחת משפחת סטמפל - אנגלמן לשווייץ.[1] בספטמבר 1944 קילגרן הוחזר לשוודיה אך לא הפסיק לדאוג ולתכנן את הברחת המשפחה מרחוק. לאחר שהצליח להבריח את הבוגרים מביניהם לשווייץ בעזרת מעבירי גבול ששילם להם מכספו האישי. קילגרן נתקל בקושי בהעברת שתי הבנות הצעירות. במשך עשרת החודשים לאחר מכן הסתתרו הבנות בבית ספר קתולי עד שהוברחו לשווייץ והתאחדו עם שאר המשפחה.[3]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קילגרן שב לגנואה לאחר המלחמה, וקיבל מחדש את מעמדו כקונסול כבוד מטעם שוודיה ואף המשיך להפעיל את העסקים שניהל לפני המלחמה עד שהלך לעולמו ב-16 בינואר 1974.[4][1]
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 ביולי 2001 הוכר הקונסול אלוב יוהנס קילגרן כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם בירושלים. הטקס נערך ברומא ושמו הונצח בקיר הכבוד בירושלים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם. לאורך השנים זכה גם בעיטורים נוספים ביניהם אות מפקד במסדר האבירות אורנג'-נסאו ההולנדי, אות מפקד במסדר האבירות ואסה השוודי, אות הנשר האצטקי במקסיקו ואף מדליית הזהב של הקונגרס האמריקני.[1]