אלדד בן שטרית
 | |
| לידה |
29 בדצמבר 1949 (בן 74) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | המכון למחקר ולרפואה סקריפס |
| מוסדות | מרכז רפואי הדסה[1] |
  | |
אלדד בן שטרית (נולד ב-29 בדצמבר 1949) הוא פרופסור לרפואה ישראלי, לשעבר ראש המחלקה הפנימית ומנהל היחידה הראומטולוגית (2009-2017) במרכז הרפואי הדסה בירושלים.[1]
היה פרופסור אורח במכון למחקר רפואי באוקלהומה ב-1996, במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת סטנפורד ב-2004, בבית החולים לילדים גאסליני שבאוניברסיטת ג'נובה, איטליה ובמרפאה לרפואה טרופית באוניברסיטת היידלברג, גרמניה, ב-2016.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן שטרית נולד בירושלים, ולמד בבית הספר היסודי ע"ש יוסף לוריא. בוגר בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, הוא סיים את התמחותו והוסמך ברפואה פנימית ב-1984. בין השנים 1986–1988, הוכשר בן שטרית בראומטולוגיה ואימונולוגיה במכון למחקר ולרפואה סקריפס בלה הויה, קליפורניה.[1] ב-1991 הוסמך בן שטרית בראומטולוגיה בישראל.
קריירה ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן שטרית רכש את התמחותו ברפואה פנימית במרכז הרפואי הדסה ירושלים, ואייש שם תפקידים רבים, כולל ניהול מחלקה פנימית וניהול היחידה הראומטולוגית. תחומי המחקר של בן שטרית בשנותיו הראשונות כללו פתופיזיולוגיה של המחלות האוטואימוניות זאבת, תסמונת שיוגרן וחסימה עליתית חדרית מולדת על רקע חיסוני. בן שטרית זיהה רכיב אנטיגן חדש (52 KD) של J Exp Med 1988) SSA/Ro)[2] ושיבט את הגן המקודד של רכיב ה-60 KD של אותו אנטיגן (J Clin Invest 1989).[3] בשיתוף עם עמיתים מהמחלקה לראומטולוגיה של המרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק, חקר בן שטרית את הקשר בין נשיאת נוגדני SSA-Ro /SSB-La אצל האם, לבין סיכון ל-חסימה עלייתית – חדרית בעובר או בתינוק (J Clin Invest 1989).[4] תחומי המחקר העיקריים של בן שטרית, נכון לשנת 2021, הם הגנטיקה, הפתופיזיולוגיה והתגובה הטיפולית של קדחת ים-תיכונית משפחתית (FMF), מחלת בכצ'ט (BD) ומחלות אוטואינפלמטוריות אחרות. הוא חקר באופן מקיף את מנגנון הפעולה של קולכיצין והפרמקוקינטיקה שלו. במהלך עבודתו כחבר בקונסורציום הצרפתי לחקר הקדחת הים-תיכונית המשפחתית (French FMF Consortium), השתתף בן שטרית בזיהוי הגן המזוהה עם המחלה (Nat Genet 1997).[5] בנוסף, השתתף בן שטרית בקבוצת מחקר של המכונים הלאומיים לבריאות (ק) (NIH) (ארצות הברית) אשר גילה את הקשר של רב צורניות של נוקלאוטיד בודד (SNP) בגן המקודד את החלבון IL-10 עם מחלת בכצ'ט (Nat Genet 2010).[6] לאחרונה השתתף בן שטרית כחבר בוועדה המכוונת של ניסוי רחב שבדק את יעילותה של התרופה קנאקינומאב (Anti IL-1 ab) בטיפול במספר מחלות אוטואינפלמטוריות (NEJM 2018),[7] וישב בראשה של ועדה לעדכון הגדרתן של המחלות האוטואינפלמטוריות (Ann Rheum Dis 2018).[8]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1979 – פרס לזכרה של זהרה לביטוב על תזת המאסטר המצטיינת, מטעם הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
- 1983 – פרס אסטורה מאייר (ק) ללימודים קליניים של מחלות קרדיווסקולריות.
- 1985 – פרס לזכרו של ד"ר אדם פדרגרין על מחקר מצטיין באימונולוגיה קלינית, מטעם הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
- 1986 – פרס מורה מצטיין של בית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים.
- 1987 – פרס עמית הראומטולוגיה של איגוד הראומטיזם האמריקאי.
- 1988 – SYNTEX – עמית ראומטולוגיה בכיר.
- 1996 - E.K. Gaylord Scholar, קרן המחקר הרפואי באוקלהומה, אוקלהומה סיטי, ארצות הברית.
- 1996 - פרס מורה מצטיין של בית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים.
- 2003 - פרס מורה מצטיין של בית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים.
- 2004 - פרס מורה מצטיין של בית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים.
- 2004 – מענק קרן פלדמן לתוכנית המרצים האורחים של אוניברסיטת סטנפורד.
- 2005 – קתדרת וילפרד פי. ורוז ג'יי. כהן לרפואה פנימית, המרכז הרפואי הדסה, ירושלים.
- 2010 – פרס החוקר הבכיר של החברה הבינלאומית למחלות אוטואינפלמטוריות סיסטמטיות (ISSAID) (הוועידה השישית, אמסטרדם, הולנד).
- 2017 – יקיר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלדד בן שטרית ב-Google Scholar (באנגלית)
- אלדד בן שטרית ב-LinkedIn (באנגלית)
- אלדד בן שטרית ב-ResearchGate (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Hadassah Medical Center - Rheumatology, www.hadassah.org.il
- ^ E Ben-Chetrit, E K Chan, K F Sullivan, E M Tan, A 52-kD protein is a novel component of the SS-A/Ro antigenic particle., Journal of Experimental Medicine 167, 1988-05-01, עמ' 1560–1571 doi: 10.1084/jem.167.5.1560
- ^ E. Ben-Chetrit, B. J. Gandy, E. M. Tan, K. F. Sullivan, Isolation and characterization of a cDNA clone encoding the 60-kD component of the human SS-A/Ro ribonucleoprotein autoantigen., The Journal of Clinical Investigation 83, 1989-04-01, עמ' 1284–1292 doi: 10.1172/JCI114013
- ^ J. P. Buyon, E. Ben-Chetrit, S. Karp, R. A. Roubey, Acquired congenital heart block. Pattern of maternal antibody response to biochemically defined antigens of the SSA/Ro-SSB/La system in neonatal lupus., The Journal of Clinical Investigation 84, 1989-08-01, עמ' 627–634 doi: 10.1172/JCI114208
- ^ The French FMF Consortium, Alain Bernot, Christian Clepet, Corinne Dasilva, A candidate gene for familial Mediterranean fever, Nature Genetics 17, 1997-09-XX, עמ' 25–31 doi: 10.1038/ng0997-25
- ^ Elaine F. Remmers, Fulya Cosan, Yohei Kirino, Michael J. Ombrello, Genome-wide association study identifies variants in the MHC class I, IL10 , and IL23R-IL12RB2 regions associated with Behçet's disease, Nature Genetics 42, 2010-08, עמ' 698–702 doi: 10.1038/ng.625
- ^ Fabrizio De Benedetti, Marco Gattorno, Jordi Anton, Eldad Ben-Chetrit, Canakinumab for the Treatment of Autoinflammatory Recurrent Fever Syndromes, New England Journal of Medicine, 2018-05-16 doi: 10.1056/NEJMoa1706314
- ^ Eldad Ben-Chetrit, Marco Gattorno, Ahmet Gul, Daniel L. Kastner, Consensus proposal for taxonomy and definition of the autoinflammatory diseases (AIDs): a Delphi study, Annals of the Rheumatic Diseases 77, 2018-11-01, עמ' 1558–1565 doi: 10.1136/annrheumdis-2017-212515
- ^ יקיר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה | החברה לאיכות ברפואה, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only