אירקוט
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| הנהר אירקוט ליד צוק שמאן בראיון שלכוב במחוז אירקוטסק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 488 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 142 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 15,780 קמ"ר |
| מוצא | האגם אילצ'יר |
| גובה מוצא הנהר | 1,875 מטרים |
| יובלים |
Tunka, Malaya Bystraya, Bolshaya Bystraya, Olkha River, Zun-Muren, Kaya, Ikhe-Ukhgun  |
| שפך | אנגרה |
| מדינות באגן הניקוז | רוסיה |
 | |
  | |
אירקוט (ברוסית: Ирку́т, בבוריאטית: Эрхүү мγрэн) הוא נהר במזרח סיביר, הזורם בשטחי רפובליקת בוריאטיה ומחוז אירקוטסק שברוסיה. אורכו 488 קילומטרים והוא מנקז שטח של 15,780 קמ"ר. הספיקה השנתית הממוצעת של אירקוט היא 142 מ"ק לשנייה. ספיקתו הממוצעת בנקודת השפיכה שלו אל הנהר אנגרה היא 140 מ"ק לשנייה.
ספיקת המים באירקוט מגיעה אל שיאה בחודשים יולי-אוגוסט, ונמצאת בשפל בחודשים פברואר-מרץ. בחודש אוקטובר הנהר מתכסה במעטה קרח, שעוטה אותו במשך 150–180 ימים. אירקוט ניזון בעיקר ממי הפשרת השלגים בהרים שבמעלה הזרם שלו, וכן ממי גשמים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאו של אירקוט באגם אילצ'יר, במעבר ההרים נוכו-דבן שבהרי מזרח סייאן במערב בוריאטיה. נקודת המוצא היא בגובה 1,875 מטרים מעל פני הים. בקטע הזרימה העליון ביותר, הנהר נקרא אירקוט השחור. לאחר התמזגותו עם אירקוט האמצעי ואירקוט הלבן, נקרא אירקוט.
במעלה הזרם, כיוון הזרימה של אירקוט הוא דרום-מערב. ליד ההר מונקו-סרדיק, ברכס סייאן הגדול שמהווה את קו פרשת המים של הרי מזרח סייאן, הנהר פונה בחדות מזרחה. בנקודה זו, אירקוט מפריד את רכס סייאן הגדול מרכס טונקין, שהוא שלוחתו המזרחית ביותר של הרי מזרח סייאן.
בהמשך, אירקוט זורם לאורך 200 קילומטרים בשפלת טונקין הבין-הררית, שהיא בעצם אגן מבני שנוצר כתוצאה מהתפרצות געשית. באזור זה, אל הנהר נשפכים יובליו העיקריים, ביניהם: איכה-אוכגון, זנגיסן הגדול, טונקו, זון-מורן ובולשאיה ביסטראיה. משם, הנהר ממשיך לזרום בעמק, שבו ערוצו מסולע ולכן נוצרים בו אשדים.
אירקוט נשפך אל אנגרה משמאלו של נהר זה. נקודת השפיכה נמצאת במרכז העיר אירקוטסק, שנוסדה כאוסטרוג במאה ה-17 מול נקודה זו (על הגדה הימנית של אנגרה), וקרויה על שם הנהר אירקוט.
