אירופה והאנשים ללא היסטוריה

אירופה והאנשים ללא היסטוריה

הוצאה
תאריך הוצאה	1982

אירופה והאנשים ללא היסטוריה הוא ספר מאת האנתרופולוג אריק וולף. הספר פורסם לראשונה בשנת 1982 ומתמקד בהתפשטות החברות האירופיות בעת החדשה. הספר עוסק בהיסטוריה הכתובה בקנה מידה עולמי, ועוקב אחר הקשרים בין קהילות, אזורים, עמים ואומות שלרוב מתייחסים אליהם כאל נושאים בדידים.

זהו ספר מרכזי באנתרופולוגיה ובהיסטוריה, המבקר את ההשקפה האירוצנטרית של ההיסטוריה העולמית, ומדגיש את הקשרים ההדדיים בין חברות בכל רחבי העולם. וולף מערער על הנרטיב המסורתי המציג את אירופה ככוח המרכזי בשינוי ההיסטורי ומציג חברות לא-אירופיות כפסיביות, סטטיות וחסרות היסטוריה.

היסטוריה עולמית

הספר מתחיל בשנת 1400 בתיאור נתיבי הסחר בהם יכול היה להתקל מטייל בעולם, האנשים והחברות שהם חיברו והתהליכים הציוויליזציוניים המנסים לשלב אותם. מכאן עוקב וולף אחר הופעתה של אירופה כמעצמה גלובלית ואחר הארגון מחדש של אזורי עולם מסוימים לייצור סחורות המיועדות כעת לצריכה גלובלית. וולף נבדל מתורת מערכות העולם (world-systems theory) בכך שהוא רואה את צמיחתה של אירופה עד סוף המאה השמונה עשרה כפועלת במסגרת מיסוי ולא במסגרת קפיטליסטית: במקום להתמקד ישירות בהפקת רווחים ממסחר וייצור כמו בשיטה הקפיטליסטית הקלאסית, שלטונות קולוניאליים רבים ביססו את כוחם על גביית מיסים מהאוכלוסיות המקומיות. כך, באמצעות מיסוי כפוי, השלטון הקולוניאלי הצליח לשמור על שליטה פוליטית וכלכלית באזורים נכבשים.

וולף בוחן את הדרך שבה נוצרו מבנים של מדינה קולוניאלית נוצרו כדי להגן על אוכלוסיות המבוססות על מיסוי של הקולוניה המעורבות בסחר בכסף, בפרווה ובעבדים. "שבטים" חדשים לגמרי נוצרו כשהם שולבו במעגלים של הצטברות הסחר.

החלק האחרון של הספר עוסק בטרנספורמציה ברשתות גלובליות אלו כתוצאה מצמיחת הקפיטליזם עם המהפכה התעשייתית. ייצור מפעל של טקסטיל באנגליה, למשל שינה את ייצור הכותנה בדרום אמריקה ובמצרים וחיסל את ייצור הטקסטיל בהודו. כל התמורות הללו קשורות בשינוי מבני אחד. כל אחד מאזורי העולם נבחן במונחים של הסחורה שהם ייצרו בחלוקת העבודה העולמית, כמו גם התגייסות והגירה של אוכלוסיות שלמות (כמו עבדים אפריקאים) לייצור סחורות אלו. וולף משתמש בפילוח שוק העבודה כדי לספק תיאור היסטורי של יצירת פילוח אתני.

במקום שבו לתאוריית מערכות העולם היה מעט מה לומר על הפריפריה, הדגש של וולף הוא על האנשים "בלי היסטוריה" (כלומר שלא ניתן להם קול בהיסטוריה של המערב) ועל האופן שבו הם היו משתתפים פעילים ביצירת צורות תרבותיות וחברתיות חדשות שצצו ב ההקשר של האימפריה המסחרית.

ניתוח של אופני הייצור

וולף מבחין בין שלושה אופני ייצור: קפיטליסטי, של קשרי משפחה ושל מס-עובד. וולף אינו רואה בהם רצף אבולוציוני. הוא מתחיל בקפיטליזם כי הוא טוען שההבנה שלנו לגבי האופנים האחרים נצבעת על ידי הבנתנו את הקפיטליזם. הוא טוען שהם אינם מבשרי קפיטליזם בתהליך אבולוציוני אלא הם תוצר של המפגש בין המערב לשאר העולם. בשיטתמס-העובד, ליצרנים ישירים יש אמצעי ייצור משלהם, אך עודפי הייצור שלהם נלקחים מהם באמצעים כלכליים נוספים. ניכוס זה מתקיים בדרך כלל על ידי צורה כלשהי של מדינה חזקה או חלשה.

בשיטת הייצור המבוססת על קשרי משפחה, העבודה החברתית מגויסת באמצעות יחסי קרובים (כגון שושלות), אם כי תיאורו הופך את יחסיה המדויקים עם שתי השיטות האחרות לבלתי ברורים. שיטת קשרי המשפחה עברה תאורטיזציה נוספת על-ידי המרקסיסטים הסטרוקטורליסטים הצרפתים במונחים של 'אופני ייצור מפורקים'. מצב הסדר המשפחתי נבדל שוב מהניסוח של סהלינס של אופן הייצור המקומי.