לדלג לתוכן

איפיגניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איפיגניה
Ἰφιγένεια
אב אגממנון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קליטמנסטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים כריסוטמיס, לאודיקה, אורסטס, אלקטרה, Iphianassa עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איפיגניהיוונית: Ἰφιγένεια) היא בתם של אגממנון וקליטמנסטרה במיתולוגיה היוונית (או, לפי גרסה אחרת, בתם של הלנה ותסאוס שגדלה בבית אגממנון וקליטמנסטרה).

איפיגניה במיתולוגיה היוונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאגממנון הרג צבי קדוש ביער קדוש של האלה ארטמיס, החליטה זו להענישו, והפסיקה את הרוח ובכך מנעה מספינותיו להפליג לטרויה במהלך מלחמת טרויה. האורקל קלכס גילה כי הדרך היחידה לפייס את האלה היא להקריב את איפיגניה לארטמיס.

על פי גרסה אחת ארטמיס הצילה את איפיגניה ברגע האחרון בהחליפה אותה בצבי, ולקחה אותה למקדשה שבטאוריס (בחצי האי קרים). על פי גרסת הסיודוס הוקרבה איפיגניה והפכה לאלה. על פי גרסת אנטונינוס ליברליס איפיגניה נלקחה לאי לוקה שם נישאה לאכילס.

איפיגניה, יצירה מאת אנסלם פאוארבאך

אוריפידס בגרסתו - האורסטיה משלב את סיפורה בסיפורו של אחיה, אורסטס.

כימון ואיפיגניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אגדה זו, הבאה להדגים את כוחה של האהבה, כאשר שכבה איפיגניה ביער שעל חוף הים, ראה אותה האציל הקפריסאי כימון והתאהב בה. כימון היה (מהיותו קפריסאי) בור (בעיני היוונים) אולם בשל כוחה של האהבה הוא הפך לאציל עדין. אגדה זו לא הייתה חלק מהמיתולוגיה היוונית ומקורה בפיתוח של סיפור המופיע בדקאמרון של ג'ובני בוקאצ'ו שפותח על ידי המשורר ג'ון דריידן.

אגדה זו שימשה בסיס ליצירות של ציירים רבים כגון בנג'מין וסט (1773), ג'ון אוורט מיליי (1848) ופרדריק לייטון (1884)

כימון ואיפיגניה. יצירתו של פרדריק לייטון.

עיבודים של הסיפור המיתולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד 112 Iphigenia (אנ') שהתגלה על ידי כריסטיאן היינריך פרידריך פטרס ב-1870 נקרא על שמה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איפיגניה בוויקישיתוף