לדלג לתוכן

אינסטינקט בסיסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינסטינקט בסיסי
Basic Instinct
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי פול ורהובן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אלן מרשל
דייוויד פוטנאם
תסריט ג'ו אסטרהש עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פרנק ג'י אוריוסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שרון סטון
מייקל דאגלס
ג'ורג' דזונדזה
ג'ין טריפלהורן
מוזיקה ג'רי גולדסמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום יאן דה בונט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Carolco Pictures, StudioCanal, Canal+, סרטי קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי טריסטאר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 20 במרץ 1992
משך הקרנה 128 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פשע, סרט מתח, סרט דרמה, סרט ארוטי, סרט בלשי, מותחן ארוטי, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 49 מיליון דולר
הכנסות 353 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו basicinstinct
פרסים שני פרסי אוסקר
סרט הבא אינסטינקט בסיסי 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אינסטינקט בסיסיאנגלית: Basic Instinct) הוא מותחן ארוטי אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 1992. התסריט נכתב על ידי ג'ו אסטרהש והסרט בוים על ידי פול ורהובן. שרון סטון ומייקל דאגלס שיחקו בתפקידים הראשיים ותפקידי המשנה בוצעו על ידי ג'ורג' דזונדזה וג'ין טריפלהורן. בשלב הפיילוט עלו שמות כמו "Ice Cold" (קר כקרח) ו"Love Hurts" (האהבה כואבת). הסרט סובב סביב הבלש ניק קורן (דאגלס) שחוקר סופרת עשירה ומניפולטיבית בשם קת'רין טרמל (סטון) בחשד לרצח מאהבה[1].

צילום והפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל דאגלס לוהק לתפקיד הראשי, תמורת 15 מיליון דולר, כבר באוגוסט 1990[2]. אך מאחר שהסרט כולל סצנות עירום וסקס רבות, שחקניות רבות שלהן הוצע התפקיד דחו אותו, בין השאר קים בייסינגר, ג'וליה רוברטס, גרטה סקאקי, מג ראיין, מישל פייפר[3], ג'ינה דייוויס, קתלין טרנר, אלן בארקין ומריאל המינגוויי. במאי הסרט פול ורהובן הציע לבסוף את התפקיד לשרון סטון, איתה עבד בסרט המדע הבדיוני "זיכרון גורלי" ב-1990, תמורת שכר של 500 אלף דולר.

הסרט פתח את פסטיבל קאן ה-54 בחודש מאי 1992, בנוכחות שרון סטון ומייקל דאגלס[4].

הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה והיה לאחד משוברי הקופות של שנת 1992, עם הכנסה של כמעט 353 מיליון דולר[5]. מבקרים רבים טענו שהסרט שימש השראה לשימוש נרחב בסקס בסרטי מתח נוספים, ולשימוש בדמויות של פאם פטאל וגבר פגיע המגיעים בסופו של דבר למשחק "חתול ועכבר". לצד ההצלחה בקופות, הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר, ולשני פרסי גלובוס הזהב[6]. פרנק יוריאוסט היה מועמד לפרס האקדמיה על עריכתו את הסרט, וסטון זכתה על משחקה בסרט במועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר.

סצנת שיכול הרגליים והשלכותיה על סטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת הסצנות המפורסמות של הסרט, סצנת החקירה, שבה סטון יושבת מול החוקרים, כשהיא משכלת את רגליה, נדהמים החוקרים לגלות שהיא אינה לובשת תחתונים.

ב-2021 טענה סטון כי בעת צילום סצנת שיכול הרגליים, לבשה במקור תחתונים לבנים, אך הבמאי פול ורהובן אמר כי התחתונים מחזירים אור על עדשת המצלמה, ביקש ממנה להוריד אותם, והבטיח לה שרק צל ייראה. סטון אמרה כי רק כשראתה את הסרט בחדר הקרנה עם קהל מבחן, היא התוודעה לראשונה לכך שורהובן שיקר לה – מה שהוביל אותה לסטור על פניו ולעזוב את ההקרנה. עם זאת, ורהובן הכחיש את טענתה, ואמר שהיא הייתה מודעת מראש לכך שאיבר מינה יצולם[7][8].

בשנת 2023 סיפרה סטון כי הסצנה שבה נחשפה מפשעתה בסרט, שימשה כטיעון לרעתה במשפט שהסתיים באובדן המשמורת שלה על רואן, בנה הבכור, לאחר גירושיה מהעיתונאי פיל ברונשטיין.[9][10]

הסרט נפתח בחקירת הירצחו של כוכב הרוק ג'וני בוז, שאותה עורך בלש המשטרה ניק קורן (מייקל דאגלס). החוט היחיד שלו הוא סופרת ספרי המתח הארוטיים המצליחה קת'רין טרמל (שרון סטון), שניהלה מערכת יחסים מינית עם הקורבן. בוז נרצח בדקירות בעת קיום יחסי מין ואילו טרמל נראתה יחד עם בוז בליל הרצח, ושתי עובדות הופכות אותה לחשודה ברציחתו. קורן ועמיתו הבלש גאס מוראן (ג'ורג' דזונדזה) מאתרים את טרמל על חוף הים, אך היא אינה מגלה שום אמפתיה ביחס למנוח למשמע החדשות על מותו, ושני הבלשים חושדים בה. יתרה מכך, עד מהרה מגלים השניים שטרמל תיארה באחד מספריה כוכב רוק בדוי שנרצח בעת קיום יחסי מין בעזרת דוקרן קרח - כלי הנשק שבעזרתו נרצח בוז[1].

בעקבות החשדות, בביקורם השני הבלשים עוצרים את טרמל ומביאים אותה לחקירה בתחנת המשטרה. מאוחר יותר בערב, נפגש קורן בפאב עם כמה מעמיתיו ומתקוטט עם הבלש טאלקוט (צ'לסי רוס). בעת הקטטה מגיעה בת' (ג'ין טריפלהורן), בת זוגו של קורן, ולוקחת אותו הביתה. כשהם מגיעים הביתה, קורן אונס את בת'[1].

עם התקדמות העלילה, טרמל ממשיכה להטעות את החוקרים. עם הזמן מתפתח רומן סוער בין טרמל לבין קורן, והיא משתמשת בכוחה המיני לחילוץ מידע חסוי מהחוקר. זמן מה לאחר מכן, נמצא השוטר טאלקוט ללא רוח חיים, ורבים חושדים כי קורן אחראי למותו, בגלל המריבה בינו לבין הבלש המנוח. אנשים נוספים נהרגים אף הם, והחקירה מעלה שמות של חשודים שונים, אך ללא הועיל. בסצנה האחרונה בסרט, טרמל מקיימת יחסי מין עם קורן ומושיטה את ידה לרצפה על מנת לקחת דוקרן קרח, אך ברגע האחרון מתחרטת ולא משתמשת בו[1].

בשנת 1993, בעקבות הצלחת הסרט, כיכבה סטון במותחן ארוטי נוסף, "סליבר", אך הסרט נכשל בקופות[11].

בשנת 2006 יצאה לאקרנים הסרט "אינסטינקט בסיסי 2", שוב בכיכובה של שרון סטון[12]. הסרט זכה לביקורות רעות[5][13], ואף זכה בארבעה פרסי פטל הזהב, בהם פרס השחקנית הגרועה של השנה, פרס הסרט הגרוע ביותר ופרס התסריט הגרוע ביותר[14].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינסטינקט בסיסי בוויקישיתוף

ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 חגי לוי, סקס כזה עוד לא היה, חדשות, 8 במאי 1992
  2. ^ אורית הראל, מה גרם לדיאנה להתיז רוק על החלונות, מעריב, 1 באוגוסט 1990
  3. ^ אורית הראל, מישל פייפר מסרבת להופ־ע בעי־ רום עם מייקל דאגלאס, בסצינה סקסית בסרט חדש שהם מסריטים, אינסטינקט בסיסי, מעריב, 14 במרץ 1991
  4. ^ ג. עיטור, גם בריז'יט נילסן הגיעה, חדשות, 10 במאי 1992
  5. ^ 1 2 אהרון קשלס, ‏סוף עידן שרון, באתר גלובס, 3 באפריל 2006
  6. ^ יואב גרינברג, ואלה המועמדים, חדשות, 30 בדצמבר 1992
  7. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, שרון סטון: הבמאי הבטיח שלא יראו כלום ב"אינסטינקט בסיסי". סטרתי לו כשהבנתי ששיקר, באתר הארץ, 20 במרץ 2021
  8. ^ ורד פוליאק, ‏"נאמר לי שלא רואים כלום, סטרתי לבמאי אחרי שראיתי את הסצנה", באתר ‏מאקו‏, 20 במרץ 2021
  9. ^ אתר למנויים בלבד שרון סטון איבדה משמורת על הילד שלה בגלל הסרט הזה, באתר הארץ, 9 במרץ 2023
  10. ^ שרון סטון: "אנשים מסתובבים בלי בגדים בכל הסדרות היום, ואני איבדתי את המשמורת על הילד שלי", באתר ‏מאקו‏, 9 במרץ 2023
  11. ^ חגי לוי, סרט / חגי לוי עלוקה נלוזה, חדשות, 30 באוגוסט 1993
  12. ^ ניר קיפניס, ‏ישנן בנות 3, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2007
  13. ^ נעה כהן, עכבר העיר, אינסטינקט סוג ז', באתר הארץ, 2 בנובמבר 2006
  14. ^ סוכנויות הידיעות, שרון סטון נבחרה לשחקנית הגרועה של השנה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007