אינטרסיטי 125
  | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| נקרא גם | הרכבת המהירה (HST) |
| יצרן | בריטיש רייל |
| שנות ייצור | 1975–1982 |
| יחידות שיוצרו | 95 |
| מודל אחריו | אינטרסיטי 225 |
| מפרט טכני | |
| מהירות מרבית | 200 קמ"ש |
אינטרסיטי 125 (באנגלית: InterCity 125) היא רכבת דיזל מהירה הנמצאת בשימוש מספר קווים בבריטניה.
האינטרסיטי 125, הידועה גם בשם "הרכבת המהירה" (High Speed Train או HST), היא רכבת נוסעים מהירה המונעת בדיזל שפותחה על ידי בריטיש רייל (British Rail) בשנות ה-70 של המאה ה-20. היא תוכננה להגיע למהירות מרבית של 125 מייל לשעה (201 קמ"ש), מה שהעניק לה את שמה. הרכבת מורכבת משני קרונות ניהוג מסדרה 43, אחד בכל קצה, ומערך של שבעה עד תשעה קרונות נוסעים מדגם "סימן 3". כל קרון ניהוג מצויד במנוע דיזל פקסמן וולנטה עם 2,250 כוחות סוס (1,678 קילוואט). העיצוב הייחודי של חזית הרכבת בעל צורת הטריז האווירודינמית תוכנן על ידי המעצב התעשייתי סר קנת' גריינג'[1].
הרכבת תוכננה כמענה ביניים זמני עד להשלמת פיתוח פרוייקט רכבת הנוסעים המתקדמת (APT). אולם, האינטרסיטי 125 הוכחה כרכבת אמינה ואחת המצליחות שפעלו ברשת הרכבות הבריטית, כניסתן לשירות החל מ-1976 הביאה לצמצום משמעותי של זמני הנסיעה וכן הגדלת תנועת הנוסעים בקווים שבהם הופעלו. הרכבות היו סוס עבודה אמין אשר נותרו בשירות במשך עשרות שנים, הרכבות הראשונות הוצאו משירות רק ב-2017 (לאחר 41 שנות שירות) ונכון ל-2024 רכבות אינטסיטי 125 נמצאות בשימוש קווים ראשיים של הרכבת המערבית הגדולה, נטוורק רייל וסקוטרייל.
בשנת 1987, האינטרסיטי 125 שברה את שיא המהירות העולמי לרכבת דיזל, כאשר הגיעה למהירות מרבית של 148 מייל לשעה (238 קמ"ש) שיא בו היא מחזיקה עד היום[2].
קווים מפעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפעילות נוכחיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקוטרייל - מאז 2018
- הרכבת הבין-אוקיאנוסית במצר היבשה טהונטפק (CIIT) בדרום מקסיקו - מאז 2023
- נטוורק רייל (תחזוקה) - מאז 2003
- הרכבת המערבית הגדולה - מאז 1998
- קולאס רייל (משא) - מאז 2007
מפעילות לשעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וירג'ין רייל: קו החוף המערבי, קרוס קנטרי (אזורי דרום ומערב אנגליה), קו החוף המזרחי
- נשיונל אקספרס: הקו הראשי מידלנד (בין לונדון ללידס ויורק), קו החוף המזרחי
- קוטסוולד רייל
- הרכבת הצפון-מזרחית הגדולה (GNER)
- חברת הקו הראשי החוף המזרחי
- רכבת לונדון וצפון-מזרח (LNER)
- אריבה (Arriva): הקו המרכזי
- קבוצת סטייג'קוץ': רכבות איסט מידלנדז
- קבוצת פירסט: רכבות האל
- אבליו: רכבת מזרח מידלנדז (EMR), סקוטרייל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- yohai71, סיפורה של הרכבת הבריטית "אינטר-סיטי 125", וחגיגות פרישתה, באתר פורום רכב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mark Chivers, Train formations: Class 43 High Speed Trains, Key Model World, 13 בינואר 2023
- ^ InterCity 125: Sir Kenneth Grange, National Rail Museum