לדלג לתוכן

אינטל ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינטל ישראל
אמצע
מפעל אינטל בקריית גת
מפעל אינטל בקריית גת
נתונים כלליים
מייסדים דב פרוהמן
תקופת הפעילות 1974–הווה (כ־50 שנה)
חברת אם אינטל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות מובילאיי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה חיפה
משרד ראשי חיפה
ענפי תעשייה אלקטרוניקה
מוצרים עיקריים פיתוח וייצור של מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת
הכנסות 3.6 מיליארד דולר (ייצוא אינטל ישראל בשנת 2017)
מנכ"ל קרין אייבשיץ-סגל ודניאל בן עטר
עובדים כ-14,000[1]
 
www.intel.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דב פרוהמן מייסד אינטל ישראל
הלוגו הישן של אינטל ישראל

אינטל ישראל היא חברת בת של אינטל, הפועלת בישראל בפיתוח וייצור של מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. אינטל ישראל היא חלוצת תעשיית השבבים בישראל והחברה הבולטת ביותר בה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסניף הישראלי של אינטל נוסד בשנת 1974 בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. סניף זה היה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לתחומי ארצות הברית. פרוהמן עבד, החל משנת 1969, במרכז הפיתוח של החברה בקליפורניה, ועסק בתכנון רכיבי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה, והמציא את ה-EPROM (רכיב זיכרון הניתן למחיקה ולתכנות) הראשון. בתקופת עבודתו שם הצליח לשכנע את בכיריה, במיוחד את נשיא החברה אנדי גרוב, להשקיע בישראל.

בסוף שנות ה-70 החליטה החברה לבחון אפשרות של הקמת מפעל למוליכים למחצה בירושלים על ידי צוות בהנהגתו של דב פרוהמן. רשות ההשקעות וממשלת ישראל הציעו לחברה חבילת תמריצי השקעות שהייתה מקובלת באותו זמן באזור ירושלים. בנוסף קיבלה החברה מימון להכשרת עובדים ישראליים במפעלי החברה בארצות הברית. בשנת 1980, החלה בהקמת המפעל בפארק המדע הר חוצבים בירושלים, בהשקעה של 50 מיליון דולר.[2] המפעל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצר פרוסת סיליקון עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). בסוף 2009 החלו להפגין במשך מספר שבועות מאות חרדים, שצעדו מהשכונות החרדיות להר חוצבים כל שבת, במחאה על כך שאינטל מפעילה את קו הייצור שלה גם בשבתות. למרות ההפגנות הייצור בשבתות במפעל נמשך.[3] באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה.[4]

בשנת 1989 הגיע הייצוא של אינטל ישראל לכ-125 מיליון והיא העסיקה 870 עובדים.[5]

בשנת 1998, הוקם גם מרכז פיתוח בהר חוצבים, עם 80 עובדים, על בסיס מרכז הפיתוח של חברת DEC שנרכש על ידי אינטל. במשך השנים התרחב המרכז לכ-1,200 עובדים.[6]

בין השנים 1996 ל-1999 הקימה אינטל מפעל בפארק התעשייה קריית גת, תחת השם Fab 18. בשנת 2006 פתחה אינטל באותו מתחם בקריית גת מפעל נוסף בשם FAB 28 שמאז הוא מפעלה העיקרי בישראל. לאחר הקמת FAB 28, מכרה אינטל ישראל את FAB 18 הישן לטובת הקמת חברת נומונוקיס. לימים נמכרה חברת נומוניקס לחברת מייקרון טכנולוגיה, יצרנית שבבים אמריקאית, ובשנת 2013 העבירה חברת מייקרון את FAB 18 חזרה לרשותה של אינטל ישראל והאחרונה חידשה וצירפה אותו כחלק ממפעל FAB 28 הנוכחי, תחת השם FAB 28A. בסוף שנת 2010 עשתה אינטל ישראל היסטוריה בעולם ייצור השבבים כאשר הצליחה לייצר ב-FAB 28 פרוסת סיליקון מושלמת (Perfect Wafer), כאשר 100% מהפרוסה נוצל לשימוש.

באוקטובר 1999, רכשה אינטל את יצרנית השבבים הישראלית DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולרים במזומן. זה היה הסכום הגדול ביותר ששולם במזומן תמורת חברה ישראלית, עד אז. DSPC הוקמה בשנת 1987 על ידי היזם דוידי גילה ועסקה בפיתוח שבבים דיגיטליים לטלפונים סלולריים.[7] בשנת 2006 מכרה את DSPC, בפחות מ-600 מיליון דולר, לחברת מארוול טכנולוגיות.[8]

ב-2012 העסיקה חברת אינטל 8,500 איש בישראל, ב-2013 היו לה 9,855 עובדים,[1] ובשנת 2020 עמד מספר עובדי החברה בישראל על כ-14,000.[9] היא מעורבת בהעסקתם של כ-20,000 מועסקים במעגלים נוספים. ב-2012 עמד היקף הרכש שלה מחברות ישראליות על 737 מיליון דולר. הייצוא של אינטל ישראל לשנה קפץ מ-1.4 מיליארד דולר (2008), ל-2.2 מיליארד דולר (2011), 4.6 מיליארד דולר (2012), 3.8 מיליארד דולר (2013),[10] ו-4.25 מיליארד דולר (2014).[11] מאז 1999 ועד שנת 2013 יוצרו באינטל ישראל כמיליארד שבבים. אינטל נחשבת לאחת מהחברות הרווחיות בישראל. היא מדורגת בצמרת העסקים בעלי אחריות חברתית גבוהה, בשל תרומותיה לחברה הישראלית. כמעט כל עובד שני בה משתתף בהתנדבות בפעילות קהילתית תורמת. בשנת 2012 זכתה אינטל ישראל בפעם החמישית ברצף בתואר "חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבודה בה", וב-2013 זכתה במשאל BDI במקום השני ברשימת החברות הישראליות שהכי טוב לעבוד בהן.

ב-2012 וב-2013 הייתה אינטל מטרה לביקורת כפולה: מצד אחד היא הותקפה על שיעור המס הנמוך שהיא חייבת בו (בהתאם להסכמים שנחתמו בינה לבין ממשלות ישראל) ומצד שני - על החלטתה להקים את מפעל המיקרו-מעבדים החדש שלה באירלנד ולא בישראל (בינואר 2013 החליטה אינטל להקים את המפעל החדיש באירלנד, בשל הטבות המס העדיפות שהבטיחה לה ממשלת אירלנד, להשקיע בהקמתו כ-4 מיליארד דולר, ולהעסיק בו 4,200 עובדים ועוד אלפי מועסקים חיצוניים).

בדצמבר 2020 הודיעה אינטל שהיא עוברת בייצור השבבים מגאומטריית 14 ננומטר ל-10 ננומטר. אך היא סופגת ביקורת כיוון שהמתחרות שלה מקדימות אותה ומייצרות בייצור סדרתי שבבים ב-7 ננומטר.

ב-26 בדצמבר 2023 הודיעה אינטל על השקעה של 15 מילארד דולר בהרחבת המפעל בקריית גת.[12]

מוצרים שפותחו בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז נחשב למרכז חשוב ומוערך באינטל, שתרם רבות לעמידה מוצלחת בתחרות בין אינטל ל-AMD, במיוחד עם מעבדי Core 2. בין המוצרים החשובים שפיתח המרכז כלולים פיתוח המעבד 80386 ששימש במחשבי IBM PC,[13] פיתוח מעבד פנטיום עם רכיב MMX לעיבוד וקטורי, רכיב התקשורת Fast Ethernet הראשון של אינטל, ומעבדים בהם Centrino[14] (שפותח תחת השמות "בניאס" ו"דותן"), "יונה" ו"מרום" - מעבדים מרובי ליבות ואלחוטיים. עוד פותחו באינטל ישראל משפחת מעבדים לסלולר ולמחשבי כף יד: "מניטובה", "חרמון" ו"תבור". בשנת 2009 פותח באינטל ישראל מעבד "סנדי ברידג'" המיוצר בטכנולוגיית 32 ננומטר, שאחד החידושים בו הוא שילוב מעבד גרפי לצד מעבד מרכזי.

בישראל פותחה מצלמת RealSense, שמקנה למכשירים יכול ראייה מרחבית וניתוח הסביבה, כולל זיהוי פנים. באוגוסט 2021 הודיעה אינטל על סגירת פעילות זו, והעברת המהנדסים העוסקים בה ליחידות אחרות של החברה.[15]

רכישת חברות ישראליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנת 1999 רכשה אינטל את DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר.[7] DSPC הפכה למרכז הפיתוח של אינטל לשבבים עבור טלפונים סלולריים, תחום שבו לא פעלה קודם. אך ב-2006 מכרה אותה לחברת מארוול טכנולוגיות תמורת 600 מיליון דולר בלבד.[16]
  • בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולרים.[17]
  • במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית שלה יכולות בתחום ה-WiMAX.[18]
  • בספטמבר 2010 רכשה אינטל את חברת נאוקלאוס הישראלית שמציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, במיליון דולר בלבד.
  • ביולי 2011 היא רכשה את חברת ההזנק הישראלית גרפטק (GraphTech Computers), שפיתחה שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, בסכום של כמה מיליוני שקלים.[19]
  • באוקטובר 2011 רכשה אינטל את חברת ההזנק הישראלית טלמאפ לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, בסכום שבין 250 ל-300 מיליון דולר.[20] אינטל סגרה את החברה לאחר פחות משנתיים.[21]
  • ביולי 2013 רכשה את חברת ההזנק הישראלית עומק אינטראקטי, שפתחה תוכנה המאפשרת ליצור ממשק זיהוי מחוות המבוסס על מידע ממצלמות תלת-מימד.[22]
  • במרץ 2016 רכשה אינטל את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר.[23]
  • במרץ 2017 רכשה אינטל את חברת מובילאיי הישראלית העוסקת בתחום רכב אוטונומי, תמורת סכום של 15.3 מיליארד דולר.
  • בדצמבר 2019 רכשה אינטל את חברת הבאנה לאבס, העוסקת בפיתוח מעבדים ליישומי בינה מלאכותית, תמורת שני מיליארד דולר.[24]
  • במאי 2020 רכשה אינטל את Moovit הישראלית בכ-900 מיליון דולר.[25]
  • בדצמבר 2021 רכשה אינטל את חברת "סקרינוויט טכנולוגיות".[26]
  • בפברואר 2022 הודיעה אינטל על רכישת טאואר סמיקונדקטור תמורת 5.4 מיליארד דולר,[27] אך העסקה לא יצאה לפועל עקב התנגדות של המאסדר הסיני, ואינטל תשלם לטאואר 353 מיליון דולר דמי ביטול.[28]

בנוסף השקיעה "אינטל קפיטל" (אנ'), זרוע ההון סיכון של אינטל, בעשרות חברות הזנק ישראליות.[29]

אתרי החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פארק מת"ם, חיפה - מרכז הפיתוח הראשי של אינטל בישראל, עוסק בפיתוח חומרה ותוכנה ובפתרונות מחשוב. ביוני 2010 חנכה את "הבניין הירוק" החדש של מרכז הפיתוח, שהוקם בהשקעה של כ-450 מיליון שקל. זהו הבניין הראשון בישראל שקיבל הסמכת LEED Gold, המוענקת על ידי המועצה האמריקנית לבנייה ירוקה.[30]
  • הר חוצבים, ירושלים - מרכז פיתוח לתוכנה משובצת ורכיבי מחשוב ותקשורת. בעבר היה באתר גם מפעל (Fab 8).
  • פארק התעשייה, קריית גת - באתר שני מפעל ייצור (Fab28A,Fab28) למעבדים בטכנולוגיה מתקדמת. המפעל השלישי באתר (Fab38) נמצא בהקמה, בהשקעה של כ-40 מיליארד שקל ואמור לייצר שבבים בטכנולוגיית Intel 20A, המקבילה לטכנולוגית 5 נאנומטר.[31]
  • קריית אריה, פתח תקווה - מרכז פיתוח למוצרי תקשורת שהוקם על בסיס החברות DSPC ואנוורה, שנרכשו בידי אינטל. המרכז היה ממוקם בפארק אזורים עד מאי 2019, עת שעבר למבנה חדש שאותו הקימה החברה בקריית אריה בהשקעה של 440 מיליון שקל.[32]
  • מרכזי פיתוח נוספים ממוקמים ברעננה, תל אביב, כפר סבא ויקום. החברה מתכוונת לרכז בקמפוס החדש בקריית אריה את כל העובדים באזור המרכז. על פי הערכה, מספר העובדים של החברה במבנה יהיה כ־2,000 כאשר יאוכלס במלואו.
  • אינטל סמיקונדקטורס - הוקמה ב-1978 בתחילה בצמוד למרכז הפיתוח בחיפה, ונוהלה על ידי אברהם גלבר. מטרתה הייתה העצמת החדרת הטכנולוגיה של אינטל בתעשיית ההיטק בישראל. במשך שנות השמונים, כחברה של כ-50 עובדי מכירות, תמיכה ואדמיניסטרציה – היא הפכה למובילה של כמעט ל-100% בהחדרת טכנולוגית המיקרומעבדים והמיקרובקרים של אינטל בחברות ההיטק בארץ דאז. מעל המסגרות הבינלאומיות של אינטל שהדגישו את הקשר עם משרדי המכירות, נוספו בארץ דגשים של כ-50% מעובדי החברה עוסקים בתחזוקה, הדרכה בהעברת קורסים מגוונים, ימי עיון טכניים ומסגרות תמיכה במהנדסי חומרה ותוכנה. שירותים אלה הקלו על חברות ההיטק הצעירות להקטין את הסיכונים, ולהגדיל את הפונקציונליות של המוצרים שלהם ולהתחרות בהצלחה.

ב-2008 סגרה אינטל את מרכז הפיתוח שלה ביקנעם עילית (על בסיס חברת אופלס שנרכשה בידי אינטל).[33]

מנכ"לים ומנהלים בכירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלים בכירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מולי אדן - נשיא אינטל ישראל (2012 - 2015), סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ומנכ"ל קבוצת המחשוב התפיסתי.[39]
  • שלומית וייס - סגנית נשיא אינטל העולמית, ואחת המנהלות הבכירות באינטל ישראל, בין השאר מנהלת קבוצת NDG (Network Development Group)
  • זיוית כץ-צמרת - סגנית נשיא אינטל העולמית, ייצור ותפעול, ואחת המנהלות הבכירות באינטל ישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד רענן שקד, "אחרי שהמערכת תתאזן, זה ייקח אותנו כאנושות למקום הרבה יותר טוב", באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2020
  2. ^ יוקם מפעל אלקטרוניקה בירושלים, דבר, 29 ביולי 1980
  3. ^ יאיר אטינגר, החרדים יפגינו נגד פתיחת אינטל בשבת. החברה: נסגור המפעל בירושלים אם הייצור ייפגע, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
  4. ^ מאיר אורבך, זעזוע באינטל: סוגרת את המפעל בירושלים, באתר כלכליסט, 18 במאי 2016
  5. ^ גידול של 18% בייצוא אינטל בשנת 1989, מעריב, 29 בינואר 1990
  6. ^ אינטל משקיעה 40 מיליון שקלים בהרחבת מרכז הפיתוח בירושלים, באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2000
  7. ^ 1 2 עדי מנדלסון, ‏דווידי גילה מוכר את די.אס.פי.סי, באתר גלובס, 17 באוקטובר 1999
  8. ^ שמוליק שלח, ‏ב-1999 רכשה אינטל את DSPC ב-1.6 מיליארד דולר במזומן; עכשיו היא מוכרת אותה בפחות מ-600 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 ביוני 1999
  9. ^ מאיר אורבך, אינטל ישראל: המכירות זינקו, אך מספר העובדים קפא ב־2020, באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2021
  10. ^ אינטל ישראל מסכמת את שנת 2012, אתר אינטל
  11. ^ אינטל ישראל: היצוא עלה ל-4.25 מיליארד דולר ב-2014, באתר גלובס, 9 בפברואר 2015
  12. ^ זומר, נווית (2023-12-26). "השקעה של 15 מיליארד דולר: חצי שנה אחרי הממשלה - אינטל מודיעה על הרחבת המפעל". Ynet. נבדק ב-2023-12-26.
  13. ^ טל שחף, 80386 הוא כולו מוצר ישראלי, מעריב, 12 במרץ 1991
  14. ^ מעבדי Centrino: מהפכת המחשוב הנייד, באתר "חדשנות ישראלית"
  15. ^ ישראל וולמן, אובדן חושים: "העיניים של אינטל" נסגרות, באתר ynet, 24 באוגוסט 2021
  16. ^ גיא גרימלנד, אינטל קנתה את DSPC מדוידי גילה ב-1.6 מיליארד דולר לפני 7 שנים ומוכרת אותה כעת למארוול ב-600 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2006
  17. ^ בתיה פלדמן, ‏אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2003
  18. ^ שמוליק שלח, ‏אינטל רוכשת את חברת השבבים קומסיס בכ-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 במאי 2010
  19. ^ אור הירשאוגה, אינטל רכשה סטארט-אפ ישראלי בתחום הגרפיקה, באתר TheMarker‏, 31 באוגוסט 2011
  20. ^ יוסי הטוני, ‏אקזיט ראשון לחברה ישראלית בשנה החדשה: אינטל רכשה את טלמאפ תמורת 300 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 2 באוקטובר 2011
  21. ^ אתר למנויים בלבד ענבל אורפז, שנתיים אחרי האקזיט: אינטל סוגרת את טלמפ הישראלית, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2013
  22. ^ אתר למנויים בלבד ענבל אורפז, אינטל רכשה את עומק אינטראקטיב בפחות מ-50 מ' ד', באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2013
  23. ^ יניב הלפרין, ‏אינטל רוכשת את Replay הישראלית ב-175 מיליון דולר, באתר "אנשים ומחשבים", 9 במרץ 2016
  24. ^ אורי ברקוביץ', ‏אינטל רוכשת את הבאנה לאבס הישראלית ב-2 מיליארד דולר מזומן, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2019
  25. ^ אינטל רכשה את Moovit ב-900 מיליון דולר, באתר TechTime‏, 4 במאי 2020
  26. ^ מאיר אורבך, פרסום ראשון אקזיט מרעננה: אינטל רוכשת את הסטארט-אפ סקרינובייט ב-150 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2021
  27. ^ סופי שולמן, עכשיו זה רשמי: אינטל רוכשת את טאואר ב-5.4 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2022
  28. ^ עומר כביר, ליטל סמט, אינטל מבטלת את רכישת טאואר הישראלית ב-5.4 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 16 באוגוסט 2023
  29. ^ עופר לוי, ‏אינטל קפיטל, זרוע ההון סיכון, השקיעה ב-49 חברות ישראליות, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2004
  30. ^ אינטל חנכה את "הבניין הירוק" הראשון בישראל שקיבל הסמכת LEED Gold, באתר "אנשים ומחשבים", 17 ביוני 2010
  31. ^ "אינטל תקים מפעל חדש בקריית גת: "יגדיל את היקף היצוא מישראל במיליארדי דולרים"". TheMarker. נבדק ב-2024-02-13.
  32. ^ אתר למנויים בלבד אורי תומר, המרכז החדש של אינטל הזניק את צבר ההזמנות של אפקון לשיא של 1.7 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2016
  33. ^ אסף גלעד, אינטל סוגרת את מרכז הפיתוח ביקנעם, באתר ynet, 11 ביוני 2008
  34. ^ פרוהמן יוצא לחופשה; פורש מאינטל באוגוסט, באתר גלובס, 30 במאי 2000
  35. ^ עידו סולומון, חילופי מנכ"לים באינטל ישראל: מקסין פסברג מחליפה את אלכס קורנהאוזר, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2007
  36. ^ אתר למנויים בלבד אור הירשאוגה, דדי פרלמוטר הודיע על כוונתו לעזוב את אינטל, באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2013
  37. ^ מקסין פסברג פורשת מתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל, באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2016
  38. ^ רפאל קאהאן, כלכליסט, מנכ"ל אינטל יניב גרטי פורש: קרין אייבשייץ סגל ודניאל בן עטר יחליפו אותו, באתר ynet, 9 בינואר 2023
  39. ^ אתר למנויים בלבד אמיר טייג, מולי אדן נשיא אינטל ישראל פורש מתפקידו לאחר 33 שנה בחברה, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2015
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אינטל_ישראל&oldid=39728116"