לדלג לתוכן

אינטליגנציה של כלבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטליגנציה של כלבים או קוגניציה של כלבים היא היכולת השכלית של כלבים הבאה לידי ביטוי בתפיסה, בהבנה, במודעות, ברכישת מידע ומיומנויות מושגיות ואגירתם בזיכרון, שליפתם, שילובם והשוואה ביניהם ושימוש בהם במצבים חדשים.[1]

לכלבים יש בערך פי שניים נוירונים בקליפת המוח לעומת חתולים, מה שמרמז שייתכן כי הם חכמים בערך כפליים.[2]

מחקרים הראו שכלבים מציגים התנהגויות רבות הקשורות לאינטליגנציה. יש להם מיומנויות זיכרון מתקדמות, והם מסוגלים לקרוא ולהגיב כראוי לשפת גוף אנושית כמו תנועות והצבעה, ולהבין פקודות קוליות אנושיות. כלבים מדגימים תאוריה של תודעה על ידי עיסוק בהונאה, ומודעות עצמית על ידי זיהוי הריח של עצמם במהלך "מבחן הרחה", מקבילה מוצעת של ריח למבחן המראה.

פרספקטיבה אבולוציונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים שימשו לעיתים קרובות במחקרי קוגניציה, כולל מחקר על תפיסה, מודעות, זיכרון ולמידה, בעיקר מחקר על התניה קלאסית ואופרנטית. במחקרים אלה, מדעני התנהגות חשפו קבוצה מפתיעה של יכולות חברתיות-קוגניטיביות בכלב הבית, יכולות שאינן מופיעות אצל קרוביו ממשפחת הכלבים או אצל יונקים אינטליגנטיים אחרים, כגון קופי אדם. מיומנויות אלו דומות לחלק מהמיומנויות החברתיות-קוגניטיביות של ילדים אנושיים. זו עשויה להיות דוגמה לאבולוציה מתכנסת, המתרחשת כאשר מינים שונים מפתחים באופן עצמאי פתרונות דומים לאותן בעיות. לדוגמה, דגים, פינגווינים ודולפינים פיתחו כל אחד בנפרד סנפירים כפתרון לבעיית התנועה במים. עם כלבים ובני אדם, ייתכן שקיימת התכנסות פסיכולוגית. כלומר, כלבים התפתחו והפכו להיות דומים יותר מבחינה קוגניטיבית לבני אדם מאשר מינים קרובים יותר אלינו מבחינה גנטית.[3]

עם זאת, ספק אם ניתן לכנות את האבולוציה הקוגניטיבית של בני אדם ובעלי חיים "עצמאית". היכולות הקוגניטיביות של כלבים עוצבו בהכרח במשך אלפי שנים של מגע עם בני אדם. כתוצאה מאבולוציה פיזית וחברתית זו, כלבים רבים מגיבים בקלות לרמזים חברתיים המשותפים לבני אדם,[4] לומדים במהירות את המשמעות של מילים, מראים הטיה קוגניטיבית ומפגינים רגשות שנראים דומים לרגשות אנושיים.

מחקרים מראים כי ייתכן שכלבי בית איבדו חלק מהיכולות הקוגניטיביות המקוריות שלהם לאחר שהחלו לחיות עם בני אדם. לדוגמה, אחד המחקרים הציג ראיות משכנעות לכך שדינגו (Canis dingo) מצטיינים יותר מכלבי בית בפתרון בעיות. מחקר אחר הצביע על כך שלאחר שהוכשרו לפתור משימת מניפולציה פשוטה, כלבים שניצבים בפני גרסה בלתי ניתנת לפתרון של אותה בעיה מסתכלים על אדם קרוב, בעוד שזאבים אינם עושים זאת. לפיכך, נראה שכלבי בית מודרניים נעזרים בבני אדם כדי לפתור בעיות.[5]

ב-2014, מחקר גנום מקיף של הבדלי DNA בין זאבים וכלבים מצא שכלבים לא גילו תגובת פחד מופחתת, אך התגלתה אצלם גמישות סינפטית גדולה יותר. זו תורמת לכישורים של למידה וזיכרון, ושינוי זה לעומת זאבים אולי שינה את יכולות הלמידה והזיכרון של כלבים.[6]

רוב המחקר המודרני על קוגניציה של כלבים התמקד בכלבי מחמד החיים בבתים של בני אדם במדינות מפותחות, שהם רק חלק קטן מאוכלוסיית הכלבים. כלבים מאוכלוסיות אחרות עשויים להציג התנהגויות קוגניטיביות שונות. גם הבדלים בין גזעים עשויים להשפיע על יכולות הלמידה והזיכרון.

היסטוריה של המחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחן האינטליגנציה הראשון לכלבים פותח ב-1976. הוא כלל מדידות של זיכרון לטווח קצר, זריזות ויכולת פתרון בעיות, כגון עקיפה כדי להגיע למטרה. הוא גם העריך את יכולתו של כלב להסתגל לתנאים חדשים ולהתמודד עם מצבים קשים מבחינה רגשית. הבדיקה נערכה על 100 כלבים ועברה תיקנון, ופותחו נורמות לפי גזע.[7] סטנלי קורן השתמש בסקרים שנערכו על ציות אצל כלבים כדי לדרג גזעי כלבים לפי אינטליגנציה, ופרסם את התוצאות בספרו "אינטליגנציה של כלבים" בשנת 1994.

תפיסה מתייחסת לתהליכים נפשיים שבאמצעותם מידע חושי מאורגן ומתפרש על מנת לייצג ולהבין את הסביבה.[8] תפיסה כוללת תהליכים כגון קליטת מידע באמצעות קשב, וארגון מידע חושי באמצעות קיבוץ וזיהוי אירועים ואובייקטים. אצל הכלב, מידע המבוסס על חוש הריח בולט במיוחד (בהשוואה לבני אדם), אך חושיו של הכלב כוללים גם ראייה, שמיעה, טעם, מגע ופרופריוספציה. יש גם עדויות לכך שכלבים חשים בשדה המגנטי של כדור הארץ.

אחד החוקרים טען שכלבים תופסים את הזמן החולף באמצעות פיזור ריחות.[9][10]

המושג קביעות אובייקט מציין את היכולת של בעל חיים להבין שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם כאשר הם נמצאים מחוץ לשדה הראייה. יכולת זו אינה קיימת בלידה, והפסיכולוג ההתפתחותי ז'אן פיאז'ה תיאר שישה שלבים בהתפתחות קביעות האובייקט אצל תינוקות בני אנוש. נעשה שימוש בגישה דומה עם כלבים, וקיימות עדויות לכך שכלבים עוברים שלבים דומים ומגיעים לשלב החמישי המתקדם בגיל 8 שבועות. בשלב זה הם יכולים לעקוב אחר "תזוזה גלויה", שבה הנסיין מזיז את האובייקט מאחורי מספר מסכים לפני שהוא משאיר אותו מאחורי המסך האחרון. לא ברור אם כלבים מגיעים לשלב השישי במודל פיתוח קביעות האובייקט של פיאז'ה.[11]

מחקר שנערך בשנת 2013 הצביע על כך, שנראה כי כלבים מזהים כלבים אחרים ללא קשר לגזע, גודל או צורה, ומבדילים ביניהם לבין בעלי חיים אחרים.[12]

בשנת 2014 הראה מחקר באמצעות הדמיית תהודה מגנטית שאזורי תגובה קולית קיימים במוחם של כלבים, ומראים דפוס תגובה באזורי הקול של האונה הטמפורלית הקדמית הדומה לדפוס הקיים אצל בני אדם.[13]

קוגניציה חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה חברתית: התבוננות ודירוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלב שמקבל פקודה מבעליו שלא לאכול ביסקוויט של כלבים המונח על אפו

כלבים מסוגלים ללמוד באמצעות חיזוק פשוט (למשל, התניה קלאסית או אופרנטית), אך הם לומדים גם על ידי צפייה בבני אדם ובכלבים אחרים.[11][14]

אחד המחקרים בדק אם כלבים העוסקים במשחק משותף מתאימים את התנהגותם למצב הקשב של חברם למשחק. הנסיינים הבחינו שאותות משחק נשלחו רק כאשר הכלב שמר על תשומת ליבו של הכלב השני. אם דעתו של הכלב השני הוסחה, הכלב פנה להתנהגות שמטרתה משיכת תשומת לב לפני ששלח אות למשחק.[15]

גורים לומדים התנהגויות במהירות על ידי חיקוי התנהגויות של כלבים מנוסים.[11] צורת אינטליגנציה זו אינה ספציפית למשימות שהכלבים יועדו לבצע, אך ניתן להכליל אותה על בעיות שונות. לדוגמה, לגורי תחש הוצגה בעיה של משיכת עגלה באמצעות סרט המחובר אליה כדי לקבל פרס מהעגלה. גורים שצפו בכלב מנוסה מבצע משימה זו למדו את המשימה פי חמישה-עשר מהר יותר מאלה שהשאירו אותם לפתור את הבעיה בעצמם.[11][16]

הדרגה החברתית של כלבים משפיעה על תפקודם במצבי למידה חברתית. בקבוצות חברתיות בעלות היררכיה ברורה, הפרטים הדומיננטיים הם המשפיעים יותר והעברת הידע נוטה להיות חד-כיוונית, מדרג גבוה יותר לנמוך יותר. בניסוי של פתרון בעיות, כלבים דומיננטיים בדרך כלל ביצעו משימות טוב יותר מכלבים נחותים מהם בדרגה כשצפו בפעולות של בן אדם, ממצא המשקף את הדומיננטיות של האדם בקבוצות של כלבים ובני אדם. כלבים נחותים בדרגה לומדים באופן הטוב ביותר מהכלב הדומיננטי הקרוב אליהם בהיררכיה.

חיקוי רמזים אנושיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים מציגים קוגניציה חברתית בדומה לבני אדם בדרכים שונות. לדוגמה, הם יכולים להגיב לשפת גוף אנושית כמו תנועות והצבעה, והם גם מבינים פקודות קוליות אנושיות.[17] באחד המחקרים הוצגה לגורים קופסה, והראו להם כי כאשר מטפל לוחץ על ידית, כדור מתגלגל החוצה מהקופסה. לאחר מכן נתן המטפל לגור לשחק עם הכדור, מה שהפך את הכדור לתגמול מהנה. לאחר מכן הורשו הגורים לשחק עם הקופסה. כשלושה רבעים מהגורים נגעו לאחר מכן בידית, ויותר ממחציתם שחררו את הכדור בהצלחה, לעומת 6% בלבד בקבוצת ביקורת, שלא צפתה באדם שלחץ על הידית.[18]

באופן דומה, כלבים מקבלים הדרכה מרמזים המציינים את הכיוון שאליו מופנית תשומת הלב של האדם.[11] במשימה אחת הוסתר פרס מתחת לאחד משני דליים. לאחר מכן ציין הנסיין את מיקום התגמול על ידי הקשה על הדלי, הצבעה על הדלי, הנהון כלפי הדלי או פשוט הסתכלות על הדלי. הכלבים עקבו אחר אותות אלה טוב יותר משימפנזים, זאבים ותינוקות אנושיים. גם גורים עם חשיפה מוגבלת לבני אדם הצליחו במשימה.[19]

כלבים יכולים לעקוב אחר הכיוון שאליו מצביעים בני אדם. כלבים שרים בגינאה החדשה הם סוג כלב מקומי קדום ופראי למחצה באזורים האלפיניים המרוחקים של גינאה החדשה, וביכולתם לעקוב אחר הצבעה של אדם כמו דינגו (כלבי בר) אוסטרליים. שניהם מדגימים יכולת לקרוא מחוות אנושיות שהתגלתה בשלב מוקדם בביות ללא ברירה אנושית. הוכח כי כלבים וזאבים גם עוקבים אחר הצבעה מורכבת יותר עם חלקי גוף שאינם הזרוע והיד האנושית (למשל מרפק, ברך, כף רגל). כלבים נוטים יותר לעקוב אחר הנחיות מכוונות של יד/זרוע בשילוב עם איתות בעזרת העיניים. באופן כללי, נראה שכלבים משתמשים ברמזים אנושיים כאינדיקציה לאן ללכת ומה לעשות.[20] ככלל, נראה שלכלבים יש מיומנויות קוגניטיביות הנחוצות כדי להבין ולקיים תקשורת. עם זאת, ממצאים המורים על מידת ההבנה של כלבים לגבי מצבים נפשיים של אחרים שנויים במחלוקת.[21]

כדי שכלבים יתפקדו היטב במשימות מסורתיות בהנחיה אנושית, נדרשות גם התנסויות רלוונטיות עם בני אדם, כולל סוציאליזציה עם בני אדם בשלב הקריטי להתפתחות החברתית, וכן הזדמנויות לקשר בין איברי גוף אנושיים לתוצאות מסוימות (כגון מזון שמסופק על ידי בני אדם, זריקה או בעיטה בכדור על ידי אדם וכולי).

בשנת 2016, מחקר על כלבי הצלה במים המגיבים למילים או למחוות מצא שהכלבים הגיבו למחווה יותר מאשר לפקודה מילולית.[22]

זיכרון אפיזודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים הפגינו זיכרון אפיזודי בכך שנזכרו באירועים שהתרחשו בעבר, שכללו פעולות מורכבות של בני אדם.[23] במחקר משנת 2019 התגלה מתאם בין גודל הכלב לתפקודי זיכרון ושליטה עצמית, כאשר כלבים גדולים יותר תפקדו בצורה משמעותית טוב יותר מכלבים קטנים יותר. עם זאת, גודל המוח לא ניבא במחקר את יכולתו של כלב לעקוב אחר מחוות הצבעה אנושיות, וגם לא היה קשור ליכולות ההסקה וההיגיון שלו.[24] מחקר משנת 2018 על יכולות קוגניטיביות של כלבים מצא שבעלי חיים שונים, כולל חזירים, יונים ושימפנזים, מסוגלים לזכור מה, איפה ומתי קרה אירוע מסוים, דבר שכלבים אינם יכולים לעשות.[25]

למידה ושימוש במילים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים שונים הראו שכלבים לומדים בקלות שמות חפצים, ויכולים לשלוף פריט מבין רבים אחרים כאשר אומרים את שמו. לדוגמה, בשנת 2008, בטסי, כלבה מגזע בורדר קולי, ידעה יותר מ-345 מילים במבחן השליפה, וכן הצליחה לחבר בין אובייקט לתמונה של האובייקט, למרות שלא ראתה אף אחד מהם לפני לכן.[26] במחקר אחר, כלב צפה בנסיינים מוסרים חפץ הלוך ושוב אחד לשני תוך שימוש בשם החפץ במשפט. לאחר מכן החזיר הכלב את הפריט כששמע את שמו.[27]

בבני אדם, "מיפוי מהיר" הוא יכולת לבנות השערות מהירות וגסות לגבי המשמעות של מילה חדשה לאחר חשיפה אחת בלבד. בשנת 2004, מחקר עם ריקו, כלב מסוג בורדר קולי, הראה שהוא מסוגל לבצע מיפוי מהיר. ריקו הכיר בתחילה את השמות של למעלה מ-200 פריטים. הוא הסיק את שמותיהם של פריטים חדשים על ידי הוצאה מן הכלל, כלומר על ידי ידיעה שהפריט החדש הוא פריט שהוא אינו מכיר. ריקו שלף בצורה נכונה פריטים חדשים כאלה מיד, וכן ארבעה שבועות לאחר החשיפה הראשונית. ריקו גם הצליח לפרש ביטויים כמו "להביא את הגרב" לפי המילים המרכיבות אותו (במקום להבין את המשפט כמילה אחת). ריקו היה גם יכול לתת את הגרב לאדם מסוים. ביצועים אלה מתאימים לאלו של בני אדם בני 3.

בורדר קולי נקבה בשם צ'ייסר

בשנת 2013 תיעד מחקר את יכולות הלמידה והזיכרון של בורדר קולי נקבה בשם "צ'ייסר", שבזמן פרסום המחקר ידעה שמות של חפצים רבים והייתה יכולה להבין בפקודה מילולית למעלה מ-1,000 מילים. צ'ייסר תועדה כמסוגלת ללמוד שמות של אובייקטים חדשים "על ידי הוצאה מן הכלל", ולקשר שמות עצם לפעלים. נטען שמרכזי להבנת ההישגים המדהימים של כלבי בורדר קולי הוא רקע הגידול של הכלב: כלבי קולי שגודלו לעבודת מרעה מתאימים באופן ייחודי למשימות אינטלקטואליות כמו שיוך מילים שעלולות לדרוש מהכלב לעבוד "מרחוק" עם חבריו האנושיים, והמחקר מעניק קרדיט לגידול הסלקטיבי של כלבים מסוג זה בנוסף לאילוף קפדני.[28]

מספר מחקרים העלו השערה, שבעוד שכלבים יכולים להבחין בקלות בין מילים מוכרות למילים לא דומות שהן חסרות משמעות, הם מתקשים להבדיל בין מילים מוכרות למילים חסרות משמעות שנבדלות בצליל אחד בלבד. מדידות של פעילות המוח של כלבים לא הראו הבדל בתגובה בין מילה מוכרת למילה דומה אך חסרת היגיון. בכך דומים כלבים לתינוקות אנושיים בני 14 חודשים מבחינת יכולת עיבוד מילולית.[29] מחקר באמצעות fMRI מצא כי מוח הכלב הבחין, ללא אילוף, בין שפה מוכרת לשפה לא מוכרת. המחקר מצא גם שכלבים מבוגרים היו טובים יותר בהבחנה בין שפות, מה שמצביע על השפעת כמות החשיפה לשפה.[30]

כלב מעורב מגלה סקרנות ופחד כשהוא בוהה בחתול.

מחקרים מצביעים על כך שכלבים מרגישים רגשות מורכבים, כמו קנאה וציפייה.[31][32] עם זאת, יש לפרש בזהירות עדויות התנהגותיות לרגשות אנושיים לכאורה. לדוגמה, בספרו Good Natured משנת 1996, האתולוג פרנס דה ואל דן בניסוי שהיה כרוך בנזיפות ורגשות אשמה שנערך עם האסקי סיבירי נקבה. לכלבה היה הרגל לגרוס עיתונים, וכאשר הבעלים שלה היה חוזר הביתה, היה מוצא את הניירות הגרוסים ונוזף בה, והיא הייתה מתנהגת כמי שמרגישה אשמה. עם זאת, כאשר הבעלים עצמו גרס את הניירות ללא ידיעתה, הכלבה הפגינה רגשות אשמה בדיוק כאילו היא עצמה גרסה את הניירות. דה ואל הסיק שהכלבה לא הפגינה אשמה אמיתית כפי שבני אדם מבינים זאת, אלא פשוט ציפייה לנזיפה.[33]

מגבלה אחת בחקר רגשות אצל בעלי חיים לא אנושיים היא שהם אינם יכולים לבטא באופן מילולי את רגשותיהם. עם זאת, ניתן לחקור רגשות אצל כלבים באופן עקיף באמצעות מבחנים קוגניטיביים, הנקראים מבחן הטיה קוגניטיבית, אשר מודדים הטיה קוגניטיבית ומאפשרים להסיק מהו מצב הרוח של בעל החיים. חוקרים מצאו שלכלבים הסובלים מחרדת נטישה יש הטיה קוגניטיבית שלילית יותר, בהשוואה לכלבים ללא חרדת נטישה.[34] מצד שני, כאשר מטפלים בחרדת הנטישה של כלבים באמצעות תרופות וטיפול התנהגותי, ההטיה הקוגניטיבית שלהם הופכת לפחות שלילית מאשר לפני הטיפול.[35] כמו כן, מתן אוקסיטוצין לעומת פלצבו גורם להטיה קוגניטיבית חיובית יותר וציפייה חיובית בכלבים.[36] לכן מוצע להשתמש במבחן ההטיה הקוגניטיבית כדי לנטר מצבים רגשיים חיוביים במטרה לתרום לתחושת הרווחה של כלבים.[36][37]

יש עדויות לכך שכלבים יכולים להבחין בהבעות פנים רגשיות של בני אדם.[38] בנוסף, נראה שהם מגיבים לפנים במידה מסוימת כמו בני אדם. לדוגמה, בני אדם נוטים להביט בצד הימני בפניו של אדם, מה שעשוי להיות קשור לשימוש בהמיספרה הימנית של המוח לזיהוי פנים. מחקרים מצביעים על כך שגם כלבים מתמקדים בצד הימני של פנים אנושיות, אבל לא בפנים של כלבים אחרים או חיות אחרות. כלבים הם המין היחיד שאינו פרימטים שיודע לעשות זאת.[39]

פתרון בעיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים למדו להפעיל רובוט כדי לספק להם פרסי מזון.[40]

נצפו כלבים שלמדו להשתמש בתחבורה ציבורית כדי להגיע ליעד מבוקש. במוסקבה, מתוך 500 כלבים, 20 למדו לנסוע לעבודה.[41][42] אקליפס, לברדור שחור בסיאטל, היה נוסע מדי פעם באוטובוס לפני בעליו כשהיה להוט להגיע לגינת הכלבים.[43] ראטי, טרייר ג'ק ראסל ביורקשייר, אנגליה, נסע 8 ק"מ באוטובוס כדי לקבל אוכל בשני פאבים.[44]

כלבים אומנו לבצע פקודות כדי לנהוג במכוניות.[45][46][47][48]

למידה באמצעות הסקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוכח שכלבים לומדים על ידי הסקת מסקנות באופן דומה לילדים.[49] לכלבים יש יכולת לאמן את עצמם וללמוד התנהגויות באמצעות צפייה ואינטראקציה עם כלבים אחרים.[50] באחד המחקרים הוצגו בפני כלבים שתי קערות, אחת עם פרס. לאחר ארבע הדגמות שבהן הראו לכלבים כי אחת הקערות מכילה פרס, הקערה הריקה הורמה ולאחר מכן הונחה. 33% מהכלבים בחרו נכון בקערת הפרס לעיתים קרובות יותר מאשר בקערה הריקה.[51]

תאוריה של תודעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריה של תודעה היא היכולת לייחס מצבים נפשיים: אמונות, כוונות, רצונות, העמדת פנים, ידע וכולי לעצמך ולאחרים ולהבין שלאחרים יש אמונות, רצונות, כוונות ונקודות מבט שונות משלך.[52] יש עדויות לכך שלכלבים יש תודעה לאור עיסוקם בהונאה. לדוגמה, צופה אחד דיווח שכלב החביא חטיף גנוב בכך שישב עליו עד שהבעלים החוקיים של החטיף יצא מהחדר.[11] למרות שייתכן כי הדבר מקרי, ייתכן גם שהגנב הבין שבעל החטיף לא יוכל למצוא את החטיף אם יסתיר אותו.[11][15] מחקר מצא שכלבים מסוגלים להבחין בין חפץ שהבעלים מחפש על סמך הרלוונטיות שלו עבור הבעלים, והם להוטים יותר להצביע על חפץ רלוונטי בהשוואה לחפץ לא רלוונטי. הדבר מצביע על כך שלכלבים יש גרסה בסיסית של חלק מהמיומנויות הנחוצות לפי התאוריה של התודעה.[53]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Humphreys, L. G. (1979). "The construct of general intelligence". Intelligence. 3 (2): 105–120. doi:10.1016/0160-2896(79)90009-6.
  2. ^ National Geographic https://www.nationalgeographic.com/animals/article/dog-cat-brains-neurons-intelligence-study-spd. נבדק ב-13 בפברואר 2025. {{cite web}}: (עזרה); חסר או ריק |title= (עזרה)
  3. ^ Hare, B; Tomasello, M (2005). "Human-like social skills in dogs?". Trends in Cognitive Sciences. 9 (9): 439–44. doi:10.1016/j.tics.2005.07.003. PMID 16061417.
  4. ^ Topál, J.; Kis, A.; Oláh, K. (2014). "Dogs' Sensitivity to Human Ostensive Cues". The Social Dog. pp. 319–346. doi:10.1016/b978-0-12-407818-5.00011-5. ISBN 9780124078185.
  5. ^ Crawford, Amy. "Why Dogs are More Like Humans Than Wolves".
  6. ^ Li, Y.; Wang, G.-D.; Wang, M.-S.; Irwin, D. M.; Wu, D.-D.; Zhang, Y.-P. (2014). "Domestication of the Dog from the Wolf Was Promoted by Enhanced Excitatory Synaptic Plasticity: A Hypothesis". Genome Biology and Evolution. 6 (11): 3115–3121. doi:10.1093/gbe/evu245. PMC 4255776. PMID 25377939.
  7. ^ Coon, Kathy (1977). the dog intelligence test. Avon Books. ISBN 978-0-380-01903-8.
  8. ^ Schacter, Daniel (2011). Psychology. Worth Publishers. ISBN 9781429237192.
  9. ^ Horowitz, Alexandra (2016). "2-Smeller". Being a Dog: Following the Dog Into a World of Smell. Scribner New York. p. 29.
  10. ^ Dahl, Melissa (2016). "Apparently Dogs Can Tell Time With Their Noses". The Science of Us - NYMag.
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Coren, Stanley (1995). The Intelligence of Dogs: A Guide to the Thoughts, Emotions, and Inner Lives of Our Canine Companions. Bantam Books. ISBN 978-0-553-37452-0.
  12. ^ Coren, Stanley (2013-10-08). "Do Dogs Know The Difference Between Dogs and Other Animals?". Psychology Today. נבדק ב-10 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Dogs' brain scans reveal vocal responses". BBC News. 21 בפברואר 2014. נבדק ב-9 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "How Dogs Learn". National Animal Interest Alliance. נבדק ב-4 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Horowitz, Alexandra (2009). "Attention to attention in domestic dog (Canis familiaris) dyadic play". Animal Cognition. 12 (1): 107–18. doi:10.1007/s10071-008-0175-y. PMID 18679727.
  16. ^ Adler, Leonore Loeb; Adler, Helmut E. (2004). "Ontogeny of observational learning in the dog (Canis familiaris)". Developmental Psychobiology. 10 (3): 267–271. doi:10.1002/dev.420100310. PMID 863122.
  17. ^ Gjersoe, Nathalia (23 ספט' 2013). "Dogs: an uncomplicated relationship". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Kubinyi, E.; Topal, J. & Miklosi, A. (2003). "Dogs (canis familiaris) learn their owners via observation in a manipulation task". Journal of Comparative Psychology. 117 (2): 156–165. doi:10.1037/0735-7036.117.2.156. PMID 12856786.
  19. ^ Hare, B.; Brown, M.; Williamson, C. & Tomasello, M. (נוב' 2002). "The domestication of social cognition in dogs" (PDF). Science. 298 (5598): 1634–6. Bibcode:2002Sci...298.1634H. doi:10.1126/science.1072702. ISSN 0036-8075. PMID 12446914. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Kaminski, Juliane; Nitzschner, Marie (2013). "Do dogs get the point? A review of dog–human communication ability". Learning and Motivation. 44 (4): 294–302. doi:10.1016/j.lmot.2013.05.001.
  21. ^ Kaminski, Juliane; Piotti, Patrizia (2016). "Current Trends in Dog-Human Communication". Current Directions in Psychological Science. 25 (5): 322–326. doi:10.1177/0963721416661318.
  22. ^ d'Aniello, Biagio; Scandurra, Anna; Alterisio, Alessandra; Valsecchi, Paola; Prato-Previde, Emanuela (2016). "The importance of gestural communication: A study of human–dog communication using incongruent information". Animal Cognition. 19 (6): 1231–1235. doi:10.1007/s10071-016-1010-5. PMID 27338818.
  23. ^ Fugazza, Claudia; Pogány, Ákos; Miklósi, Ádám (2016). "Recall of Others' Actions after Incidental Encoding Reveals Episodic-like Memory in Dogs". Current Biology. 26 (23): 3209–3213. Bibcode:2016CBio...26.3209F. doi:10.1016/j.cub.2016.09.057. PMID 27889264.
  24. ^ Horschler, Daniel J.; Hare, Brian; Call, Josep; Kaminski, Juliane; Miklósi, Ádám; MacLean, Evan L. (2019). "Absolute brain size predicts dog breed differences in executive function". Animal Cognition. 22 (2): 187–198. doi:10.1007/s10071-018-01234-1. PMID 30607673.
  25. ^ "Why your dog is not as clever as you thought". The Telegraph. 1 באוקטובר 2018. נבדק ב-12 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Morell, Virginia (במרץ 2008). "Minds of their Own". National Geographic. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2008. נבדק ב-2008-10-13. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ McKinley, Sue; Young, Robert J (2003). "The efficacy of the model-rival method when compared to operant conditioning for training domestic dogs to perform a retrieval-selection task". AABS. 81 (4): 357–365. doi:10.1016/S0168-1591(02)00277-0.
  28. ^ Pilley, John (2013). Chaser: Unlocking the genius of the dog who knows a thousand words. Houghton Mifflin Harcourt. ISBN 9780544102576.
  29. ^ Magyari, L., Zs Huszár, A. Turzó, and A. Andics. "Event-related potentials reveal limited readiness to access phonetic details during word processing in dogs." Royal Society Open Science 7, no. 12 (2020): 200851.
  30. ^ Cuaya, Laura V.; Hernández-Pérez, Raúl; Boros, Marianna; Deme, Andrea; Andics, Attila (2021-12-12). "Speech naturalness detection and language representation in the dog brain". NeuroImage. 248: 118811. doi:10.1016/j.neuroimage.2021.118811. ISSN 1053-8119. PMID 34906714.
  31. ^ "Test reveals dogs' jealous side". BBC News. 2008-12-08. נבדק ב-2010-05-01.
  32. ^ Berns, Gregory S.; Brooks, Andrew M.; Spivak, Mark (2012-05-11). "Functional MRI in Awake Unrestrained Dogs". PLOS ONE. 7 (5): e38027. Bibcode:2012PLoSO...738027B. doi:10.1371/journal.pone.0038027. PMC 3350478. PMID 22606363.
  33. ^ de Waal, Frans (1996). Good Natured. Harvard University Press. pp. 107–108. ISBN 978-0-674-35660-3.
  34. ^ Mendl, Michael; Brooks, Julie; Basse, Christine; Burman, Oliver; Paul, Elizabeth; Blackwell, Emily; Casey, Rachel (2010). "Dogs showing separation-related behaviour exhibit a 'pessimistic' cognitive bias". Current Biology. 20 (19): R839–R840. Bibcode:2010CBio...20.R839M. doi:10.1016/j.cub.2010.08.030. PMID 20937467.
  35. ^ Karagiannis, Christos I.; Burman, Oliver HP; Mills, Daniel S. (2015-03-28). "Dogs with separation-related problems show a "less pessimistic" cognitive bias during treatment with fluoxetine (Reconcile™) and a behaviour modification plan". BMC Veterinary Research. 11: 80. doi:10.1186/s12917-015-0373-1. ISSN 1746-6148. PMC 4393593. PMID 25889323.
  36. ^ 1 2 Kis, Anna; Hernádi, Anna; Kanizsár, Orsolya; Gácsi, Márta; Topál, József (2015). "Oxytocin induces positive expectations about ambivalent stimuli (cognitive bias) in dogs" (PDF). Hormones and Behavior. 69: 1–7. doi:10.1016/j.yhbeh.2014.12.004. PMID 25530486.
  37. ^ Piotti, P (2017). "Positive emotions and quality of life in dogs" (PDF). Animal Sentience. 2 (14): 17. doi:10.51291/2377-7478.1281.
  38. ^ Müller, Corsin A.; Schmitt, Kira; Barber, Anjuli L.A.; Huber, Ludwig (2015). "Dogs can discriminate the emotional expressions of human faces". Current Biology. 25 (5): 601–605. Bibcode:2015CBio...25..601M. doi:10.1016/j.cub.2014.12.055. PMID 25683806.
  39. ^ K Guo; C Hall; S Hall; K Meints; D Mills (2007). "Left gaze bias in human infants, rhesus monkeys, and domestic dogs". Perception. 36 ECVP. אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2011. נבדק ב-24 ביוני 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Byrne, Ceara; Logas, Jacob; Freil, Larry; Allen, Courtney; Baltrusaitis, Melissa; Nguyen, Vi; Saad, Christopher; Jackson, Melody Moore (2020-01-10). "Dog Driven Robot: Towards Quantifying Problem-Solving Abilities in Dogs". Proceedings of the Sixth International Conference on Animal-Computer Interaction. ACI '19. New York, NY, USA: Association for Computing Machinery. pp. 1–5. doi:10.1145/3371049.3371063. ISBN 978-1-4503-7693-8.
  41. ^ Sternthal, Susanne (16 בינואר 2010). "Moscow's stray dogs". Financial Times. אורכב מהמקור ב-16 בדצמבר 2011. נבדק ב-16 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  42. ^ "Russia: Stray Dogs Master Complex Moscow Subway System - ABC News". Abcnews.go.com. 2010-03-19. נבדק ב-2015-07-02.
  43. ^ "Seattle Dog Figures Out Buses, Starts Riding Solo To The Dog Park". Huffingtonpost.com. 2015-01-13. נבדק ב-2015-07-02.
  44. ^ Stead, Mark (6 באפריל 2010). "Ratty, the York bus-travelling dog who made headlines all over world dies". York Press. נבדק ב-9 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Why this dog is learning to drive". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-09-01.
  46. ^ Eliot, Lance. "Those Three Clever Dogs Trained To Drive A Car Provide Valuable Lessons For AI Self-Driving Cars". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2024-09-01.
  47. ^ "Rescue Dogs Taught How To Drive A Car". Sky News (באנגלית). נבדק ב-2024-09-01.
  48. ^ "New Zealand's 'driving dogs' pass their test". ABC News (בAustralian English). 2012-12-11. נבדק ב-2024-09-01.
  49. ^ Tiffany O'Callaghan (2013). "Survival of the Friendliest". New Scientist.
  50. ^ Stanley., Coren, (2004). How dogs think : understanding the canine mind. New York: Free Press. מסת"ב 0743222326. OCLC 55588158.
  51. ^ Junttila, Saara; Valros, Anna; Mäki, Katariina; Väätäjä, Heli; Reunanen, Elisa; Tiira, Katriina (2022-12-29). "Breed differences in social cognition, inhibitory control, and spatial problem-solving ability in the domestic dog (Canis familiaris)". Scientific Reports (באנגלית). 12 (1): 22529. Bibcode:2022NatSR..1222529J. doi:10.1038/s41598-022-26991-5. ISSN 2045-2322. PMC 9800387. PMID 36581704.
  52. ^ Premack, D. G.; Woodruff, G. (1978). "Does the chimpanzee have a theory of mind?". Behavioral and Brain Sciences. 1 (4): 515–526. doi:10.1017/s0140525x00076512.
  53. ^ Piotti, Patrizia; Kaminski, Juliane (2016-08-10). "Do Dogs Provide Information Helpfully?". PLOS ONE (באנגלית). 11 (8): e0159797. Bibcode:2016PLoSO..1159797P. doi:10.1371/journal.pone.0159797. ISSN 1932-6203. PMC 4980001. PMID 27508932.