אינגרידה שימוניטה
 | |||||
| דיוקנה הרשמי של שימוניטה, 2019 | |||||
| לידה |
15 בנובמבר 1974 (בת 50) וילנה, ליטא הסובייטית, ברית המועצות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ליטא | ||||
| השכלה | אוניברסיטת וילנה | ||||
| עיסוק | כלכלנית, פוליטיקאית | ||||
| מפלגה | עצמאית | ||||
|
ingridasimonyte | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
  | ||||
  | |||||
אִינְגְּרִידָה שִׁימוֹנִיטֶה (בליטאית: Ingrida Šimonytė; נולדה ב-15 בנובמבר 1974) היא פוליטיקאית וכלכלנית ליטאית, שכיהנה כראשת ממשלת ליטא ה-14 בין השנים 2024-2020. שימוניטה היא חברת הסיימאס מטעם מחוז אנטקאלניס שבווילנה מאז 2016, והייתה שרת האוצר בממשלתו השנייה של אנדריוס קוביליוס בשנים 2009–2012. היא הייתה מועמדת בבחירות לנשיאות ליטא ב-2019. שימוניטה היא פוליטיקאית עצמאית, אף על פי שהיא מזוהה עם איחוד המולדת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימוניטה נולדה בבירת ליטא, וילנה, בתם של מהנדס אזרחי וכלכלנית. ב-1984 עברה לאנטקאלניס עם הוריה, שם בילהת את מרבית שנות ילדותה. בשנת 1992 סיימה את לימודיה התיכוניים. בשנת 1996 השלימה בפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת וילנה לימודי תואר ראשון במנהל עסקים. כעבור שנתיים קיבלה תואר שני בכלכלה ב-1998. ב-1997 החל שימוניטה לראשונה לעבוד באופן מקצועי ככלכלנית בשירות הציבורי, לאחר שהתקבלה לעבודה במשרד האוצר של ליטא באגף המיסוי. בין השנים 1998–2001 עבדה שימוניטה ככלכלנית באגף המיסים של המשרד, ובהמשך קודמה לראשת אגף המיסוי העקיף במשרד, תפקיד אותו מילאה עד 2004, אז מונתה למנכ"לית המשרד וכעבור זמן לסגנית השר. ב-2009 התפטרה לשם מינויה לתפקיד שרת האוצר.
בשנת 2009 הוכרזה שימוניטה כמועמדת לשרת האוצר בקבינט השני של ראש הממשלה אנדריוס קוביליוס, במקומו של אלגירדאס שמטה שהתפטר לשם תפקידו כנציב האירופי לתקציב ולמנהל בנציבות האירופית. בעקבות העמדתה לתפקיד מונתה בידי נשיא ליטא ולדאס אדמקוס באופן רשמי לשרת האוצר. עם כניסתה לתפקיד הוטלה על שימוניטה המשימה לשקם את כלכלת ליטא בעקבות המיתון הגדול של המשבר הכלכלי העולמי, כאשר התמ"ג של ליטא צנח ב-14.7% במהלך 2009. בעודה בתפקיד, נהייתה שימוניטה לפני מהלך הצנע שהנהיגה הממשלה במטרה להשיב כלכלת ליטא למצבה התקין.
שימוניטה פרשה מתפקידה כשרת האוצר לאחר הבחירות לסיימאס ב-2012, במהלכן נחלה הממשלה המכהנת תבוסה בידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בהנהגת אלגירדס בוטקיאוויצ'יוס. לאחר התפטרותה מונתה שימונייטה לשמש כסגנית יו"ר מועצת המנהלים של בנק ליטא, תפקיד אותו איישה עד 2016, כשבמקביל היא עובדת כמרצה לכלכלה במכון ליחסים בינלאומיים ומדע המדינה באוניברסיטת וילנה. בשנה זו שבה לחיים הפוליטיים ונבחרה אל הפרלמנט מטעם מחוז הבחירה של אנטקאלניס. ב-2018 הודיעה כי תתמודד אל נשיאות ליטא ונבחרה למועמדת איחוד המולדת. עם זאת, ב-26 במאי 2019 הפסידה לגיטנאס נאוסדה לאחר סיבוב מכריע, חרף היותה מועמדת מועדפת לנשיאות והובלותיה התכופות בסקרי דעת הקהל[1].
היא נבחרה מחדש לפרלמנט בבחירות הכלליות ב-2020, שם זכה איחוד המולדת במספר הגדול ביותר של מושבים בסיימאס. לאחר קבלת תוצאות האמת, הוצע ששימוניטה תהא המועמדת לראשות הממשלה מטעם קואליציה המורכבת מאיחוד המולדת, התנועה הליברלית ומפלגת החירות.[2] ב-25 בנובמבר 2020 זכתה לאמון הסיימאס והושבעה לראשות הממשלה. היא האישה השנייה בתפקיד אחרי קזימירה פרונסקיינה.
לאחר הפסד מפלגתה בבחירות 2024, התפטרה שימוניטה ביחד עם כל חברי ממשלתה בדצמבר 2024 וממשלה חדשה הושבעה בראשותו של גינטאוטס פאלוצקס[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אינגרידה שימוניטה (בליטאית)
אינגרידה שימוניטה, ברשת החברתית פייסבוק
אינגרידה שימוניטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אינגרידה שימוניטה, ברשת החברתית אינסטגרם
אינגרידה שימוניטה, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנדריוס סייטאס, Lithuania's Nauseda wins presidential election, באתר רויטרס, 26 במאי 2019 (באנגלית)
- ^ Lithuania’s liberal and conservative parties sign coalition agreement, lrt.lt, 2020-11-09 (באנגלית)
- ^ https://caliber.az/en/post/lithuanian-government-resigns-following-parliamentary-elections Lithuanian government resigns following parliamentary elections], באתר Caliber, 14 בנובמבר 2024 (באנגלית)