אימת הריק

אימת הריק (בלטינית: horror vacui) המכונה גם קנופוביה (מיוונית: "פחד מפני הריק")^[1] הוא מונח שפירושו הפחד מהאין, מהחלל, מהלא כלום. באמנות חזותית הוא בא לידי ביטוי כמילוי של כל פני השטח, של חלל או של יצירת אמנות בפרטים עיטוריים, דמויות, צורות גאומטריות, צמחים ובעלי חיים.^[2] בפיזיקה, המושג משקף את הרעיון של אריסטו, שאומר כי "הטבע מתעב ריק". החלל הריק תמיד ישאף להתמלא בגז או בנוזלים כדי להימנע מלהיות ריק.

מקורות

מבקר האמנות האיטלקי מריו פראז (אנ') השתמש במונח זה כדי לתאר את השימוש המוגזם בקישוט, בתחום העיצוב, בתקופה הוויקטוריאנית.^[3] דוגמות נוספות לאימת הריק ניתן לראות בציורי שטיח המעוטרים בצפיפות, שנמצאו בכתבי יד מוארים מתקופת האמנות האינסולרית (אנ'). הדגמים המורכבים והסמלים השזורים בציורים אלו ייתכן ושימשו "כאמצעי להרחקת רוע כמו גם אמצעי דקורטיבי."^[4] המילוי הקפדני של חללים ריקים בא לידי ביטוי במידה רבה בעיטור הערבסקה באמנות האסלאמית מימי קדם ועד ימינו. אימת הריק הוא למעשה מאפיין מרכזי באמנות האסלאם. המשטחים מכוסים במוטיבים גאומטריים, צמחיים וקליגרפיים מתוך כוונה ליצור רושם של חזרה מתמשכת בדומה לטבע האינסופי.

דוגמאות

היסטוריון האמנות ארנסט גומבּריך פיתח תאוריה האומרת כי כאשר הדגמים מעטרים ומעוטרים באופן רב, הם יכולים לתפקד כמו מסגרת לתמונות וחללים קדושים: "ככל שהפרטים שמופיעים במסגרת עשירים יותר", כתב גומבריך, "כך מרכז היצירה יהיה מכובד יותר."^[5]

דוגמה נוספת מגיעה מיוון העתיקה בתקופה הגאומטרית (1100-900 לפני הספירה), כאשר אימת הריק נחשב למרכיב סגנוני בכל אמנות. עבודתו המאוחרת של החרט הצרפתי ז'אן דווה (אנ') מתקופת הרנסאנס, מציגה בעקביות את אימת הריק.

סגנון אימת הריק ניכר בכמה סגנונות בעיצוב גרפי פוסט-מודרני, כמו עבודות של האמנים דייוויד קרסון (אנ') או ווהן אוליבר (אנ'), ביצירות של ס. קליי וילסון (אנ') מתנועת הקומיקס המחתרתית, רוברט קראמב, רוברט ויליאמס (אנ') ואמני קומיקס מאוחרים כמו מארק בייר (אנ'). ציוריהם של ויליאמס, פריס בדוואן (אנ'), אמרסון בארט, ג'ו קולמן (אנ') וטוד שור (אנ') הם דוגמאות נוספות לסגנון אימת הריק בתנועת האמנות המודרנית Lowbrow (אנ') הידועה גם כפופ-סוריאליזם.

ניתן למצוא את הסגנון גם באמנות חזון של עמים ילידים בהשראת אנתאוגן, כמו ציורי חוט מסורתיים של בני עם הוויצ'ול (אנ') במקסיקו, ובאמנות של פאבלו אמרינגו בהשראת משקה האיוואסקה. כך הדבר גם בתנועת האמנות הפסיכדלית (אנ') של תרבות הנגד בשנות השישים. לפעמים ההדפסים בלבושם של עמים ילידי מרכז-אמריקה ודרום-אמריקה מביאה לידי ביטוי את סגנון אימת הריק. לדוגמה, המולות הגאומטריות של עם הקוּנה (אנ') והלבוש המסורתי של אנשי שיפיבו-קוניבו (אנ').

האיורים בסדרת ספרי הילדים "איפה אפי?" הם דוגמה מפורסמת של הסגנון האמנותי הנידון, כמו גם רבים מהספרים הקטנים שכתב ואייר אדוארד גוריי (אנ') בעזרת דמיונו המקברי.

בטנזניה, סגנון הציור טינגטינגה (אנ') מדאר א-סלאם הוא דוגמה עכשווית לאימת הריק. אמנים אפריקנים אחרים כמו מאלנגאטאנה נגווניה (אנ') ממוזמביק ממלאים גם כן את הקנבס בדרך זו.

סידור ההירוגליפים המצריים הקדומים מרמז על תיעובו של שטח ריק. סימנים חזרו על עצמם או שנוספו השלמות פונטיות כדי להימנע מרווחים.

האמנית נירית לבב פקר יוצרת פסלים מחומרי גלם ממוחזרים. בשנת 2019 ישראל אירחה את תחרות הזמר של האירוויזיון, ולכבוד זה יצרה לבב פקר מיצב ענק בדמותה של נטע ברזילי אשר הוצב בטיילת של תל אביב-יפו. היא אספה עשרות אלפי צעצועים ישנים, חלקי פאזלים, מכוניות צעצוע וחלקי בובות והלבישה אותם על גבי קונסטרוקציית ברזל. פני השטח מכוסים באלפי החלקים ויוצרים את דמותה של נטע ברזילי עם השיער והבגדים המאפיינים אותה. דוגמה זו ממחישה את ניצול החלל באלפי מרכיבים ולא משאירה מקום פנוי.

שימוש ומשמעות עכשוויים

קיים יחס הפוך בין סגנון אימת הריק לתפיסה של איכות, ומעצבים מסחריים מעדיפים בהירות חזותית בתצוגות חלונות ראווה ופרסום כדי לפנות לקהלים אמידים ומשכילים היטב וזאת מתוך הנחת היסוד כי רמיזה ואיפוק פונים יותר לקהלים מסוג זה.^[3]

אנלוגיה

המונח משמש גם כאנלוגיה לרעיון של אריסטו לפיו ריק (ואקום) פיזי הוא בלתי אפשרי, ולכן יש לדחות את הרעיון מיסודו. זאת הייתה האמונה הרווחת עד לתקופתו של רנה דקארט.^[6]

קישורים חיצוניים

Art term: Horror Vacui, by Jack Cantey Fort Wayne Museum of Art
סמדר שפי, הפחד הנורא משקט חזותי, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2011

אימת הריק ותפיסת ערך

הערות שוליים

^ Lesley Brown, The New Shorter Oxford English Dictionary. Vol. 1: A−M., Oxford: Clarendon Press, 1993, עמ' 360
^ הגדרת המושג לפי מילון Merriam Webster
^ ¹ ² Lidwell, William, and Kritina Holden, Jill Butler, Universal Principles of Design, Revised and Updated: 125 Ways to Enhance Usability, Influence Perception, Increase Appeal, Make Better Design Decisions, and Teach through Design., Beverly, Massachusetts: Rockport Publishers, 2010, עמ' 128–9
^ Guilmain, Jacques, The Geometry of the Cross-Carpet Pages in the Lindisfarne Gospels, Speculum 62 (1), 1987, עמ' 21-52 doi: 10.2307/2852565
^ Carrier, David, A world art history and its objects, .University Park, Pa: Pennsylvania State University Press, 2008, עמ' 12, ISBN 9780271036069
^ .Thorp, J, Aristotle's Horror Vacui, Canadian Journal of Philosophy 20 (2), 1990, עמ' 149-166 doi: 10.1080/00455091.1990.10717213

[1] Lesley Brown, The New Shorter Oxford English Dictionary. Vol. 1: A−M., Oxford: Clarendon Press, 1993, עמ' 360

[2] הגדרת המושג לפי מילון Merriam Webster

[:0-3] ¹ ² Lidwell, William, and Kritina Holden, Jill Butler, Universal Principles of Design, Revised and Updated: 125 Ways to Enhance Usability, Influence Perception, Increase Appeal, Make Better Design Decisions, and Teach through Design., Beverly, Massachusetts: Rockport Publishers, 2010, עמ' 128–9

[4] Guilmain, Jacques, The Geometry of the Cross-Carpet Pages in the Lindisfarne Gospels, Speculum 62 (1), 1987, עמ' 21-52 doi: 10.2307/2852565

[5] Carrier, David, A world art history and its objects, .University Park, Pa: Pennsylvania State University Press, 2008, עמ' 12, ISBN 9780271036069

[6] .Thorp, J, Aristotle's Horror Vacui, Canadian Journal of Philosophy 20 (2), 1990, עמ' 149-166 doi: 10.1080/00455091.1990.10717213

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]