עימראן ח'אן
_(cropped).jpg) | |||||
| צילום בארצות הברית משנת 2019 | |||||
| לידה |
25 בנובמבר 1952 (בן 72) לאהור, פקיסטן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 פקיסטן | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
פקיסטאן תח'ריק אי-אינסאף  | ||||
| בת זוג | ג'מימה גולדסמית' (1995–2004) | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
עימראן אחמד ח'אן ניאזי (באורדו: عِمران خان, באנגלית: Imran Khan, שמו המלא: עמראן ח'אן ניאזי, באורדו: عِمران خان نِیازی) היה פוליטיקאי פקיסטני, שכיהן מאוגוסט 2018 עד לאפריל 2022 כראש ממשלת פקיסטן. בנוסף הוא נודע כשחקן קריקט[1] מקצועי ברמה בין-לאומית. מאוגוסט 2023 הוא כלוא בהאשמות שונות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עימראן ח'אן נולד בשנת 1952 בלאהור כבנם היחיד מקרב חמישה ילדים של איכרמוללה ח'אן ניאזי, מהנדס בניין ושל אשתו, שואכת ח'אנום. המשפחה מצד האב הייתה ממוצא פתאני והשתייכה לשבט ניאזי. אחד מאבות המשפחה, חייבת ח'אן ניאזי היה במאה ה-16 אחד ממפקדיו של שר שאה סורי ומושל פנג'אב. בני המשפחה התיישבו מזה זמן רב במיאנוואלי בצפון-מערב פנג'אב. גם האם, היא ממוצא פשטו ושייכת לשבט בורכי. אבותיה חיו במשך מאות שנים במחוז ג'לנדר של פנג'אב. אחרי הקמת פקיסטן היא היגרה ללאהור עם שאר בני המשפחה. מצד האם עימראן ח'אן הוא צאצא של פיר רושאן, משורר-לוחם וממציא האלפבית הפשטו. ממשפחת האם קמו מספר שחקני קריקט מצוינים שייצגו בתחרויות את פקיסטן, ביניהם בני דודיו של עמראן ח'אן, ג'אווד בורכי ומג'יד ח'אן.
עמראן ח'אן שיחק קריקט מקצועי במשך כשני עשורים. לאחר פרישתו פנה לפוליטיקה כשהוא כבר דמות פופולרית בפקיסטן (ובמדינות נוספות). לבד מפעילות פוליטי ח'אן נחשב כנדבן, שימש פרשן קריקט, כיהן כנשיא אוניברסיטת ברדפורד (University of Bradford), מנהל מייסד של בית החולים שׁאוכת ח'אנום (Shaukat Khanum Hospital). עמראן ח'אן ייסד ב-2008 את מכללת נאמאל במיאנוואלי.
בפוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1996 הוקמה בפקיסטן התנועה הפוליטית "תחריכ-י אינסאף" (تحریک انصاف, תרגום: "תנועה למען חופש") ועימראן ח'אן היה ליושב הראש שלה. הוא ייצג את מיאנוואלי כנציג באספה הלאומית מ-2002 עד 2007 ונבחר שוב במאי 2013 כאשר המפלגה קיבלה 35 מושבים באספה הלאומית.
בשנת 2012 GlobalPost הזכירו אותו שלישי ברשימת תשעה מנהיגי עולם והוא זוהה בתור המתנגד העיקרי לפעילות המל"טים (ומזל"טים) בפקיסטן. על פי Asia Society, נבחר ל"איש השנה" של 2012. סקר של מכון פאו חשף את ממדי הפופולריות שלו ובמיוחד בקרב צעירים. התבטא בעבר נגד תופעת הכחשת השואה ואיסלמופוביה.[2]
עימראן ח'אן התמודד על ראשות ממשלת פקיסטן בבחירות של 2018 וזכה ברוב קולות.
הוא יצא במדיניות פוליטית התומכת במשא ומתן לשם מציאת הסדר עם הטליבאן בנוגע למלחמה בצפון-מערב פקיסטן. בזמן בכהונתו התרחק מארצות הברית והתקרב לרוסיה ולסין.[3]
היחסים של הודו ופקיסטן בסוגיית השליטה בחבל קשמיר הסלימו תחת ממשלו של עימראן ח'אן כאשר בפברואר 2019 התרחש פיגוע בקשמיר ההודית על ידי גורמים הנתמכים בידי פקיסטן. בתגובה החלה תקיפה של חיל האוויר ההודי על אזור גילגיט-בלטיסטן הנשלט בידי פקיסטן ומערכת סוללות טילים של צבא פקיסטן יירטה את אחד המטוסים ההודים. בהמשך התמתנו היחסים אך לקראת סוף שנת 2020 בעקבות תקריות גבול חלה הסלמה מחודשת עם הפגזות דו-צדדיות של ארטילריה.
בנובמבר 2020 יועצו ביקר בישראל בחשאי ונפגש עם ראש המוסד.[4] ממשלתו לא הסכימה לכונן יחסים עם ישראל ושר החוץ הפקיסטני קשר בין כינון יחסים בין שתי המדינות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.[5]
ב-9 באפריל 2022 עימראן ח'אן הודח מראשות ממשלת פקיסטן בהצבעת אי אמון בפרלמנט הפקיסטני.[6][7] זאת לאחר שבעלי בריתו ומפלגה מרכזית שהייתה שותפה בקואליציה שלו נטשו אותו.[3] חאן הפך למנהיג האופוזיציה.[8]
בנובמבר 2022 התרחש ניסיון ההתנקשות בעימראן ח'אן.[דרוש מקור]
ב-9 במאי 2023 נעצר עימראן ח'אן כשיש נגדו עשרות אישומים, שלטענתו הם דרך השלטון החדש למנוע ממנו חזרה לחיים הפוליטיים, ובעקבות מעצרו קראה מפלגתו של ח'אן, PTI, לצאת ולהפגין ברחובות[9] הכוונה הייתה לעצור אותו למשך 8 ימים לפחות. בעקבות המעצר התפתח משבר פוליטי חריף. החלו מהומות של תומכיו. מאות מהם נעצרו, נשרפו מבנים ובמקביל המשטרה וכוחות צבא ירו על מפגינים והרגו מספר לא ידוע מהם. ב-11 במאי 2023 בית המשפט העליון של פקיסטן פסק כי מעצרו היה בלתי חוקי והורה לשחררו.[10]
ב-5 באוגוסט 2023 הרשיע בית משפט מחוזי בלאהור את עימראן ח'אן בשחיתות ודן אותו לשלוש שנות מאסר. בנוסף, קנס של 350 דולר ואיסור על התמודדות לבחירות לנשיאות בחמש השנים הבאות. הפרשה שבגינה נשלח עימראן ח'אן למאסר עוסקת במכירת מתנות שהוא קיבל בביקוריו הרשמיים בחו"ל – שאמורות להיות רכוש המדינה. ועדת הבחירות הפקיסטנית ניהלה חקירה נגד עימראן ח'אן, שעבר על החוק כשמכר את המתנות שקיבל, ובנוסף לא הצהיר על רווחים של יותר מ-140 מיליון רופי פקיסטני. מפלגתו של עימראן ח'אן, הודיעה כי יערער על ההרשעה.[11][12] ההרשעה באה יום לאחר שבית המשפט העליון של פקיסטן הורה על הקפאת ההליכים.
ב-30 בינואר 2024, הוחלט לתת לו גזר דין מאסר ל-10 שנים על הדלפת סודות מדינה.[13] ב־31 בינואר הרשיע בית משפט נוסף את עימראן ח'אן ואת אשתו בורשה ביבי בפרשת המתנות, כשהוא גוזר עליהם 14 שנות מאסר וקנס של 787 מיליון רופי, ואסר עליהם להחזיק משרה ציבורית למשך עשור.[14] ב־3 בפברואר 2024 הורשעו השניים גם בנישואים לא חוקיים, ונגזרו עליהם שבע שנות מאסר.[15]
פסקי הדין השונים בוטלו על ידי ערכאות אחרות: ב־3 באפריל הושעתה הרשעתם בפרשת המתנות,[16] ב־3 ביוני נוקה מההרשעה על הדלפת סודות מדינה,[17] וב־13 ביוני 2024 בוטלה הרשעתם בתיק הנישואין.[18] למרות זאת, הדבר לא הוביל לשחרורו.[19]
בנובמבר 2024, החלו הפגנות ענק ברחבי פקיסטן, מצד תומכיו של חאן. בראש המחאה עמדה אשתו בושרה ביבי, שארגנה מחאות המוניות בדרישה לשחרור. מחאות אלה הסלימו לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון באסלאמאבאד ובערים מרכזיות נוספות. המהומות הובילו לנפגעים רבים, כולל ארבעה חיילים ממשמר הגבול הפקיסטני. במהלכן גם נעצרו כמעט 1,000 חברים ממפלגתו של חאן.[20]
בעקבות המחאות, סוכנות החקירות הפדרלית של פקיסטן האשימה את חאן ואשתו בהסתה לאלימות וטרור, ואלה בתגובה הכחישו את ההאשמות וטענו כי מדובר ברדיפה פוליטית.[21]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עימראן ח'אן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
עימראן ח'אן, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל של עימראן ח'אן כשחקן קריקט ב-Cricket.Yahoo.com.
- עימראן ח'אן, נשיא אוניברסיטת ברדפורד באתר האוניברסיטה.
סמדר פרי, תיאטרון הח'אן, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בספטמבר 2018- עימראן ח'אן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היה קפטן נבחרת פקיסטן המוצלח ביותר, והוביל אותם לגביע עולמי ב-1992.
- ^ פוסט בטוויטר, 20 באוקטובר 2020
- ^ 1 2 כינה את נתניהו "היטלר החדש": ראש ממשלה חדש לפקיסטן, באתר ynet, 11 באפריל 2022
- ^ דין שמואל אלמס, יועצו של ראש ממשלת פקיסטן ביקר בישראל בחשאי ונפגש עם ראש המוסד, באתר ישראל היום, 27 ביוני 2021
- ^ דין שמואל אלמס, פקיסטן: "לא ננרמל את היחסים עם ישראל", באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2020
- ^ חיים איסרוביץ, דרמה פוליטית בפקיסטן: ראש הממשלה הודח בהצבעת אי אמון, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2022
- ^ פקיסטן: ראש הממשלה הודח בהצבעת אי אמון, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2022
- ^ לקראת משבר בפקיסטן? הממשלה קראה לצבא לדכא מפגינים, בעיתון מקור ראשון, 15 במאי 2023
- ^ דרמה בפקיסטן: רה"מ לשעבר נעצר; מפלגתו: "זו חטיפה, נשבית את המדינה", באתר ynet, 9 במאי 2023
- ^ אבג, בעיתון מקור ראשון
- ^ דרמה בפקיסטן: ראש הממשלה שהודח הורשע בתיק המתנות ונידון למאסר, באתר ynet, 5 באוגוסט 2023
- ^ גיא אלסטר, ר"מ פקיסטן לשעבר חאן נעצר אחרי שהורשע במכירת מתנות מדינה, באתר וואלה, 5 באוגוסט 2023
- ^ "Imran Khan: Pakistan former PM jailed for 10 years in state secrets case" (באנגלית בריטית). 2024-01-30. נבדק ב-2024-01-30.
- ^ Pak ex-PM Imran Khan, wife sentenced to 14 years jail in Toshakhana case, India Today, 31 בינואר 2024
- ^ Press Trust of India, Imran Khan’s nikah with third wife declared ‘illegal’, 7-year jail term to both, India Today, 3 בפברואר 2024
- ^ Abid Hussain, Pakistan court suspends Imran Khan’s prison sentence in state gifts case, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Pakistan's Imran Khan is acquitted of leaking state secrets but remains in prison on other charges, The Independent, 2024-06-03
- ^ Press Trust of India, Pakistan: Imran Khan, wife Bushra Bibi illegal marriage conviction overturned, India Today, 13 ביולי 2024
- ^ A Pakistani court acquits ex-PM Khan but supporters' hopes of his release are dashed, AP News, 2024-07-13
- ^ Pakistan protest: Bushra Bibi's march for Imran Khan disappeared, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
- ^ Pakistani police issues charges against Imran Khan and his wife for inciting violence, AP News, 2024-11-28 (באנגלית)