אימפריית האור
כרזת הסרט | |
בימוי | סם מנדס |
---|---|
הופק בידי | פיפה האריס |
תסריט | סם מנדס |
עריכה | לי סמית' |
שחקנים ראשיים |
אוליביה קולמן מייקל וורד |
מוזיקה | טרנט רזנור, אטיקוס רוס |
צילום | רוג'ר דיקינס |
מדינה |
ארצות הברית בריטניה |
חברת הפקה | Neal Street Productions |
חברה מפיצה | Searchlight Pictures |
הקרנת בכורה | 3 בספטמבר 2022 |
משך הקרנה | 115 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט רומנטי |
הכנסות | 11.4 מיליון דולר |
דף הסרט ב־IMDb | |
אימפריית האור (באנגלית: Empire of Light) הוא סרט קולנוע בריטי מסוגת דרמה רומנטית משנת 2022 בכתיבה ובימויו של סם מנדס, עם אוליביה קולמן ומייקל וורד בתפקידים הראשיים.
הסרט צולם בעיר החוף מרגייט במחוז קנט, בבית הקולנוע "דרימלנד מרגייט" הסגור ששופץ והוקם לתחיה לצורכי ההפקה. העלילה היא על הקורה ביחסים של עובדי בית הקולנוע "אמפייר" בשנת 1980 בתקופת שלטונה של מרגרט תאצ'ר עם הפגנות גזעניות של מובטלים וגלוחי ראש.
אוליביה קולמן הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
סם מנדס זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו והיה מועמד לפרס באפט"א לסרט הבריטי הטוב ביותר.
מייקל וורד היה מועמד לפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה.
הצלם רוג'ר דיקינס היה מועמד לפרס באפט"א לצילום הטוב ביותר.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילרי סמול (אוליביה קולמן) היא רווקה מבוקרת שעובדת בבית הקולנוע "אמפייר" במרגייט שהיה פעם עם ארבעה אולמות ושניים נסגרו. היא אחראית על העובדים וכפופה למנהל דונלד אליס (קולין פירת') שמטריד אותה מינית וכופה עליה יחסי מין חטופים בחדרו למרות שהוא נשוי לברנדה (שרה סטיוארט).
הילרי סובלת מהפרעה דו-קוטבית ובעבר אושפזה והחלה טיפול בליתיום.
למקום מגיע עובד חדש - סטיבן מאריי (מייקל וורד), צעיר שחור נאה. היא מדריכה אותו בעבודה ומתפתח ביניהם רומן חשאי שמתקיים באחד האולמות הנטושים. הם מבלים על הגג בסילבסטר וצופים במופע זיקוקין די-נור. הם נוסעים לחוף הים. כשסטיבן שואל אותה על עברה, היא נתקפת בזעם והורסת את ארמונות החול שבנו בחוף.
הילרי רואה איך גלוחי ראש מתגרים בסטיבן. הוא מספר לה כי נולד בטובגו ואמו דיליה (טניה מודי) היגרה לבריטניה ועובדת כאחות בבית חולים וכי בעבר הייתה לו חברה בשם רובי (קריסטל קלארק).
אחד העובדים, ניל (טום ברוק) מגלה את קשר האהבה ביניהם ומזהיר את סטיבן על התוצאות הצפויות. סטיבן מנתק את הקשר עם הילרי שמסתגרת בביתה ומפסיקה ליטול ליתיום.
בקולנוע נערכת הצגה בכורה חגיגית לסרט מרכבות האש בנוכחות נכבדי העיר. הילרי מגיעה לפני ההקרנה כשהיא במאניה, עולה על הבמה ופותחת בנאום לקהל. כשדונלד נוזף בה היא מגלה לברנדה ולכל הנוכחים על הקשר המיני שיש לה עם דונלד.
היא מסתגרת בביתה וסטיבן מבקר אותה ונוכח בהתפרצות שוטרים ועובדת סוציאלית (מוניקה דולן) שכופים עליה אשפוז במוסד פסיכיאטרי.
סטיבן ממשיך לעבוד בבית הקולנוע והמקרין נורמן (טובי ג'ונס) מלמד אותו את סודות ההקרנה. הוא חוזר לחברתו רובי והם פוגשים את הילרי שיושבת לבדה על ספסל לאחר שהשתחררה מהאשפוז.
דונלד מוחלף במנהל אחר והילרי חוזרת לעבוד. העובדים עורכים לה מסיבה שנפסקת לאחר שגזענים פורצים את דלתות בית הקולנוע וחובטים קשה בסטיבן עד שמגיעים שוטרים. סטיבן מאושפז חבול בכל גופו והילרי מבקרת אותו וזוכה לתודה מאימו.
סטיבן חוזר לעבודה לשמחת הילרי ונורמן מקרין לה את הסרט שבחר למענה סטיבן - להיות שם.
סטיבן מודיע לה כי נתקבל ללימודי אדריכלות בקיימברידג' והם נפרדים ברגשות מעורבים כשהיא נותנת לו את ספר השירים "High Windows" של פיליפ לרקין.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
אוליביה קולמן | הילרי סמול | עובדת בקולנוע |
מייקל וורד | סטיבן מאריי | עובד בקולנוע |
קולין פירת' | דונלד אליס | מנהל הקולנוע |
טובי ג'ונס | נורמן | מקרין |
טום ברוק | ניל | עובד בקולנוע |
שרה סטיוארט | ברנדה אליס | |
רון קוק | מר קוק | מבקר בקולנוע |
מוניקה דולן | רוזמרי בייטס | עובדת סוציאלית |
ג'סטין אדוארדס | ג'ים בות' | מנכ"ל העירייה |
האנה אונסלו | ג'אנין | עובדת בקולנוע |
טניה מודי | דיליה מאריי | אמא של סטיבן |
קריסטל קלארק | רובי | חברה של סטיבן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אימפריית האור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אימפריית האור", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אימפריית האור", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אימפריית האור", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אימפריית האור", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קדימון לאימפריית האור, באתר יוטיוב
- הבמאי והשחקנים על הסרט, באתר יוטיוב
- פסקול הסרט עם קטעים נבחרים, באתר יוטיוב
- ביקורת של שמואל דובדבני, באתר ynet