אימון קליקר
אילוף באמצעות קליקר הוא שיטת אילוף המבוססת על חיזוק חיובי.[1] לעיתים, במקום קליק לסימון ההתנהגות הרצויה, נעשה שימוש בצלילים מובחנים אחרים (כגון שריקה, קליק באמצעות הלשון, נקישת אצבעות או אפילו מילה).[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני תלמידים של סקינר, מאריאן קרוז וקילר ברלנד, עבדו עמו במחקר על התנהגות יונים ופרויקטים של אימון במהלך מלחמת העולם השנייה, אז לימדו את היונים "לגולל" (לדחוף כדור עם המקור שלהן). הם סברו שהאימון המסורתי של בעלי חיים מלא טוב, משום ששיטות ההערכה והתגמול שהיו נהוגות אז לא יידעו את בעל החיים על הצלחתו במהירות ובדיוק מספיקים ליצירת הקשרים הקוגניטיביים הנדרשים ללמידה מהירה. הם ראו פוטנציאל בשימוש בשיטת ההתניה התפעולית באימון בעלי חיים מסחרי.[3] בשנת 1947 נישאו השניים והקימו את Animal Behavior Enterprise (ABE), "העסק המסחרי הראשון לאימון בעלי חיים שהכניס באופן יזום ומסודר את עקרונות ניתוח ההתנהגות והתניה אופרנטית לאימון בעלי חיים".[3] משפחת ברלנד (Breland) הטעימה את המונח "גירוי גישור" בשנות ה-40 של המאה ה-20 כדי לתאר את הפונקציה של מחזק משני, כגון שריקה או קליק.[3] ABE המשיך לפעול עד לשנת 1990, כאשר בוב ביילי סייע לאחר מותו של קלר ברלנד בשנת 1965.[3]
אף על פי שממשיכי דרכם של משפחת ברלנד ניסו לקדם את השימוש באימון באמצעות קליקרים לכלבים בשנות ה-40 וה-50, והשיטה נמצאה יעילה בגן החיות ובאימון יונקים ימיים, היא לא הצליחה לחדור לעניין רחב בעולם הכלבים עד בסביבות סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.[4] בשנת 1992, מאמני בעלי חיים קרן פריור וגרי וילקס החלו לקיים סמינרים על הכשרה באמצעות קליקר לבעלי כלבים.[4][5] ב-1998, אלכסנדרה קורלנד פרסמה את הספר "Clicker Training For Your Horse", שבו דחתה שיטות אימון סוסים המשתמשות באמצעים מאיימים כגון שיטות פרידת סוסים, שימוש בקשת, במושכות, בעט ובלונגינג עם רצועת סוסים.[4] בשנות ה-90, רבים מגני החיות השתמשו באימון בעזרת קליקר לטיפול בבעלי חיים, מכיוון ששיטה זו אפשרה להם להימנע משימוש בכוח או בתרופות. כך ניתן היה להעביר את בעלי החיים לכלובים שונים או להעניק להם טיפולים וטרינריים עם הרבה פחות לחץ עליהם.[6] במאה ה-21, החלו להופיע ספרי אימון גם עבור חיות מחמד אחרות, כגון חתולים, ציפורים וארנבים.
שיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב הראשון באימון עם קליקר הוא ללמד את החיה לקשר בין רעש הקליקר (או סימן אחר שנבחר, כמו צפצוף)[2] לבין פרס. בכל פעם שהקליקר משמיע קול, מוצע פרס מיד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gillis, Timothy E.; Janes, Amy C.; Kaufman, Marc J. (באוגוסט 2012). "Positive Reinforcement Training in Squirrel Monkeys Using Clicker Training: Squirrel Monkey Positive Reinforcement Training". American Journal of Primatology. 74 (8): 712–720. doi:10.1002/ajp.22015. PMC 3412074. PMID 22553135.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Wag the Dog, accessed July 29, 2014.
- ^ 1 2 3 4 "Three Popular Approaches to Dog Training Explained". 8 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Encyclopedia of Arkansas, Encyclopedia of Arkansas (באנגלית)
- ^ Wilkes, Gary (3 בינואר 2014). "What is Real Clicker Training?". Gary Wilkes' Real Clicker Training. Gary Wilkes. נבדק ב-6 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Forthman, Debra L.; Ogden, Jacqueline J. (1992). "The role of applied behavior analysis in zoo management: Today and tomorrow". Journal of Applied Behavior Analysis. 25 (3): 647–652. doi:10.1901/jaba.1992.25-647. PMC 1279745. PMID 16795790.
