אילנה רימלט
 | |
| לידה |
24 בפברואר 1939 רומניה |
|---|---|
| פטירה | 15 ביולי 2016 (בגיל 77) |
| מדינה |
 ישראל |
| עיסוק |
סופרת עורכת |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה | עברית |
| מספר צאצאים | 3 |
אילנה רימלט (24 בפברואר 1939 – 15 ביולי 2016) הייתה אשת חינוך וסופרת ישראלית. סיפוריה הקצרים התפרסמו בכתבי עת שונים. במסגרת עבודתה בטלוויזיה החינוכית הישראלית כתבה וערכה ספרים ומדריכים למורה בספרות ובלשון עברית ופרסומים בנושא מעורבות הטלוויזיה בחינוך הפורמלי. מאמרים שלה פורסמו בקשר עין, ירחון ארגון המורים לבתי הספר העל יסודיים[1][2].
אילנה רימלט מצוטטת מספר פעמים בספר "שער ראשון: היסטוריה של הטלוויזיה לילדים בישראל 2016-1966" של האוניברסיטה הפתוחה[3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה ברומניה[4]. אביה נפטר כשהייתה בת שנתיים. עלתה לישראל עם אמה וסבתה בשנת 1950, בגיל 11. גדלה בקיבוץ מעלה החמישה כילדת חוץ במוסד לעליית הנוער. בגילאים 11-17 כתבה יומן.
למדה תואר ראשון בספרות ומקרא באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בחינוך באוניברסיטת תל אביב[5]. במהלך לימודיה הכירה את דוד רימלט, אז סטודנט למשפטים ובנו של אלימלך-שמעון רימלט. השניים נישאו והשתקעו ברמת גן. לבני הזוג נולדו שתי בנות ובן. בשנת 1974 הגישה עבודת דוקטורט, שכתבה בהנחייתו של פרופסור סידני שטראוס, בנושא: אמון שגורם לחוסר שווי משקל ארגוני כמקור להתפתחות ולשנוי קוגניטיבי[6]. בעלה, דוד, נפטר בטרם עת מסיבוך בניתוח ב-1982, כשהייתה בת 43.
עבדה כמורה לספרות ותנ"ך בתחילת הקריירה שלה. בשנות השבעים הצטרפה למחלקה למוסדות חינוך בטלוויזיה החינוכית כרכזת הוראת הספרות בבתי הספר, ושם עבדה עד לפרישתה לגמלאות. לאחר מכן כתבה את הספר "הודו, בתי ואני" בעקבות ביקור בהודו, שערכה אצל בתה הבכורה וכן את הספר "רגע, מקום" שהוא מקבץ של רשמי ביקור במקומות שונים בעולם. ב־2001 התגלה גידול סרטני בכליה. לאחר הסרתו סברו הרופאים שהיא החלימה, אולם ב-2014 התברר שהסרטן נשאר ופיתח גרורות.
אילנה רימלט נפטרה ב-2016 מסרטן ונטמנה בבית העלמין קריית שאול[7][8]. הותירה אחריה שלושה ילדים וחמש נכדות.
בשנת 2024 יצא לאור הספר "לאבד רומן", רומן עליו עבדה לפני פטירתה, העוסק במערכת יחסים רומנטית שחוותה בגיל 67 עם גבר בן גילה. בתה, נויה הייתה גם היא מעורבת בעריכת הספר.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הודו, בתי ואני (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995)
- טלוויזיה במבחן (אבן יהודה: רכס, 1997)
- רגע, מקום: תמונות קצרות ממורדות ההימלאיה עד ארץ האש (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2003)
- סיפור אהבה עם סוף קשור: שלושה סיפורים על כלבים ואדוניהם (ירושלים: כרמל, 2014)
- לאבד רומן, הוצאת כרמל, 2024 (הוצא לאור על ידי בתה, נויה)
מדריכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפורים משליים: תדריך למורה למישדרים בספרות לכיתות ג-ו (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1981)
- גלגולו של משל: תדריך למורה למישדרים בספרות לכיתות ג-ו (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982) בשיתוף עם רות רביד
- דירה להשכיר: תדריך למורה למישדרים בספרות לכיתות ג-ו (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1983) בשיתוף עם שולמית איתן
- מאדאם בובארי: סרטים להעשרת ההוראה בספרות לבית-הספר העל-יסודי: תדריך למורה (ירושלים: המרכז לטלוויזיה לימודית – משרד החינוך והתרבות, 1984)
- ספר המעשיות: מדריך למורה (תל אביב: משרד החינוך והתרבות – הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 1993) בשיתוף עם תמר אלכסנדר
- מספרות העולם: מדריך למורה (ירושלים: הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 1994)
בעריכתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל סיפור וסיפור: תדריך למורה / הילה פורת (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1976)
- גשם יהי!: תדריך למורה למישדרים בספרות לכתות ג-ו / יהודית שטרן (ירושלים: הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 1980)
- מעשה בנעליים: תדריך למורה למישדרים בספרות / הרצליה רז (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982)
- מספריים, גנרל ומכנסיים ארוכים: תדריך למורה למישדרים בספרות לכתות ג-ו / איה לובין (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982)
- אגדות חוני המעגל: תדריך למורה למישדרים בספרות / הרצליה רז (תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1982)
- לצפות וללמוד – יוצא מן הכלל / דורית רביד (ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1991)
סיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בגלל הדלת, מאזנים, כרך פ"ו, גיליון 1 (טבת-שבט תשע"ב, ינואר 2012) עמ' 50–52
- יחפות: נשים הודיות, מאזנים, כרך פ"ו, גיליון 4 (אב-אלול תשע"ב) עמ' 50–51
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספרים של אילנה רימלט, באתר "סימניה"
- מידע על אילנה רימלט בקטלוג הספרייה הלאומית
אילנה רימלט, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- אילנה רימלט באתר גוגל ספרים
- עמרי הרצוג, שירי אהבה לנופי יהודה ושומרון / טירופי עירושלם / אילנה רימלט, מטיילת אנטי-תיירותית / נורית זרחי: מדויקת באי בהירותה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2003
- כיצד מרגישה גורה צעירה במכלאה?, באתר אגודת צער בעלי חיים, 15 בפברואר 2015
- עדי כץ, שלושה סיפורי אהבה, באתר "מוטק'ה", 16 בפברואר 2015
- אילנה רימלט, אתר איגוד הסופרים בישראל
- סיפור אהבה עם סוף קשור, באתר נוריתה, 1 בדצמבר 2015
- שורה ראשונה, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שרה ליפקין, שלב ב: עברית- הבנה, הבעה ולשון, CET מטח, 2007. (בiw)
- ^ שרה ליפקין, שלב א: עברית- הבנה, הבעה ולשון : כרך 1: לימוד ותרגול לכיתות ט-י, CET מטח, 2006. (בiw)
- ^ שער ראשון: היסטוריה של הטלוויזיה לילדים בישראל 2016-1966, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 35,39,43,44
- ^ פנים חדשות באגודת הסופרים העברים, באתר חדרים, 2015-06-19
- ^ אמון שגורם לחסר שווי משקל ארגוני כמקור להתפתחות ולשנוי קוגניטיבי, באתר מערך הספריות והמידע (באנגלית)
- ^ אוניברסיטת בר אילן, אמון שגורם לחסר שווי משקל ארגוני כמקור להתפתחות ולשנוי קוגניטיבי, באתר מערך הספריות והמידע (באנגלית)
- ^ בית עלמין קרית שאול, אילנה רימלט ז"ל | בית עלמין קריית שאול, הארץ, חברה קדישא, ידיעות אחרונות, מנוחה | 17.07.16, באתר מודעות אבל, 2016-07-17
- ^ אילנה רימלט (1939 - 2016) / בית העלמין קריית שאול, באתר בית העלמין קריית שאול
בקרת זהויות  |
|
|---|