לדלג לתוכן

איליה דבורקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איליה דבורקין
לידה 1954 (בן 70 בערך)
סנקט פטרבורג, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליה דבורקיןרוסית: Илья Саулович Дворкин; נולד ב-23 ביולי 1954) הוא היסטוריון, פילולוג ופילוסוף רוסי-ישראלי. היה מייסד והרקטור הראשון של המכון ללימודי יהדות בסנקט פטרבורג בשנים 1989–1997.[1][2]

אליה דבורקין נולד בשנת 1954 בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג). בשנת 1981 סיים את לימודיו באוניברסיטה הטכנית הפתוחה הצפון-מערבית עם תואר בלוגיקה ומתמטיקה שימושית, כאשר התמחה בפיזיקה תאורטית וקיברנטיקה. בהמשך, תחומי העניין שלו הוסטו לפילוסופיה והיסטוריה תרבותית.

בשנת 1989 הקים ושימש כרקטור האוניברסיטה היהודית בפטרבורג (PJU), אשר החייתה את לימודי היהדות (Judaica) ברוסיה. בשנת 1994 היה פרופסור אורח במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1998 השלים את לימודי הדוקטורט במכון לפילוסופיה של האקדמיה הרוסית למדעים בנושא "הרמנויטיקה של הרמב"ם", אך לא הגיש את הדיסרטציה.

מאז 1998 הוא מתגורר בישראל ומלמד בהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שימש כמתאם פיתוח תוכניות לימודים לבתי ספר יהודיים בברית המועצות לשעבר (פרויקט משותף של האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך הישראלי), וכן בפרויקט להכשרת מורים לבתי ספר יהודיים (פרויקט משותף של האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת מוסקבה הממלכתית). הוא לימד מספר פעמים בפקולטות לפילוסופיה באוניברסיטת מוסקבה הממלכתית ובאוניברסיטת סנקט פטרבורג הממלכתית. דבורקין עומד בראש פרויקט "סמבטיון" ופרויקטים חינוכיים במרכז חי"ש באוניברסיטה העברית,[3][4] ומעורב בארגון כנסים מדעיים בינלאומיים.[5]

פעילות מדעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורקין הגיש את עבודת הדיפלומה שלו בנושא "שיטה לוגית רפלקסיבית בניתוח מערכות מורכבות" ופרסם את עבודותיו הראשונות בנושא זה בשנות ה-80.[6] הוא למד תחת ולדימיר ביבלר, גאורגי שצ'דרוביצקי ופיאמה גאידנקו. הוא עסק גם בסמיוטיקה[7] והיה משתתף פעיל בסמינר על סמיודינמיקה[8] ובהתאגדויות מדעיות בלתי פורמליות אחרות. בשנים 83–1982 הציע תפיסה לוגית-סמנטית בשם "אריתמולוגיה". ב-9–12 ביוני 1982 התקיים בפושצ'ינו סמינר כלל-ארצי בנושא "היבטים אריתמולוגיים של קלסיולוגיה".

בתחילת שנות ה-80 החל ללמוד באופן אינטנסיבי יהדות והצטרף לתנועה התרבותית היהודית.[9][10] הוא למד בישיבה של הרב עדין שטיינזלץ.[11]

מאמצע שנות ה-80, החל לערוך מסעות אתנוגרפיים לחקר צורות החיים היהודיים שנעלמו בברית המועצות.[12][13][14]

בשנת 1989, על בסיס מסעות אלה ופרויקטים מדעיים וחינוכיים אחרים, הקים את המכון הפטרבורגי ללימודי יהדות (PJU), בו כיהן כרקטור עד 1998.[13][14] האוניברסיטה הפכה למרכז חשוב ללימוד והוראת לימודי יהדות, מחקר ההיסטוריה היהודית, פיתוח החינוך היהודי ועיצוב קהילה יהודית חדשה. בין השנים 1990–1998, ה-PJU, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים, ערכו למעלה מארבעים מסעות מחקר בבלארוס, אוקראינה, ליטא, לטביה, אוזבקיסטן, גאורגיה ומדינות נוספות. במהלך מסעות אלה, שרבים מהם נערכו בהנהגתו הישירה של דבורקין, נאספו למעלה מ-10,000 תצלומים ו-300 שעות של הקלטות אודיו ווידאו.[15][16] אחד מנושאי המחקר החשובים עבור דבורקין באותה תקופה היה תולדות יהודי בוכרה.[17]

בשנת 1998 הכין דיסרטציה על הפילוסופיה של הרמב"ם במכון לפילוסופיה של האקדמיה הרוסית למדעים במוסקבה, אך באותה שנה עלה לישראל,[18] שם עבד באוניברסיטה העברית בירושלים.[16]

הוא מציין את פילוסופיית הדיאלוג כתחום התמחותו הפילוסופי העיקרי. הוא מחברם של 9 ספרים ו-80 פרסומים. בין עבודותיו החשובות נמצאת הכנת המהדורה האקדמית של יצירתו הפילוסופית העיקרית של פרנץ רוזנצווייג "כוכב הגאולה", שזכתה לשבחים רבים ממומחים.[19]

הוא נשוי ואב לחמישה ילדים. לדבורקין בת מנישואיו הראשונים.

  • Ilya Dvorkin (2022). Ilya Dvorkin (ed.). Anthology of Jewish Philosophy of Modern and Contemporary Times. Studies in Jewish Thought (ברוסית). Moscow, Jerusalem: M. Greenberg Library; Knizhniki. p. 928. ISBN 978-5-905826-44-3.
  • Ilya Dvorkin, Markiel Fazylov (2018). Popular History of Bukharian Jews. VK-2000. p. 320.
  • Franz Rosenzweig (2017). I. Dvorkin (ed.). Man and Star. Biography of Franz Rosenzweig. In the book "The Star of Redemption" (ברוסית). תורגם ע"י E. Yanduganova. Moscow: Mosty kultury/Gesharim. p. 544. ISBN 978-5-93273-445-2.
  • I. Dvorkin (2010). Jewish shtetls, cities, communities in the perspective of personal and family history. Moscow.
  • I. Dvorkin (2010). Jewish classical texts. The art of rereading. Moscow.
  • I. Dvorkin (2010). Jewish culture in images, symbols and works of art. Moscow.
  • I. Dvorkin (1999). The Dream of Rabbi Honi ha-M'agel. St. Petersburg - Jerusalem.
  • I. Dvorkin (1998). This is the book of the generations of man. St. Petersburg: Petersburg Jewish University. ISBN 5879910504.
  • Ilya Dvorkin, ed. (1996). The Leningrad Children's Haggadah (באנגלית). St. Petersburg: Petersburg Jewish University. p. 128.
  • I. S. Dvorkin (1995). T. D. Vyshenskaya (ed.). Jews in Central Asia. Past and present: Expeditions, research, publications: Collection of scientific works. St. Petersburg: Petersburg Jewish University.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איליה דבורקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "St. Petersburg Institute of Jewish Studies". נבדק ב-2024-06-19. The new Leningrad Jewish University was created in 1989 during the new Soviet policy of Perestroika by enthusiasts and Jewish Activists, Ilya Dvorkin (the first Rector of the university)
  2. ^ "History and Philosophy of History of Matvey Kagan" (באנגלית). Hebrew University in Jerusalem. 2024-03-05. נבדק ב-2024-06-17. Ilya Dvorkin is a philosopher, researcher of the philosophy of dialogue, the philosophy of Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Mikhail Bakhtin, founder and first rector of St. Petersburg Jewish University
  3. ^ "International Conference "Jewish Philosophy in the Context of Eastern and Western Cultures"". Jewish News of Petersburg (ברוסית). 2014-11-19. נבדק ב-2024-06-17.
  4. ^ "Ilya Dvorkin" (באנגלית). נבדק ב-2024-06-17.
  5. ^ "Basic Concepts and Categories of Jewish Thought: Sources and Context". American Philosophical Association (באנגלית). 2019-05-29. נבדק ב-2024-06-19.
  6. ^ Dvorkin I.S. (1983). Shreider Yu.A., Shornikov B.S. (ed.). Theory and methodology of biological classifications (ברוסית). Moscow: Nauka. pp. 127–135.
  7. ^ S.V. Chebanov (2002-03-07). "The relationship between comparative and evolutionary semiotics: why the former should precede the latter" (ברוסית). Russian Academy of Sciences. doi:10.31249/metodquarterly/02.03.07. נבדק ב-2024-06-17.
  8. ^ Barantsev R. G. (2006). "History of semiodynamics: documents, conversations, comments". Regular and Chaotic Dynamics (ברוסית). Moscow-Izhevsk.
  9. ^ Dvorkin I. S. (2019). "Jewish elders of the generation of teshuvah". Lechaim (ברוסית) (1–5, 7, 9 (2019), 2 (2020)).
  10. ^ Michael Beizer (2018). "Jewish studies underground in Leningrad in the 1980s". East European Jewish Affairs (באנגלית).
  11. ^ Ilya Dvorkin (2020-08-11). "Seven essays about Rabbi Adin Steinsaltz". Lechaim (ברוסית). KNIZHNIKI.
  12. ^ Mikhail Nosonovsky (2024). "Memories of the Petersburg Jewish University - A Unique Phenomenon of Cultural Life in the 1990s". Notes on Jewish History (ברוסית). 250 (1).
  13. ^ 1 2 Ulrike Huhn (2022). "The search for the "lost world" of shtetls in the Soviet Union". Religion & Society in East and West (בגרמנית) (2): 26–28.
  14. ^ 1 2 Sara Feldman (2020-02-02). "Ilya Dvorkin: Shtetl in the viewfinder". 5782. Jewish Journal (ברוסית).
  15. ^ Hanani Bleich (2020-06-11). "The researcher who documented the remnants of Jewish life in the Soviet empire". Makor Rishon.
  16. ^ 1 2 "Digitalization Project". Leonid Nevzlin Research Center for Russian and East European Jewry, Hebrew University (באנגלית). נבדק ב-2024-06-27. From 2009 to 2011, the Nevzlin Center initiated a major international digitization project, supported generously by the Nadav Fund and coordinated by Ilya Dvorkin
  17. ^ Ilya Dvorkin, Markiel Fazylov (2018). Popular History of Bukharian Jews (ברוסית). VK-2000. p. 320.
  18. ^ "Dvorkin I.S." Jews of Petersburg (ברוסית). ORT-Ginzburg. נבדק ב-2024-06-15. Since 1998 - Honorary President of the Petersburg Jewish University. Since the same time, he has been living in Jerusalem.
  19. ^ Belov V. N. (2018). "Franz ROSENZWEIG. The Star of Redemption. Review" (PDF). Questions of Philosophy (ברוסית). Russian Academy of Sciences (7): 544. ISSN 0042-8744.