איינשטיין (גשושית)
מראה
תיאור החללית | |
מידע כללי | |
---|---|
ארגון | סוכנות החלל האירופית, אקדמי הלמדעים של סין |
מפעיל | מרכז מחקר החלל הלאומי |
יצרן | Innovation Academy for Microsatellites |
תאריך שיגור | 9 בינואר 2024 |
משגר | צ'אנגג'נג 2C |
אתר שיגור | מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג |
ep | |
משימה | |
סוג משימה | טלסקופ חלל |
לוויין של | כדור הארץ |
מסלול | מסלול לווייני נמוך |
משך המשימה הכולל | 9 בינואר 2024 – הווה (שנה) |
מידע טכני | |
משקל | 1,450 ק"ג |
אורך | 3.605 מ' |
קישורים חיצוניים | |
מספר קטלוג לוויינים | 58753 |
מאגר המידע הלאומי | 2024-007A |
איינשטיין (אנגלית: Einstein Probe) היא משימה לחקר אסטרופיזיקה ששוגרה כמיזם של אקדמיה למדעים של סין, סוכנות החלל האירופית ומכון מקס פלנק לחקר פיזיקה מחוץ לכדור הארץ הגרמני. על הגשושית הותקנו מספר מכשירים מדעים.
מטרת השיגור היא חקר חורים שחורים, כוכבים נייטוניים ולבצע סקר כללי בתחום קרני רנטגן.
משימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיגור בוצע ב-9 בינואר 2024 על ידי משגר מדגם צ'אנגג'נג 2C.
על הלוויין הותקנו 2 מכשירים:
- Wide-field X-ray Telescope (WXT) - טלסקופ חלל בטכנולוגיה חדשה שפותחה בסין. טלסקופ כולל 12 רגשים שפועלים בתחום 0.4–4 keV. משקל כולל של המכשיר הוא 251 ק"ג והוא צורך 315 ו"ט.
- Follow-up X-ray Telescope (FXT) - טלסקופ בטכנולוגיה eROSITA. מכשיר בטכנולוגיה זהה הותקן בחללית Spektr-RG. המכשיר כולל 54 מראות. הוא רגיש בתחום 0.3–10 keV.
צריכת חשמל כוללת מגיע לכ-1,213 ו"ט והיא מחולקת למכשירים מדעים, מכשירי תקשורת ובקרה. הגשושית הוצבה במסלול בגובה של כ-600 ק"מ ועושה סיבוב סביב כדור הארץ ב-97 דקות.
כחודש לאחר השיגור החלו להתקבל נתונים ראשונים. הפעילות מתוכננת ל-3 שנים. באפריל 2024 צילומים ראשונים שוחררו לציבור[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של איינשטיין (באנגלית)
- תיאור המשימה באתר ESA
- תיאור באתר מכון מקס פלנק