אייל גרוס

אייל גרוס

אייל גרוס, אוקטובר 2022
לידה	7 באוגוסט 1965 (בן 59) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב (1990) אוניברסיטת הרווארד (1996)
השתייכות	הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
תחומי מחקר	הדין הבין־לאומי, המשפט ההומניטרי, כיבוש, מיניות, מגדר ומשפט, תאוריה קווירית, הזכות לבריאות, זכויות אזרחיות ומדיניות, זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, משפט חוקתי, זכויות האדם, הגישה הביקורתית למשפט
פעילויות נוספות	היועץ המשפטי של אגודת הלהט"ב חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל ממקימי הפורום ללימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית באוניברסיטת תל אביב
www.aeyalgross.com

אייל גרוס (נולד ב-7 באוגוסט 1965) הוא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת תל אביב, המשלב מחקר אקדמי ופעילות ציבורית בארגוני זכויות אדם בישראל. משמש גם כפרשן המשפטי של העיתון "הארץ".

ביוגרפיה

גרוס נולד וגדל בתל אביב. אביו, עורך הדין יוסף גרוס, פרופסור למשפטים ומנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ואמו, עורכת הדין צביה גרוס, הייתה היועצת המשפטית של משרד הביטחון.

בנעוריו למד בתיכון עירוני ד' בתל אביב ולקח חלק במשלחת הנוער של משרד החוץ לארצות הברית.

לימודים

גרוס למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, והתמחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב אצל השופטת רות שטרנברג-אליעז ובמשרד ש. הורוביץ ושות'. ב-1995 התמחה בנציבות האירופאית לזכויות אדם בשטרסבורג. כתב דוקטורט במשפטים באוניברסיטת הרווארד, בהנחייתם של פרופסור פרנק מייקלמן ופרופסור דאנקן קנדי. עבודתו עסקה בגישות ביקורתיות לתפישות ליברליות של זכויות תוך הסתכלות השוואתית על התפתחות שיח הזכויות בארצות הברית ובישראל. הוא סיים את הדוקטורט ב-1996. ב-1998 קיבל דיפלומה בזכויות אדם מהאקדמיה למשפט אירופי שביורופיאן יוניברסיטי אינסטיטיוט בפירנצה.

אקדמיה

החל מ-1996 הוא חבר סגל באוניברסיטת תל אביב, בשנת 2009 מונה לפרופסור חבר, ובשנת 2017 לפרופסור מן המניין. שימש כמנחה התוכנית לזכויות אדם ביחד עם דורי ספיבק בקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת תל אביב. מלמד כמרצה מן החוץ במסלול האקדמי המכללה למינהל. בשנים 2002–2006 לימד סמסטר קיץ באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בתוכנית זכויות אדם שהיא חלק מ-School of International and Public Affairs. שימש כעמית מחקר אורח במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת סטלנבוש בדרום אפריקה.

בשנים 2007–2009 שהה בשבתון כחוקר אורח באוניברסיטת לונדון, ב-Institute for Advanced Legal Studies, ומאז הוא גם מלמד כמרצה אורח בבית הספר למשפטים של SOAS, שהוא אחד הקולג'ים המרכיבים את אוניברסיטת לונדון. בשנת 2009 קיבל, ביחד עם עמיתה, קטריונה דרו, את פרס ההוראה של SOAS.

פעילות נוספת

משנת 1998 עד 2007 שימש כחבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, ונבחר שוב לכהן בהנהלת האגודה בשנת 2011. היה ממייסדי עמותת גישה וחבר הנהלה בשנים 2005–2007. בשנים 2005–2007 היה חבר בפורום למען ילדי מהגרי עבודה בישראל, שהיה פעיל בנושא של מתן מעמד קבע בישראל לילדים של מהגרי עבודה שהתערו בישראל ולומדים במערכת החינוך הישראלי. בשנים 1998–2005 היה היועץ המשפטי בהתנדבות של אגודת ההומואים, הלסביות, הטרנסג'נדרס והביסקסואלים. הוא חבר בהנהלת מכון קונקורד במכללה למינהל, העוסק בחקר היחסים בין המשפט הישראלי למשפט הבינלאומי. מכהן כסגן נשיא ומהמייסדים של International Lesbian and Gay Law Association. יעץ לארגוני זכויות אדם אחרים כמו רופאים לזכויות אדם, בצלם ועוד. גרוס הוא חבר בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.

משנת 2011 משמש גרוס כפרשן המשפטי של העיתון "הארץ".

בנוסף לעיסוקיו האקדמיים והחברתיים, גרוס כותב על יין, אוכל ומסעדות בעיתונים שונים.

מחקרים

היבטים חלוקתיים של המשפט וזכויות

מחקרו של אייל גרוס נסוב על היבטים חלוקתיים של המשפט החוקתי וזכויות בפרט. במסגרת זאת כתב גם על זכות הקניין והזכות לחופש העיסוק והיבטים חלוקתיים שלהם. בתקופה האחרונה מתמקד מחקרו בנושאי הזכות לבריאות: נגישות לבריאות, שוויון בבריאות, וחלוקה הוגנת של הנגישות לבריאות.

גרוס סבור כי זכויות עשויות להיות כלי שמשמר את הסטטוס קוו, את המשטר הנוכחי של החזקות. מנגד הן יכולות להיות כלי ליצירת שוויון בנגישות למשאבים שונים. כך למשל בהקשר של בריאות – השאלה היא האם גודל הנגישות שלנו למשאבי בריאות יהיה כגודל הכסף (המשאבים) שיש לנו לשלם עבורם או לקנות אותם, מה שיגדיל את אי-השוויון, או שאנו חושבים על בריאות כדבר שצריך להיות נגיש ללא מכשולים כלכליים ואז מדברים על גישה חלוקתית או שוויונית. מחקרו מצביע על הצורך להתייחס לבריאות כאל זכות במובן המפנים לתוכו תפיסה חלוקתית של הזכות, שבאה להבטיח נגישות שוויונית ככל האפשר למשאבים הנחוצים להבטחת בריאותו של אדם.

גרוס אינו מאמין בחלוקה בין סוגי הזכויות (זכויות אזרחיות ופוליטיות או זכויות "שליליות" אל מול זכויות חברתיות או זכויות "חיוביות"). בעיניו כל הזכויות דורשות מהמדינה גם להתערב וגם לא להתערב. בהתאם לזכות להליך הוגן מקיימת המדינה בתי משפט וסנגוריה ציבורית: גם זכות זו, ולא רק זכויות שנחשבות "חברתיות" כמו הזכות לבריאות דורשות מהמדינה לפעול באופן אקטיבי ותוך הקצאת משאבים.

גרוס מציע במחקרו לבחון את הסוגיה דרך השוואת הזכות לחופש הביטוי אל מול הזכות לבריאות. האחת נחשבת זכות אזרחית-ליברלית-קלאסית והשנייה נתפסת כשייכת לתחום הזכויות החברתיות. לפי תפישתו של גרוס בשתיהן כדי להבטיח הגנה אמיתית עליהן, צריך להבטיח שהמדינה גם תפעל וגם לא תפעל. בהקשר של חופש הביטוי אנחנו רוצים שהמדינה לא תתערב, לא תעשה צנזורה, לא תגביל את מה שאנחנו אומרים, אך זה לא מספיק על מנת להבטיח נגישות אפקטיבית לחופש הביטוי. כי אם כל משמעות חופש הביטוי היא העדר צנזורה, אז התוצאה תהיה שבעל המאה הוא בעל הדעה להבטיח ייצוג למגוון הדעות בחברה. גם בתחום הבריאות יש מימד שלילי בו אנו דורשים שהמדינה לא תתערב, לא תכפה עלי טיפול רפואי, או תמנע ממני טיפול רפואי, אך אנחנו גם דורשים שהמדינה תבטיח נגישות אפקטיבית ושוויון לשירותי בריאות. כדוגמה לסתירה לשיטתו ביחס החברה לזכויות הוא הביא שני פסקי דין של בג"ץ. באחד, בג"ץ קבע שהטלת תשלום על מי שמארגן הפגנה למימון אבטחת ההפגנה פוגעת בחופש הביטוי והיא פסולה ובשניה קבע בעתירה של אשה שסבלה מהתחרשות שנדרשה לשלם 70,000 ש"ח עבור שתל שבלולי שאינו מתערב בשיקולים של סל הבריאות. גרוס כתב מאמר בהארץ בשאלה מדוע כשהיה מחסום נגישות בחופש הביטוי והמשטרה דרשה מאה אלף שקל לקיום ההפגנה – בג"ץ התערב וכאן כשהיה מחסום נגישות לבריאות, בג"ץ לא התערב ובעצם המקרים הללו מראים שעצם החלוקה לקטגוריה של זכויות, כאילו הזכויות החברתיות ייחודיות כי נוגעות בחלוקה למשאבים אינה נכונה ולמעשה שתי הזכויות כרוכות במשאבים. גרוס טען אין ההבדל אנליטי, כי אם אידאולוגי: ישנה אידאולוגיה המסמנת מהן זכויות אדם ומה לא.

זכויות חברתיות

בנושא זכויות חברתיות פרסם מספר מאמרים:

• הזכות לבריאות בישראל: בין זכות למצרך יצא בספר זכויות כלכליות ותרבותיות בישראל בעריכתם של יורם רבין ויובל שני.
• Exploring Social Rights – ספר שערך ביחד עם פרופסור דפנה ברק-ארז. במסגרת ספר זה כתב ביחד עם דפנה ברק-ארז מאמר מבוא על זכויות חברתיות ועל הבעיתיות בחלוקת הזכויות לקטגוריות וכן מאמר על זכויות חברתיות בישראל. בנוסף חיבר בספר מאמר על הזכות לבריאות בעידן ההפרטה והגלובליזציה.
• החוקה הישראלית: כלי לצדק חלוקתי או כלי נגדי. מאמר שיצא בספר "צדק חלוקתי בישראל" שערך מני מאוטנר, בו בדק עד כמה ההתפתחויות במשפט החוקתי הישראלי עוזרות לקידום שוויון בתחום הצדק החלוקתי.

משפט בינלאומי

אחד מתחומי המחקר המרכזיים של גרוס הוא משפט בינלאומי, בהיבטים הקשורים לזכויות אדם ומשפט הומניטרי, בעיקר בנושא של כיבוש. במאמר משותף עם ארנה בן-נפתלי וקרן מיכאלי הציעו ניתוח של הכיבוש כבלתי חוקי בשלב אם הוא מפר את העקרונות היסודיים של דיני הכיבוש, ואינו זמני, אלא מצב בלתי מוגבל בזמן, שלא מנוהל בנאמנות לטובת האוכלוסייה המקומית. המאפיין של כיבוש כזה הוא נישול האוכלוסייה המקומית והחלת חוקי המדינה הכובשת על אזרחיה שמתיישבים בשטח.

מאמרים אחרים של אייל גרוס עסקו בהחלת המשפט ההומניטרי ודיני זכויות האדם בשטחים וחלקם דן בפירוט בניתוח גדר ההפרדה כפי שנדון בבית המשפט העליון ובבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. גרוס הפנה ביקורת כלפי ההשתלטות של שיח המידתיות על הניתוח המשפטי של נושא הכיבוש בבג"ץ. לדעת גרוס זהו עיוות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי המתיר לפגוע בזכויות של אנשים החיים תחת כיבוש אם יש צורך ביטחוני, אך לא כולל את הזכויות של אזרחי המדינה הכובשת שישבו אותם שם, בניגוד לאיסור מפורש במשפט הבינלאומי. ניתוח המידתיות עושה גם אבסטרקציה מההקשר של הכיבוש, כאילו אנו באיזון של אזרחים שווי זכויות במדינה דמוקרטית.

מיניות ותאוריה קווירית

גרוס היה ממקימי הפורום ללימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית באוניברסיטת תל אביב, ממנו צמח כנס "סקס אחר", שנערך לראשונה ב-2001, וגרוס היה אחד ממארגניו. במחקר שלו עצמו בתחום הזה בודק גרוס כיצד עושה המשפט רגולציה של נטייה מינית וזהות מגדרית. איך המשפט הוא אחד משדות השיח שמייצרים הגדרות של הומוסקסואליות לסביות כקטגוריות בינאריות. דבר אותה ג'ודית באטלר כינתה "הפיקציה של הקוהרנטיות ההטרוסקסואלית". גרוס כתב יחד עם עמליה זיו את המאמר הפותח לאנתולוגיה "מעבר למיניות", ספר מבוא ללימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית. כמו כן כתב פרסם גרוס מאמרים על הפסיקה שעסקה בהכרה של בני זוג מאותו מין במשפט הישראלי, על שירות הומוסקסואלים ולסביות בצבא , ועל פרשת חן אלקובי, שנולד עם אברי מין נקביים אך חי לפחות חלק מהזמן כבחור צעיר והורשע במסגרת עסקת טיעון בעברת התחזות. במאמרו מתח גרוס ביקורת על גזר הדין וטען כי בין אם חן אלקובי מציג עצמו כגבר, או כאישה, בשני המקרים זו "התחזות" באותה מידה, מכיוון שמגדר הוא תמיד סוג של "התחזות" או חיקוי, ואין אחד שהוא אמיתי יותר מהשני. המאמר בוחן לצד המשפט של אלקובי משפטים מקבילים שהתרחשו בארצות הברית ובריטניה.

גרוס פרסם בכתב העת תיאוריה וביקורת מאמר שמציע קריאה קווירית של פוסטר שאמנסטי הוציא. שם המאמר "גלובליזציה קווירית וזכויות אדם". הפוסטר שנדון במאמר הוא פוסטר בו הופיעה הזמרת דנה אינטרנשיונל על רקע הכיתוב "זכויות גייז הן זכויות אדם". הדבר מעלה שאלות רבות של יצוג. כשדנה אינטרנשיונל זכתה באירוויזיון, היא נשאלה האם יש פער בין זה שזכתה לבין היותה מייצגת את "המדינה היהודית" כאשר חלקים מהיהדות מתנגדים לה ודנה ענתה "אני מייצגת את מי שרוצה להיות מיוצג על ידי" – זה רעיון שמפרק את הזהות והייצוג, רעיון פוסטמודרניסטי. גרוס דן בקשר בין הטרנסלאומיות לטרנסמגדריות אצל דנה אינטרנשיונל כמי שחוצה גבולות וזהויות. היא שרה בעברית, אנגלית וערבית. דווקא דנה אינטרנשיונל, שהיא זמרת מזרחית ששרה לעיתים בערבית, מייצגת את ישראל באירוויזיון, שזה חלק מלהיות באירופה.

מחקרים נוספים

נושאים נוספים אותם אייל גרוס חוקר הם צדק מעברי, זכויות אדם בתקופות של שינויים פוליטיים גדולים, כמו מעבר משלטון לא דמוקרטי לדמוקרטי, או ממלחמה לשלום. בהקשר זה פרסם מאמר על צדק מעברי השוואתי, על המשפט בדרום אפריקה וישראל ועל תפקיד החוקה בצדק מעברי. כתב מאמרים נוספים על צדק חלוקתי ומשפט חוקתי. כתב מאמר על מתח בין אתניות ודמוקרטיה, בין המדינה היהודית למדינה הדמוקרטית. מאמר שהתכתב עם המחקרים של סמי סמוחה והתפרסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית.

פעילותו הציבורית

אגודת ההומואים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים בישראל

במסגרת פעילותו כיועץ המשפטי של האגודה, ייצג גרוס את הארגון בדיונים בכנסת, בפגישות עם גורמים ממשלתיים שונים, בהתכתבויות ובבית המשפט העליון. נושאים עיקריים בהם עסק:

1. זכויות הגירה של בני זוג מאותו מין - המדובר באזרח ישראלי ולו בן זוג (או אזרחית ולה בת-זוג) מאותו מין שאינו יהודי (אם הוא יהודי חל עליו חוק השבות). בנושא הזה ניהל גרוס פגישות והתכתבויות רבות עם משרד הפנים. מאמציו נשאו פרי, ואימצו נוהג של ידועים בציבור, לרבות מאותו מין לקבל בישראל אשרת שהייה ועבודה. אולם הנוהל אינו שוויוני למה שמקבלים בני זוג נשואים. המסלול לקבלת תושבות ארעית ותושבות קבע הוא איטי יותר מלבני זוג נשואים. בהתחלה נמצא בן הזוג הזר במעמד תייר עם אשרת עבודה. בהמשך הוא יכול לקבל מעמד של תושבות ארעית ותושבות קבע. גרוס סבור כי צריך להיות שוויוני לבני זוג נשואים. המצב טוב בהרבה מארצות הברית, אך רע יותר מבחלק ממדינות אירופה.
2. אלימות של משטרה והטרדה כנגד הומוסקסואלים בגן העצמאות ובמקומות נוספים. במסגרת האגודה טיפל בהגשת תלונות למחלקה לחקירות שוטרים בנושאים האלה.
3. עתירה לבג"ץ נגד צנזורה שהגבילה סרטים עם תימות הומוסקסואליות לבני 18 ומעלה. אייל גרוס ייצג בבג"ץ ביחד עם עו"ד ערן לב את האגודה וארגונים נוספים בעתירה כנגד צנזורה שהגבילה לגיל 18 ומעלה את הסרט ששמו היה "כמעט 18", שהוא סרט נעורים הומואי. לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי הסכימה המועצה לביקורת סרטים לסגת מהחלטתה הראשונה ולהגביל את הסרט לגיל 16 ומעלה. לדעת העותרים לא היה צריך להגביל סרט זה כלל, אולם הם הסכימו לכך כפשרה, מכיוון שהגבלות לגיל 16 ומעלה שגרתיות בהרבה.

בשנת 2005 קיבל, ביחד עם משפטנים נוספים, את אות יקיר הקהילה מטעם ארגוני הלהט"ב בישראל, על פעילותו המשפטית למען זכויות הקהילה.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה גרוס להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.

האגודה לזכויות האזרח

בין הנושאים בהם עסק במסגרת האגודה לזכויות האזרח היה נושא הזכויות החברתיות וקידום פעילות האגודה בנושא הזה. ב-1998, כשהיה חבר הנהלה, ייצג את האגודה בוועדה לזכויות כלכליות וחברתיות של האו"ם בז'נבה, כאשר האגודה הגישה דו"ח על הנושא לוועדה, במקביל לדו"ח הממשלתי שהוגש על ידי ממשלת ישראל. נושא נוסף בו עסק במסגרת האגודה הוא זכויות אדם בשטחים הכבושים.

הפורום למען ילדי מהגרי עבודה בישראל

במסגרת הפורום עוסק גרוס בקידום הנושא של מתן מעמד קבוע בישראל לילדי מהגרי עבודה שגדלים בישראל, הולכים לבית ספר בישראל, ישראל היא מרכז חייהם. הפורום השיג הישגים רבים: בתקופת שר הפנים רוני בראון התקבלה החלטה להרחיב את הקריטריונים שיאפשרו לילדים כאלו לקבל מעמד קבע בישראל. רבים מהילדים לומדים בקמפוס ביאליק-רוגוזין בתל אביב.

עמותת גישה

עמותת גישה עוסקת בחופש התנועה בשטחים. העיסוק של העמותה נוגע בנושאים כמו אנשים שרוצים לנוע לצורך לימודים מעזה ליהודה והשומרון או מאחד המקומות האלה לישראל לצורך לימודים או מחוץ לישראל ויש עליהם מגבלות שאוסרות את זה.

פרסומים

ספרים

• לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, עורכים: אייל גרוס ויופי תירוש, הוצאת אוניברסיטת תל אביב
• The Writing on the Wall: Rethinking the International Law of Occupation Cambridge University Press, 2017
• Exploring Social Rights, עורכים דפנה ברק ארז ואייל גרוס, אוקספורד, הארט פבלישינג, 2007

מאמרים אקדמיים נבחרים

עברית

• זכות הקניין כזכות חוקתית וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עיוני משפט כא 405–447 (1998), פורסם גם בספר "מקרקעין בישראל: בין הפרטי ללאומי", בעריכת חנוך דגן (רמות, 1999).
• כיצד הייתה "התחרות החופשית" לזכות חוקתית? בנפתולי הזכות לחופש העיסוק, עיוני משפט כרך כג 229–261 (2000)
• דמוקרטיה, אתניות וחוקתיות בישראל: בין "המדינה היהודית" ו"המדינה הדמוקרטית", סוציולוגיה ישראלית כרך 2, 673-647 (2000)
• מיניות, גבריות, צבא ואזרחות: שירות הומואים ולסביות בצה"ל במשקפים השוואתיות, פלילים כרך ט 95–183 (2000). פורסם גם בספר "צבא, חברה ומשפט" בעריכת דפנה ברק-ארז (רמות, 2002)
• החוקה הישראלית: כלי לצדק חלוקתי או כלי נגדי, צדק חלוקתי בישראל 79–86, בעריכת מנחם מאוטנר (רמות, 2000)
• דנילוביץ, שטיינר והתאוריה הקווירית, משפט נוסף כרך 1 54-47 (2001)
• בין תאוריה לפוליטיקה: לימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית (ביחד עם עמליה זיו)
• מעבר למיניות, בעריכת יאיר קדר, עמליה זיו ואורן קנר, 44-9 (הוצאת הקיבוץ המאוחד – מגדרים, 2003)
• התחזות כאדם אחר: חיקוי ומרי מגדרי במשפט של חן אלקובי, משפטים על אהבה, בעריכת ארנה בן-נפתלי וחנה נוה 413-365 (רמות, 2005)
• בריאות בישראל: בין זכות למצרך, זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל, בעריכת יורם רבין ויובל שני 531-437 (רמות, 2004)
• מאוהב לאויב: צדק, אמת, יושר ושכל ישר בין ישראל לאוטופיה בבג"ץ חוק האזרחות, המשפט 23 עמ' 79–95 (2007)
• הפרדוקס של חוקה בהסכמה: בחינה דרך סוגיות השוויון, הנטייה המינית והזכויות החברתיות, הפרקליט מט 333–343 (תשס"ח)
• הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות בכבוד (ביחד עם דפנה ברק-ארז)

אנגלית

• Rights and Normalization: A Critical Study of European Human Rights Case, Law on the Choice and Change of Names, 9 Harvard Human Rights Journal 269-284 (1996)
• Challenges to Compulsory Heterosexuality: Recognition and Non-Recognition of Same-Sex Couples in Israeli Law
• Robert Wintemute and Mads Andenas, eds., Legal Recognition of Same-Sex, Partnerships: A Study of National, European and International Law 391-414 (Hart Publishing, 2001)
• The Constitution in Reconciliation and Transitional Justice: Lessons from South-Africa and Israel, 40 Stanford Journal of International Law 47-104 (2004)
• The Construction of a Wall Between The Hague and Jerusalem: The Enforcement, and Limits of Humanitarian Law and the Structure of Occupation ,26 Leiden Journal of International Law 393-440 (2006)
• Human Proportions: Are Human Rights the Emperor's New Clothes of the International Law of Occupation, 18 European Journal of International Law 1-35 (2007)
• Sex, Love and Marriage: Questioning Gender and Sexuality Rights in International Law, 21 Leiden Journal of International Law (2008)
• After the Falls: The Third Era of International Law Between Post- and Anti- Modernity In Le droit international vu par une génération de juristes, Ouvrage collectif, E.Jouannet, H. Ruiz-Fabri et J-M Sorel (dir), Paris, Editions Pedone, (2007)
• The Right to Health in an Era of Globalization and Privatization: National and International Perspectives, In Daphne Barak-Erez and Aeyal Gross, editors, Implementing Social Rights (Hart publishing) 289-339 (Hart, 2007)
• Gender Outlaws Before the Law: The Courts of the Borderlands, 32 Harvard Journal of Law & Gender (2009) 165-231. - המאמר המלא

קישורים חיצוניים

אתרים של אייל גרוס

• אתר האינטרנט הרשמי של אייל גרוס
• הבלוג של אייל גרוס
• אייל גרוס, דף שער בספרייה הלאומית

מאמרים עיתונאיים שהזכירו את מחקריו ועמדותיו

• משה גורלי, בסך הכל נפסלו שלושה חוקים, באתר הארץ, 27 במרץ 2002
• יובל יועז, הפרופסורים של "הכנופיה החברתית" מודאגים מהפסיוויות השיפוטית של בג"ץ, באתר הארץ, 19 בפברואר 2004
• אברהם בלוך, ‏מומחה למשפט חוקתי: המשטרה והצבא יצטרכו להקשיב לבית המשפט, באתר מעריב אונליין, 24 ביולי 2023

מבחר מהרשימות שפרסם אייל גרוס בתקשורת המונים

• למירי רגב אסור להתערב, הכסף הציבורי הוא לא שלה, באתר הארץ, 16 ביוני 2015
• פשעי המכבסה של מירי רגב, באתר הארץ, 1 באפריל 2014
• דמם של הפליטים על ידינו, באתר הארץ, 4 במרץ 2014
• מיתוס ההתערבות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
• שותף להפרת האיזון, באתר הארץ, 1 במאי 2007
• בריאות רופפת, באתר הארץ, 17 במרץ 2007
• סדום זו לא הדוגמה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2006
• עכשיו גם הומו חייב להתחתן?, באתר ynet, 21 בנובמבר 2006
• צדק לכל?, באתר הארץ, 5 ביוני 2006
• מה לפינוי ולדמוקרטיה?, באתר ynet, 3 במרץ 2005
• אייל גרוס, "ממוגנים למופקרים: פטור מאחריות כלפי תושבי עזה ה(לא) כבושה" בבלוג שיח.זכויות@מינרבה, 16 באפריל 2023.