אייזיק לב הופמן

אייזיק לב הופמן
Isaak Löw Hofmann, Edler von
	אייזק לב הופמן פון הופמנסטאל, 1837
לידה	ב-10 ביוני 1759; פרצנדורף (Pretzendorf) שבפרוסטיבוז' (צכיה)
פטירה	2 בדצמבר 1849; וינה
מדינה	אוסטריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בווארינג
מקום מגורים	וינה
ידוע בשל	גידל טבק ומשי וזכה לזיכיון לייצור ושיווק בדי משי; היותו נשיא הקהילה היהודית בווינה; 1835 הוענק לו תואר אצולה - אדלר;
השכלה	בוגר ישיבה בפראג
תואר	אדלר
השקפה דתית	יהודי
בת זוג	טרזה שפטלס
מספר צאצאים	11
פרסים והוקרה	1835 הוענק לו תואר אצולה אדלר על ידי פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה

אייזק לב הופמן, אדלר פון הופמנסטאל (באנגלית: Isaak Löw Hofmann, Edler von ; נולד ב-10 ביוני 1759, בפרצנדורף ליד פילזן, בוהמיה – 2 בדצמבר 1849, וינה) היה בן למשפחה יהודית וסוחר אוסטרי.^[1] ב-1835 מונה לחבר האצולה התורשתי על ידי פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה בשם אדלר פון הופמנסטאל.

משפחת הופמן

משפחת פון הופמנסטאל היא משפחת אצולה אוסטרית שמקורה יהודי.^[2] בשנת 1835 הועלתה המשפחה למעמד אצולה תורשתית,^[א] באוסטריה על ידי פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה, ומאז נודעה בשם אדלר פון הופמנסטאל.^[3] חברי משפחת הופמנסטאל הצטיינו בתחומים שונים, בהם מסחר, תעשייה, ספרות וכתיבת ליבריות לאופרות.^[4]

ילדות

אייזק הופמן נולד ב-10 ביוני 1759 בעיירה פרצנדורף (Pretzendorf) שבפרוסטיבוז' (בהמשך נקראה הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית).

במהלך הרעב באנסבך באמצע המאה ה-18 היגרו הוריו של הופמן מפרצנדורף (שמה הנוכחי של העיירה, הימלקרון), ליד ביירוית, לבוהמיה, שם חיו בתנאים קשים.^[5] את חינוכו הראשוני קיבל בביתו,^[6] ומגיל שלוש עשרה למד בפראג כ"בחור" (כתלמיד ישיבה) אצל הרב אברהם פלוהן.^[7]

קריירה

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה עבד כמורה בביתו של יואל ברוך, חקלאי שגידל טבק וסיפק את סחורתו לממשלת אוסטריה. בנוסף להוראת ילדיו של ברוך, הופמן היה אחראי גם על ניהול ספרי החשבונות של מעסיקו.^[8] בשנת 1788 עבר ברוך לוינה ופתח שם בית מסחר סיטונאי, והופמן מונה למנהל העסק כולו.^[9] באותה שנה קיבל אישור מהממשלה האוסטרית לעסוק במסחר בווינה, הוא בחר בשם "אייזק לב הופמן Izak Löw Hofmann".^[10] עם פטירתו של ברוך הפך הופמן לשותף בעסק, ובשנת 1794 היה לבעלים היחיד של החברה, שנקראה "הופמן ולווינגר Hofmann und Löwinger". בשנת 1796 החל להתעניין בייצור משי,^[11] ובשנת 1802 היה בין הראשונים שזכו בזיכיון לגידול משי מהממשלה ההונגרית, זכות שהחברה שבבעלותו החזיקה במשך כמעט חמישים שנה.^[12] בהשראתו כתב בנו עמנואל חוברת בשם "Einleitung zur Seidenzucht" (מבוא לגידול משי), שממנה הודפסו למעלה מ-16,000 עותקים.^[13] הופמן היה פעיל מאוד במסחר, והצליח להפוך את החברה שלו לאחד מבתי העסק המובילים באימפריה אוסטריה-הונגריה.

הופמן גילה עניין רב בקהילה היהודית בווינה. בשנת 1806 כיהן כנשיא הקהילה, ובשנת 1812 מונה לנציגהּ, תפקיד בו החזיק עד מותו.

בשנת 1822 ייסד את המוסד לעניים ("ארמנמוסד Armenanstalt"), שהממשיך לפעול לאורך שנים רבות. ב-1835 מונה לחבר האצולה התורשתי על ידי פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה בשם אדלר פון הופמנסטאל.

חיים אישיים

הופמן נישא לטרזה שפטלס (1773–1850), בתו של וולף בר שפטלס. לזוג נולדו שישה בנים וחמש בנות.^[14]

הופמן פון הופמנסטאל נפטר ב-12 בדצמבר 1849 בווינה ונקבר בבית הקברות היהודי בווארינג.^[15] במהלך שלטון הנאצים באוסטריה, הוצאו שרידיו מקברם וב-5 בינואר 1942 נקברו מחדש בחלקה היהודית החדשה בבית העלמין המרכזי של וינה (שער IV).

צאצאים

הוא היה סבא רבא של מחבר הרומנים, הלברית והמחזאי האוסטרי הידוע הוגו פון הופמנסטאל (1874–1929).

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אייזיק לב הופמן בוויקישיתוף

ביאורים

^ המונח "אצולה תורשתית" מתייחס למעמד חברתי גבוה שעובר בירושה מדור לדור, לרוב במסגרת משפחות אצולה. כלומר, תוארי אצולה, זכויות יתר, נכסים והשפעה פוליטית או חברתית מועברים לצאצאים של בני האצולה באופן חוקי או מסורתי. באירופה, למשל, תוארי אצולה כמו דוכס, רוזן, מרקיז, ברון ואחרים היו לרוב תורשתיים והעניקו למשפחה השפעה ומעמד לאורך דורות. במדינות מסוימות, אצולה תורשתית כללה גם זכויות פוליטיות, כמו חברות בבית הלורדים בבריטניה בעבר.

הערות שוליים

^ HOFMANN, ISAAK LÖW, EDLER VON HOFMANNSTHAL - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
^ Steven Beller, Vienna and the Jews, 1867-1938 : a cultural history, Cambridge [England] ; New York : Cambridge University Press, 1989, ISBN 978-0-521-35180-5
^ Jewish Vienna, Austria: A Community of Influence and Suffering | World Jewish Travel (באנגלית)
^ Modernity and Crises of Identity: Culture and Society in Fin-de-Siecle Vienna | Wiley, Wiley.com (באנגלית)
^ William O. McCagg, A history of Habsburg Jews, 1670-1918, Bloomington : Indiana University Press, 1989, ISBN 978-0-253-33189-2
^ Hillel J. Kieval, Languages of Community: The Jewish Experience in the Czech Lands, University of California Press, 2000-12-26, ISBN 978-0-520-92116-0. (באנגלית)
^ John W. Boyer, Gary B. Cohen. The Politics of Ethnic Survival: Germans in Prague, 1861–1914. Princeton: Princeton University Press. 1981. Pp. xvii, 344. $27.50, The American Historical Review 88, 1983-04-01, עמ' 434–436 doi: 10.1086/ahr/88.2.434
^ Mirjam Thulin, Jewish families as intercessors and patrons: the case of the Wertheimer family in the eighteenth century, Jewish Culture and History 19, 2018-01-02, עמ' 39–55 doi: 10.1080/1462169X.2017.1409998
^ A History of Habsburg Jews, 1670-1918 (A Midland Book) [1st Printing ed. 0253331897, 9780253331892], dokumen.pub (באנגלית)
^ Silber, Michael K. "Jews in the Hungarian Economy 1760-1945", Magnes Press, 1992, עמ' 145-147.
^ Good, David F. "The Economic Rise of the Habsburg Empire, 1750-1914", University of California Press, 1984, עמ' 156-158.
^ David S. Luft, The Habsburg Monarchy: From Enlightenment to Eclipse. By Robin Okey. New York: St. Martin's Press. 2001. Pp. ix + 456. $35.00. ISBN 0-312-23375-2., Central European History 36, 2003-06, עמ' 290–291 doi: 10.1017/S0008938900006804
^ Rondo Cameron, The Habsburg Monarchy as a Customs Union: Economic Development in Austria-Hungary in the Nineteenth Century. By John Komlos. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1983. Figures. Tables, xix, 348 pp. $35.00. - Economic Development in the Habsburg Monarchy in the Nineteenth Century: Essays. Edited by John Komlos. East European Monographs, no. 128. Boulder, Colo.: East European Quarterly, 1983. xii, 204 pp. Tables. $20.00. Distributed by Columbia University Press, New York., Slavic Review 43, 1984-10, עמ' 506–507 doi: 10.2307/2499442
^ Marsha L. Rozenblit, The Jews of Vienna, 1867-1914: Assimilation and Identity, State University of New York Press, 2012-02-01, ISBN 978-1-4384-1815-5. (באנגלית)
^ Weimarer historisch-genealoges Taschenbuch des gesamten Adels jehudäischen Ursprunges (בגרמנית). Kyffhäuser Verlag. 1912. p. 387. נבדק ב-15 במרץ 2023. {{cite book}}: (עזרה)

[3] המונח "אצולה תורשתית" מתייחס למעמד חברתי גבוה שעובר בירושה מדור לדור, לרוב במסגרת משפחות אצולה. כלומר, תוארי אצולה, זכויות יתר, נכסים והשפעה פוליטית או חברתית מועברים לצאצאים של בני האצולה באופן חוקי או מסורתי. באירופה, למשל, תוארי אצולה כמו דוכס, רוזן, מרקיז, ברון ואחרים היו לרוב תורשתיים והעניקו למשפחה השפעה ומעמד לאורך דורות. במדינות מסוימות, אצולה תורשתית כללה גם זכויות פוליטיות, כמו חברות בבית הלורדים בבריטניה בעבר.

[1] HOFMANN, ISAAK LÖW, EDLER VON HOFMANNSTHAL - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com

[2] Steven Beller, Vienna and the Jews, 1867-1938 : a cultural history, Cambridge [England] ; New York : Cambridge University Press, 1989, ISBN 978-0-521-35180-5

[4] Jewish Vienna, Austria: A Community of Influence and Suffering | World Jewish Travel (באנגלית)

[5] Modernity and Crises of Identity: Culture and Society in Fin-de-Siecle Vienna | Wiley, Wiley.com (באנגלית)

[6] William O. McCagg, A history of Habsburg Jews, 1670-1918, Bloomington : Indiana University Press, 1989, ISBN 978-0-253-33189-2

[7] Hillel J. Kieval, Languages of Community: The Jewish Experience in the Czech Lands, University of California Press, 2000-12-26, ISBN 978-0-520-92116-0. (באנגלית)

[8] John W. Boyer, Gary B. Cohen. The Politics of Ethnic Survival: Germans in Prague, 1861–1914. Princeton: Princeton University Press. 1981. Pp. xvii, 344. $27.50, The American Historical Review 88, 1983-04-01, עמ' 434–436 doi: 10.1086/ahr/88.2.434

[9] Mirjam Thulin, Jewish families as intercessors and patrons: the case of the Wertheimer family in the eighteenth century, Jewish Culture and History 19, 2018-01-02, עמ' 39–55 doi: 10.1080/1462169X.2017.1409998

[10] A History of Habsburg Jews, 1670-1918 (A Midland Book) [1st Printing ed. 0253331897, 9780253331892], dokumen.pub (באנגלית)

[11] Silber, Michael K. "Jews in the Hungarian Economy 1760-1945", Magnes Press, 1992, עמ' 145-147.

[12] Good, David F. "The Economic Rise of the Habsburg Empire, 1750-1914", University of California Press, 1984, עמ' 156-158.

[13] David S. Luft, The Habsburg Monarchy: From Enlightenment to Eclipse. By Robin Okey. New York: St. Martin's Press. 2001. Pp. ix + 456. $35.00. ISBN 0-312-23375-2., Central European History 36, 2003-06, עמ' 290–291 doi: 10.1017/S0008938900006804

[14] Rondo Cameron, The Habsburg Monarchy as a Customs Union: Economic Development in Austria-Hungary in the Nineteenth Century. By John Komlos. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1983. Figures. Tables, xix, 348 pp. $35.00. - Economic Development in the Habsburg Monarchy in the Nineteenth Century: Essays. Edited by John Komlos. East European Monographs, no. 128. Boulder, Colo.: East European Quarterly, 1983. xii, 204 pp. Tables. $20.00. Distributed by Columbia University Press, New York., Slavic Review 43, 1984-10, עמ' 506–507 doi: 10.2307/2499442

[15] Marsha L. Rozenblit, The Jews of Vienna, 1867-1914: Assimilation and Identity, State University of New York Press, 2012-02-01, ISBN 978-1-4384-1815-5. (באנגלית)

[Weimarer1912-16] Weimarer historisch-genealoges Taschenbuch des gesamten Adels jehudäischen Ursprunges (בגרמנית). Kyffhäuser Verlag. 1912. p. 387. נבדק ב-15 במרץ 2023. {{cite book}}: (עזרה)

[1]

[2]

[א]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]