לדלג לתוכן

שמאליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איטר יד ימין)
המונח "איטר" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעויות אחרות, ראו איטר (פירושונים).
נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה כותב בידו השמאלית

שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית. זאת בניגוד לרוב האוכלוסייה (בין 87% ל-90%), אשר ידם הימנית היא הדומיננטית. תופעת ההעדפה להפעלה דווקא של צד אחד של הגוף אינה ייחודית רק לאדם ברמת המין, אולם ישנם מינים רבים אחרים בהם הפרטים מתחלקים לימנים ושמאליים, וחלוקה זו היא של 50% ימניים ו-50% שמאליים. ישנם גם מינים רבים שבהם אין תופעה כזו ברמת הפרט, דהיינו הפרט לא יעדיף שימוש בצד מסוים של גופו.

רוב בני האדם מפתחים בסביבות גיל 5 שנים העדפה של צד. בצד המועדף-הדומיננטי, יבצע את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, אכילה וחיתוך. בקרב רוב האנשים אשר ידם השמאלית היא הדומיננטית, נצפית דומיננטיות דווקא ברגל הימנית[דרוש מקור]. כמו כן לאנשים יש גם עין דומיננטית (עין מכוונת).

אצל חלק קטן באוכלוסייה לא נצפית העדפה לאחד מן הצדדים. אנשים אלה, הקרויים אמבידקסטרים, (דו-ידיים) מיומנים בשימוש בשתי ידיהם במידה שווה.

סטטיסטיקה של שמאליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות 10-13% מהאוכלוסייה היא שמאלית.[1] גברים נוטים יותר לשמאליות מאשר נשים, ומעריכים שאחוז הגברים השמאליים גבוה פי 1.5 מאחוז הנשים השמאליות.

במזרח אסיה שמאליות היא פחות נפוצה. ביפן רק אחד מתוך 25 אנשים הוא שמאלי.[1]

לפי מחקר, הסיכוי של אדם שנולד לשני הורים ימניים להיות שמאלי הוא 2%, הסיכוי של אדם שנולד להורה שמאלי והורה ימני להיות שמאלי הוא 17%, והסיכוי של אדם שנולד לשני הורים שמאליים להיות שמאלי הוא 46%.[דרוש מקור]

אצל השימפנזה, בעל החיים הקרוב ביותר לאדם מבחינה גנטית, ההתפלגות בין הימניים והשמאליים כמעט זהה. קיימת טענה לפיה בקרב רוב בעלי חיים אין הבדלי התפלגות בין ימנים לשמאליים.[1] יש בעלי-החיים שבהם ההתפלגות של השמאליים והימניים אינה זהה. לדוגמה, כשבעים אחוז מהכלבים הם ימניים ולהבדיל החתולים נוטים לשמאליות. [דרוש מקור]

במחקר שנעשה באוניברסיטת סנט לורנס שבניו יורק נמצא כי בקרב הגאונים שהם בעלי איי קיו של יותר מ-140, יש יותר שמאליים מאשר ימניים.[2]

אחוז השמאלים כפי שהוא נמדד באוכלסיה היה בעליה במהלך המאה ה-20 עד להתייצבות. בבריטניה מספר השמאליים עלה פי 4.[1] לפי הספר "Right Hand, Left Hand" של Chris McManus הייתה עליה של שמאליים מ-3% בשנת 1900 עד ל-10% בקרב נשים ו-12% בשנות ה-50 של המאה ה-20, ומגמה זו נשמרה ברמה יציבה במשך - 20 השנים הבאות.[3]

גורמים לשמאליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

אין תאוריה הזוכה לקונצנזוס מדעי לגורמים או ליתרונות של דומיננטיות הימניים. אין גם תאוריה המסבירה מדוע, אם יש יתרון לימנים, בכל חברה קיים מיעוט משמעותי של שמאליים. כמה תאוריות הוצעו בנושא:

תאוריות אבולוציוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיום מיעוט שמאלי בשל יתרון המיעוט
התאוריה האבולוציונית מסבירה שאם ישנה סיבה לא ידועה ליתרון גדול של הימנים, עדיין יש יתרון לשמאליים כל זמן שהם מיעוט (מושג יתרון המיעוט בתורת המשחקים האבולוציונית). יתרון זה הוא בקרבות אדם-אדם. כל זמן שהשמאליים הם מיעוט, היריב שלהם יהיה פחות מתורגל במלחמה נגדם. תאוריה זו מסבירה גם מדוע יש יותר שמאליים בקרב הגברים מאשר בקרב הנשים. נשים נוטות פחות לקרבות אדם-אדם אלימים.
הלוחם והמגן
התאוריה האבולוציונית המנסה להסביר את השמאליות על ידי המיקום המגן של הצייד או הלוחם ושל הלב שלו. בפשטות, הלב של האדם נוטה לצד שמאל של הגוף. לכן, לוחם, שמחזיק מגן בידו השמאלית (כמו שעושים הימניים, שביד ימין, היד הדומיננטית שלהם, מחזיקים את החרב) יגן על עצמו בצורה טובה יותר מאשר לוחם המחזיק את המגן בידו הימנית. לכן תמותה יותר גדולה של שמאליים יכולה להסביר את הדומיננטיות של הימניים כיום.
טיעוני נגד לתאוריה: הלב נמצא די קרוב לאמצע הגוף, בנוסף ישנם ציורי מערות המעידים על כך שהימניים היו הדומיננטיים עוד לפני שהאדם השתמש במגנים.
האם האוחזת בתינוק
לפי תאוריה זו, לתינוקות קל יותר להירדם בחיק אמם, אם הם שומעים טוב יותר את ליבה. לכן אם שמחזיקה את התינוק ביד שמאל - תצמיד אותו אל ליבה, ועושה עבודות מנהליות ביד ימין, תהנה משיתוף פעולה טוב יותר של התינוק הרדום. תאוריה זו מסבירה גם מדוע שמאליות נדירה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. היא מסבירה גם מדוע קואורדינציית הידיים של הנשים טובה יותר - כדי לעבוד ביד אחת.
טיעוני נגד לתאוריה: הלב נמצא די קרוב לאמצע הגוף. ספק אם הצמדת התינוק דווקא לשמאלו של החזה יוצרת הבדל אקוסטי כלשהו.
חלוקה של המיספירות המוח
התאוריה המקובלת ביותר. מדברת על כך שהמוח מחולק לשני חצאים. החצי השמאלי הוא זה השולט בדיבור, ולכן הגיוני שהחלק הימני יהיה אחראי לפעולות מוטוריות.
התנגדות לתאוריה: התאוריה רק מחליפה את השאלה ל"מדוע אצל רוב האוכלוסייה הדיבור נשלט בצד שמאל?" וגם במציאות אין התאמה בין חצאי המוחות השונים אצל השמאליים והימניים.

תאוריות סביבתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתח לידה
זוהי תאוריה שנויה במחלוקת הטוענת שלידות קשות ומסובכות נפוצות יותר אצל תינוקות שנולדו שמאליים. שמאליים רבים יותר גם לוקים באוטיזם ושיתוק מוחין.
התנגדות לתאוריה: היא לא עולה בקנה אחד עם העובדות הסטטיסטיות.
לחץ סביבתי
הורים רבים דוחפים את הילדים שלהם ומחנכים אותם להיות ימניים, לכן הדור הבא יהיה יותר "ימני" וכך גם הדור שאחריו וכו'.
התנגדות לתאוריה: התאוריה לא מסבירה מדוע נוצר לחץ כזה, בנוסף היינו מצפים שבקהילות מבודדות כלשהן לא תהיה דומיננטיות לימניים. בנוסף התאוריה הזו היא דוגמה ללאמארקיזם.

שמאליות בחברה ובתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שמאליים נתקלים במצבי אי נוחות בחברה כאשר רוב המכשירים, האמצעים והמקומות מיועדים לאנשים ימניים. לדוגמה, השימוש במספריים אינו נוח כלל ועיקר בעת החזקתם ביד שמאל ובעת החיתוך לא ניתן לראות את קו הגזירה. דוגמה נוספת - במדינות רבות מוט תיבת ההילוכים ברכב ניתן לשימוש רק ביד ימין.

לשמאליים מיוחסות תכונות כגון יצירתיות ודמיון מפותח.

בישראל בשנות החמישים, הדעות היו חלוקות בשאלה האם מדובר בתכונה מולדת או נרכשת ובת שינוי. התקיימו קורסים לשמאליים לכתיבה ביד ימין.[4]

צד שמאל כצד שלילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהתרבויות התקיימו אסוציאציות וקונוטציות השליליות כלפי השימוש ביד שמאל. באזורים מסוימים, שבהם תברואה הייתה בעייתית (לדוגמה בגלל מחסור במים) הייתה בעיה לשמור על היגיינה. פתרון לכך היה שימוש ביד ימין, כיד הדומיננטית של רוב האנשים, לשם אכילה, טיפול במזון ואינטראקציות חברתיות (כמו לחיצת יד). יד שמאל שימשה אז להיגיינה אישית, במיוחד לאחר מתן שתן ועשיית צרכים. כללי ההיגיינה האישית באסלאם מחייבים זאת, כפי שנגזרו ממקורות החדית'. כללים אלה נאכפו על כולם, לא משנה מה היד הדומיננטית שלהם. יד שמאל נודעה כיד ה"טמאה" או "הלא נקיה".[5] כיום, בקרב מוסלמים ובחברות מסוימות, כולל נפאל והודו, עדיין מקובל שאנשים משתמשים ביד שמאל כדי לנקות את עצמם במים לאחר עשיית הצרכים. יד ימין ידועה בדרך כלל, כיד המשמשת לאכילה.[6]

בדתות רבות, כולל הנצרות, יד ימינו של אלוהים היא היד המועדפת. לדוגמה, ישו יושב בצד ימין של אלוהים. יד שמאל של אלוהים, לעומת זאת, היא יד השיפוט. לפי זרמים בנצרות המלאך גבריאל נקרא לפעמים "יד שמאל של אלוהים" והוא יושב בצד שמאל של אלוהים. הנופלים, אלו הנדחים מחסדו של האל נשלחים שמאלה, כמתואר במתי כ"ה: 32–33, שבו כבשים מייצגים את הצדיקים ועתודים (עיזים) מייצגים את הנופלים: "וְנֶאֶסְפוּ לְפָנָיו כָּל־הַגּוֹיִם וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַפְרִיד הָרֹעֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים וּבֵין הָעַתּוּדִים׃ וְהִצִּיב אֶת־הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֵת הָעַתּוּדִים לִשְׂמֹאלוֹ׃"[7]

באירופה של המאה ה-19, הומוסקסואלים כונו "שמאליים".[8] בחלקים בעלי הרוב הפרוטסטנטי של הממלכה המאוחדת, הקתולים כונו "רגליים שמאליות", ולהפך בחלקים בעלי הרוב הקתולי של אירלנד ואמריקה האירית.[9]

פעילויות וחוויות תמימות שונות נחשבות בחלק מהתרבויות לגסות או אפילו סימנים למזל רע כאשר צד שמאל מעורב. בחלקים מסוימים של סקוטלנד, זה נחשב למזל רע לפגוש אדם שמאלי בתחילת מסע.[10] בגאנה, הצבעה, תנועות, מתן או קבלת פריטים ביד שמאל נחשבים לטאבו או גס רוח. אדם שנותן הוראות יביא את יד שמאל אל אחורי גבו, ואף יתאמץ להצביע דווקא ביד ימין במידת הצורך.[11]

ביטויים: בשפות אירופאיות רבות, ביניהן האנגלית, משמעות המילה "ימין" (right) היא גם "נכון" או "צודק". גם בעברית קיימים ביטויים כגון "שתי ידיים שמאליות", "קם על צד שמאל" (היה לו יום רע), "התחיל ברגל שמאל" (התחיל ברע), "לבש את החולצה על צד שמאל" (לבש את החולצה הפוך) וכיוצא בזה.

נהלים מפלים: בעבר, יכול גבר יפני להתגרש מאשתו אם הוא גילה שהיא שמאלית. עד לא מזמן טאיוואן עודדה אנשים שמאליים להפוך להיות ימניים (או לפחות לכתוב ביד ימין). האסקימואים האמינו שהשמאליים הם מכשפים ובתרבויות שונות נקשר צד שמאל אל השטן.

עיצוב מכשירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה טענה שבשפות הנכתבות משמאל לימין יותר קל לימניים, ובשפות הנכתבות מימין לשמאל כמו עברית וערבית דווקא יותר קל לשמאליים. בסיס הטענה בתקופה שבה לדיו לקח זמן להתייבש ובכתיבה מימין לשמאל ביד ימין הייתה נטייה ליד הכותבת למרוח את הדיו הלח, ולהפך ביד שמאל. אולם, בניגוד לכתב שכולם חייבים לציית לחוקים אחידים בו, ישנם תחומים שבהם ניתן לעצב את המכשור או הנהלים באופן אוניברסלי, אך הדבר הרבה פעמים לא נעשה.

הרבה מהמכשירים שעוצבו במהלך המאה העשרים, כגון עכבר מחשב,[12] פותחני קופסאות ומסורים חשמליים, או מספריים, לא היו קלים לתפעול בידי שמאליים ולא פעם היו גם מסוכנים להם. כתוצאה מכך שמאליים נפגעו יותר מתאונות ביתיות ומתאונות עבודה, בין אם קלות ובין אם קשות.

חלק מרובי סער והמקלעים קלים נפוצים עוצבו תוך התעלמות מהלוחמים השמאליים. בדגמים הראשונים של רובה הסער M-16 חסרה הבליטה שיש היום מאחורי פתח פליטת התרמילים, ורובאי שמאלי שהידק את הרובה לכתף שמאל בעת הירי, נרגם בפניו מתרמילים לוהטים. במרבית הדגמים של רובה הסער AK-47 (קלשניקוב) ובמקלע מאג ידית הדריכה מכאיבה ופוצעת את צדי גופו של לוחם שהנשק תלוי סביב צווארו ומוצמד לצד גופו השמאלי.

איטרים בהלכה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אב ובנו מניחים תפילין. הבן הוא ימני, ולכן התפילין של יד שלו, על ידו השמאלית. האב שמאלי, ולכן התפילין של יד שלו, על ידו הימנית

בתפיסה ההלכתית קיים הבדל בין איטר יד השולט בעיקר בידו השמאלית, לבין איטר רגל השולט בעיקר ברגלו השמאלית. הדיון ההלכתי נוגע למספר ציוויים:

בשאר המצוות המעשיות, כגון קביעת מזוזה, נטילת כוס של ברכה, נטילת לולב, הסיבה בליל הסדר וסדר נטילת הידיים, ישנם חילוקי דעות אם יש נפקא מינה לידו השלטת של מקיים המצווה.

פוסקי ההלכה הציעו מספר הגדרות לקביעת היד השלטת: רש"י[13] טען שהיד השלטת מוגדרת על פי היד החזקה יותר, ואילו הרא"ש ואחרים[14] פירשו שמשמעות הביטוי התלמודי "יד חזקה" אינה היד שכוחה הפיזי רב יותר, אלא היד שבה האדם מבצע את רוב פעולותיו היום-יומיות. בשולחן ערוך[15] נכתב, שפעולת הכתיבה היא המגדירה את היד השלטת, כך שאדם הכותב בידו הימנית, אף אם רוב פעולותיו מתבצעות בידו השמאלית, אינו מוגדר על ידי ההלכה כאיטר, אבל הצמח צדק כתב, שהכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל, יניח תפילין מספק על שתי ידיו, כלומר, יניח קודם על ידו האחת, ואחר כך יניח על ידו השנייה,[16] והכותב בשתי ידיו ורוב מעשיו בשמאל, יניח על ידו הימנית כאיטר, ולחומרא, יניח אחר כך גם על שמאל.

ביחס ל"איטר רגל" התקבלה הגדרתו של רש"י:

"כשמהלך עוקר רגל השמאל תחילה, מה שאין דרך בני אדם כך"[17]

בתנ"ך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מסופר על אהוד בן גרא כי הוא היה איטר יד ימינו, כלומר שמאלי. בימיו שעבד את ישראל עגלון מלך מואב. אהוד תכנן להתנקש בעגלון. הוא הגיע למושבו בנושאו את חרבו בצידו הימני. כך השומרים, שהיו בודקים אם יש חרב בצד שמאל, לא מצאו את חרבו. כתוצאה מכך היה יכול לגשת למלך חמוש בלי שיעצרו בעדו. אהוד אמר לעגלון כי הוא מעוניין להגיש לו מנחה. הוא הושיט את ידו השמאלית והוציא את חרבו, וכך ניצל את היותו שמאלי כדי להתנקש בעגלון בהפתעה.

וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ, אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב. וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת, גֹּמֶד אָרְכָּהּ, וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ. וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב... וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת הַמִּנְחָה, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה. וְהוּא שָׁב מִן הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר: "דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ", וַיֹּאמֶר: "הָס", וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל הָעֹמְדִים עָלָיו. וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵהוּד: "דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ", וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא. וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ, וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ.

בתקופת התנ"ך שבט בנימין נודע עם אחוז גבוה יחסית של איטרים, כולל גדוד שלם של צלפי אבנים.

חג האיטרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יום השמאליים הבינלאומי
חג האיטרים, 13 באוגוסט 2002

ב-1976 החליט מועדון איטרים בבריטניה כי 13 באוגוסט יהיה יום חג איטרי יד ימין הבינלאומי והמנהג אומץ ברחבי העולם. ב-2017 צוין היום לראשונה בישראל.[18]

שמאליים מפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון, לאונרדו דה וינצ'י, מיכאלאנג'לו, ביל גייטס, סטיב ג'ובס, ג'ימי הנדרקיס, ברק אובמה, אלברט איינשטיין, יוליוס קיסר, אייזיק ניוטון, ניל אמסטרונג, המלכה ויקטוריה, ז'אן דארק, הלן קלר, מארי קירי, ביל קלינטון, ג`ורג` בוש, ג`ראלד פורד, הארי טרומן, וינסטון צ`רצ`יל, רונלד רייגן, הנרי פורד, רות ביידר גינסבורג, פידל קסטרו, הנסיך וויליאם, פרנץ קפקא, יוהאן סבסטיאן באך, לודוויג ואן בטהובן, וולפגנג אמדאוס מוצרט, בוב דילן, פול סיימון, פול מקארטני, רינגו סטאר, סטינג, פיל קולינס, דייוויד בואי, קורט קוביין, צ`ארלי צ`פלין, ניקול קידמן, סטיב מקווין, ג`רי סיינפלד, טום קרוז, רוברט דה נירו, דני קיי, אנג'לינה ג'ולי, ג'ניפר לורנס, ג'סטין ביבר, ליידי גאגא, שרה ג'סיקה פרקר, ברוס ויליס, אופרה וינפרי, דמי מור, מארק ספיץ, מישל פלטיני, רומאריו, מרקו ואן באסטן, ג'ימי קונורס, מרטינה נברטילובה, פלה, ג'ון מקנרו, לארי בירד, אנה קנדריק, קארדי בי, מאט גריינינג.[19][20][21]

בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד בן גרא, בנימין נתניהו, גור שלף (שחקן כדורסל), חיים רביבו (שחקן כדורגל), יזהר אשדות, זוהר ארגוב, אורי גלר, דניאל ליטמן, שירן סנדל.[22]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמאליות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Anjana Ahuja, the hand you're dealt , The Times, 18.03.2002
  2. ^ מוצש, מקור ראשון, 18 באוגוסט 2017
  3. ^ Debunking Transphobic Talking Points Discursive Edition
  4. ^ אתר למנויים בלבד יעל גרינפטר, היהפוך שמאלי לימני?, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2014
  5. ^ Coren, Stanley (1990). Left-handedness: behavioral implications and anomalies. Amsterdam: Elsevier Science Publishers B.V. ISBN 978-0-444-88438-1.
  6. ^ Muhammad Saed Abdul-Rahman (2007). Islam: Questions and Answers – Manners (Part 1). London: MSA Publication Ltd. ISBN 978-1-86179-336-2. OCLC 58477120.
  7. ^ בשורה על פי מתי, פרק כ"ה ויקיטקסט
  8. ^ Evans, Dave (2007). The History of British Magick after Crowley. Hidden Publishing.
  9. ^ Dolan, T. P. (2004). "left-footer". A Dictionary of Hiberno-English: The Irish Use of English. Gill & Macmillan Ltd. p. 139. ISBN 9780717135356. Retrieved December 7, 2016.; "Notes and Queries: Where does the phrase 'left footer' come from?". The Guardian. Retrieved December 7, 2016.; Mencken, Henry Louis (1962). The American language. A. A.Knopf. p. 745.; Partridge, Eric (May 2, 2006). "left-footer". A Dictionary of Slang and Unconventional English. Nature. Vol. 142. Routledge. p. 674. Bibcode:1938Natur.142.1095F. doi:10.1038/1421095a0. ISBN 9781134963652. S2CID 4116274. Retrieved December 7, 2016.
  10. ^ Wilson, Sir Daniel (1891). The right hand: left-handedness. London: MacMillan and Co. ISBN 978-0-665-25982-1.
  11. ^ Kita, S.; Essegbey, J. (2001). "Pointing left in Ghana: How a taboo on the use of the left hand influences gestural practice". Gesture. 1 (1): 73–95. doi:10.1075/gest.1.1.06kit.
  12. ^ הגדרת עכבר המחשב לשמאליים
  13. ^ רש"י לתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף לז, עמוד א
  14. ^ הרא"ש למנחות, דף לז, עמוד א, ובעקבותיו בשו"ת יביע אומר, חלק ב בערך אה"ע, סימן כ
  15. ^ שו"ע, חלק או"ח, סימן כז, סעיף ו
  16. ^ שו"ת הצ"צ, סימן ד
  17. ^ רש"י (בפירושו לתלמוד בבלי, בכורות, דף מה, עמוד ב, ד"ה אטר), על פי התלמוד בבלי (מסכת יומא, דף יא, עמוד ב), וכן בבית יוסף (אה"ע, סימן קסט)
  18. ^ החיים הקשים של השמאליים ערוץ 7, 14 באוגוסט 2017.
  19. ^ שרית שפק, ‏יום השמאליים הבינלאומי: אלו הסלבס עם יד שמאל חזקה, באתר "סרוגים", 13 באוגוסט 2023
  20. ^ שמאליים מפורסמים, באתר יד שמאל
  21. ^ Mary Shustack, Maxwell Shukuya, 23 מפורסמים שמאליים ששינו את העולם, באתר צ'יפיזם, ‏17.8.2022
  22. ^ דינה גלוכמן, יד שמאל שולטת: קבלו את המפורסמים השמאליים, באתר פרוגי, ‏13.8.2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שמאליות&oldid=40164066"