רשת השידור של איטליה, RAI, בחרה את השיר שייצג אותה באירוויזיון 1958 באמצעות פסטיבל סן רמו. התחרות נערכה במתכונת של שני שלבים - חצי גמר וגמר. בחצי בגמר התמודדו 40 שירים ומתוכם נבחרו 20 שעברו שלב לערב הגמר. עשרים השירים שהעפילו לגמר בוצעו פעמיים בפסטיבל על ידי שני זמרים שונים. דומניקו מודוניו נבחר לבצע את השיר באירוויזיון על פני ג'ינו לטילה.
ב-12 במרץ 1958, מודוניו הופיע על בימת האירוויזיון. על פי סדר ההופעות, מודוניו עלה ראשון, לפני הולנד.[4] מודוניו ביצע פעם נוספת את השיר בתום כל עשרת הביצועים עקב תקלה טכנית בשידור במהלך הביצוע שלו.[5] בתום ההצבעה, איטליה זכתה במקום השלישי עם עשר נקודות.[6]
לכבוד יובל שנים לתחרות, בשנת 2005, איגוד השידור האירופי שידר משדר מיוחד בשם "שיר היובל באירוויזיון", בו נבחר שיר היובל של האירוויזיון. השיר "Nel blu dipinto di blu" הוכרז כאחד מ-14 השירים המתחרים ולאחר מכן הוכרז כי עלה לשלב השני של התחרות. השיר היה השיר היחידי משנות ה-50 והשיר היחידי של איטליה בתחרות הזו. איטליה הייתה אחת משלוש המדינות שבחרו לא לשדר את האירוע (יחד עם הממלכה המאוחדת וצרפת). בסיבוב הראשון השיר בוצע שישי בסדר ההופעות, לפני אבבא עם "Waterloo" (שוודיה) ואחרי ניקול עם "Ein bisschen Frieden" (גרמניה). בניגוד לשאר ההופעות שבוצעו על ידי הזמרים, השיר האיטלקי הוקרן על מסך ענק היות שמודוניו נפטר 9 שנים לפני התחרות ב-1994. השיר הגיע למקום השני עם 200 נקודות והצליח להעפיל לסיבוב הגמר. השיר זכה במקום השני עם 267 נקודות.