איוואן איגלסיאס
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 בדצמבר 1971 (בן 53) חיחון שבספרד | |||
| שם מלא | איוואן איגלסיאס קורטגרה | |||
| גובה | 1.76 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
איוואן איגלסיאס קורטגרה (בספרדית: Iván Iglesias Corteguera, נולד ב-16 בדצמבר 1971 בחיחון שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק כקשר. איגלסיאס שיחק החל מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ועד תחילת המאה ה-21 בקבוצות הליגה הספרדית ספורטינג חיחון, ברצלונה, ריאל אוביידו וראיו ואיקאנו. הוא נודע בשל השער שכבש בקלאסיקו כשחקן ברצלונה, שער שקבע ניצחון 5-0 לקבוצתו על ריאל מדריד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגלסיאס נולד וגדל בחיחון שבאסטוריאס. בצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של ספורטינג חיחון. ב-1990 קודם לקבוצת המילואים של המועדון, ספורטינג ב', ששיחקה באותן שנים בליגה השלישית. בעודו שחקן של קבוצת המילואים, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון, כשנכנס כמחליף במשחק הליגה נגד ריאל ואיאדוליד ב-1 בספטמבר 1991. במהלך המשך העונה, עונת 1991/1992, ערך 8 הופעות כמחליף בליגה, ויתר על כן, נכנס כמחליף במשחק אחד של גביע אופ"א ופתח בהרכב במשחק נוסף. בקיץ 1992 קודם באופן מלא לקבוצה הבוגרת והוא החל להופיע בעקביות בהרכב הקבוצה. את שערו הראשון במדי חיחון כבש ב-27 בספטמבר, אז ניצחה קבוצתו 2-0 את טנריפה. בסך הכול בעונה זו, עונת 1992/1993, כבש 4 שערים ב-34 משחקים, וקבוצתו סיימה את העונה במקום ה-12 בליגה.
בסוף העונה יכולתו משכה את תשומת לבה של ברצלונה, מהקבוצות הבכירות בכדורגל בספרד, שזכתה בעונה שלפני כן באליפות שלישית ברציפות תחת המאמן יוהאן קרויף. איגלסיאס הצטרף למועדון וחתם על חוזה ל-5 שנים.[1] איגלסיאס לא היווה בורג משמעותי בקבוצה. הוא לסירוגין פתח בהרכב, נכנס כמחליף או אף לא שותף כלל במשחקיה. שערו הראשון במדי הקבוצה הוא השער שחרט את שמו בתודעת אוהדי הקבוצה. זה היה ב-8 בינואר 1994, בקלאסיקו מול ריאל מדריד. איגלסיאס נכנס כמחליף רבע שעה לסיום המשחק, כשברצלונה מביסה את יריבתה על המגרש. איגלסיאס הבקיע שער בדקה ה-85, קבע את תוצאת המשחק על ניצחון 5-0 לזכות ברצלונה.[2] ברצלונה זכתה בסוף העונה באליפות רביעית ברציפות, כשלכך תרם איגלסיאס 4 שערים ב-25 הופעות, 19 מתוכן בהרכב. כמו כן, הוא השתתף עם ברצלונה בליגת האלופות. הוא פתח ב-5 משחקים ונכנס כמחליף ב-3 נוספים, אך לא שותף במשחק הגמר נגד מילאן, בו ברצלונה הובסה 4-0.
בעונת 1994/1995 נותר מעמדו של איגלסיאס דומה, כשחקן שלעיתים פותח בהרכב אך מהווה בעיקר שחקן משלים. העונה החלה בזכייה בסופר קאפ הספרדי הודות לניצחון בתוצאה המצטברת 6-5 על ריאל סרגוסה, כשאיגלסיאס פותח בשני המשחקים מולה. בעונה זו הבקיע שער אחד בלבד, בניצחון ברצלונה 3-1 על קבוצת נעוריו ספורטינג חיחון ב-5 בפברואר 1995. בסך הכול בעונה זו הופיע 22 פעמים בהרכב ו-7 פעמים נוספות כמחליף במסגרות הליגה וליגת האלופות, והוא עזר לברצלונה להגיע למקום ה-4 בליגה ולרבע גמר ליגת האלופות, שם הודחה ברצלונה על ידי פריז סן-ז'רמן. בקיץ שב איגלסיאס לחיחון, אך הוא השתתף רק בחציה השני של העונה, ובסך הכול פתח בהרכב ב-14 משחקים ונכנס כמחליף ב-4 נוספים, מבלי להבקיע אף שער.
בתום עונה בודדת בחיחון החליט איגלסיאס לעבור קבוצה פעם נוספת. בקיץ 1996 חתם בריאל אוביידו, יריבתה של חיחון מחבל אסטוריאס, ששיחקה באותן שנים בליגה הראשונה. בעונתו הראשונה במועדון החדש פתח בעקביות בהרכבה והוא הופיע ב-38 משחקי ליגה. את השער הראשון במדי הקבוצה כבש ב-16 במרץ 1997, בניצחון קבוצתו 2-0 על הרקולס אליקנטה. ב-5 באפריל כבש צמד ראשון בקריירה, אז ניצחה אוביידו 4-1 את אתלטיקו מדריד. שבועיים מאוחר יותר כבש את שערו הרביעי והאחרון לעונה, בהפסד לראסינג סנטנדר. הוא עזר לאוביידו להישאר בקושי רב בליגה הראשונה, אז סיימה הקבוצה במקום ה-17. בעונתו השנייה במועדון סבל מפציעה שהשביתה אותו ממשחק ל-5 חודשים. במשחק הראשון לאחר שיבתו מפציעה, ב-22 בפברואר 1998, כבש שער שוויון מאוחר בתיקו 2-2 עם ריאל סוסיאדד. אוביידו סיימה במקום ה-18 ולכן השתתפה בפלייאוף על מקום בליגה הראשונה מול לאס פאלמס. איגלסיאס פתח בשני המשחקים מולה ועזר לקבוצתו להישאר בליגה, עם ניצחון בתוצאה המצטברת 4-3.
ב-4 באוקטובר 1998 כבש צמד שני בקריירה, פעם נוספת לרשתה של אתלטיקו מדריד. בנובמבר נפצע באופן חמור פעם נוספת ונעדר מפעילות למשך חצי שנה. בסך הכול במהלך עונת 1998/1999 פתח ב-15 משחקי ליגה ונכנס כמחליף במשחק נוסף, בהם הבקיע 3 פעמים. בעונה זו הצליחה אוביידו לסיים במרחק 6 נקודות מהמקום המוביל לירידה לליגה השנייה. בעונה הבאה, עונת 1999/2000, אמנם לא נפצע, אך מעמדו דעך והוא שימש בעיקר שחקן מחליף. הוא נכנס כמחליף ב-16 משחקי ליגה, בהם הספיק להבקיע 2 שערים, בניצחונות על סביליה וראיו ואיקאנו, והוא פתח בהרכב רק ב-7 משחקים, משלים 90 דקות בשני משחקים בלבד.
בקיץ 2000, בתום 4 עונות בקבוצה, עזב איגלסיאס את אוביידו והצטרף לראיו ואיקאנו, קבוצה נוספת מהליגה הראשונה בספרד, שסיימה בעונה הקודמת במקום ה-9 ולכן שיחקה בגביע אופ"א. בוואיקאנו שיחק לסירוגין כשחקן הרכב או מחליף - במהלך העונה, במסגרת הליגה, גביע אופ"א והגביע הספרדי, פתח ב-17 משחקים ונכנס כמחליף ב-14 נוספים. את שערו היחיד במדי הקבוצה הבקיע ב-1 באפריל 2001, בניצחון קבוצתו 3-1 על ריאל ואיאדוליד. במהלך עונתו השנייה בוואיקאנו נדחק איגלסיאס החוצה מהרכב הקבוצה והוא מיעט לשחק: הוא שותף ב-4 משחקים בלבד. ב-2002 עזב את ראיו ואיקאנו והצטרף לקרטגנובה שמהליגה השלישית, שם השתתף ב-20 משחקים במשך עונה אחת במדיה. בסוף העונה עבר לאוביידו אסטור, קבוצה מהליגה הרביעית ובסוף עונת 2003/2004 פרש ממשחק, בגיל 33.
איגלסיאס מעולם לא זומן למשחק של נבחרת ספרד הבוגרת. לאיגלסיאס הופעה אחת במדי נבחרת ספרד הצעירה, במסגרת מוקדמות יורו 1992, בתיקו 1-1 עם צ'כיה ב-12 בנובמבר 1992.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הפרישה פתח איגלסיאס בית ספר לכדורגל, בשיתוף פעולה עם חברו לקבוצה לשעבר בספורטינג, חואנלה.[3]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות ספרד (1): 1993/1994
- הסופר קאפ הספרדי (1): 1994
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איוואן איגלסיאס, באתר Transfermarkt
- איוואן איגלסיאס, באתר BDFutbol
- איוואן איגלסיאס, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Iván, con todas las de la ley, El Mundo Deportivo,, 11.7.1993
- ^ El Barça se apunta otro 5–0 histórico, El Mundo Deportivo, 9.1.1994
- ^ Qué fue de… Iván Iglesias, 20 Minutos, 7.8.2009