איה (פסוק)
אַ֫יַה (آيَة, תעתיק מדויק: אַאיַה), ברבים אַיַא֫ת (آيَات, תעתיק מדויק: אַאיַאת), היא מילה ערבית שפירושה "אות" או "מופת". המילה מתייחסת בדרך כלל ל-6,232 פסוקי הקוראן (6,384 אם סופרים גם את הבסמאללה שפותחת כל סורה). המוסלמים מאמינים כי כל איה היא סימן מאללה.
מאחר שהקוראן אינו מסודר לפי סדר כרונולוגי, קיים קושי לתעד מה הייתה הסורה (ולפיכך האיה) הראשונה שנמסרה למוחמד. עם זאת, מרבית חוקרי האסלאם מסכימים כי האיה הראשונה שנמסרה למוחמד הייתה מסורת אל-עַלַק (סורת טיפת הדם):
קְרָא בשם ריבּונךָ[1] אשר ברא, ברא את האדם מדם קוֹפֵא (ר' סורה 22 : 5).
— הקוראן, סורת הדם הקופא (96), אאיאת 1-2, תרגום פרופסור אורי רובין
רבים מאמינים כי סורת א-נַצְר (סורת הניצחון) הייתה הסורה האחרונה שקיבל מוחמד, שהאיה האחרונה שלה היא:
אז שַבּח והלל את ריבּונךָ ובקש מחילה, כי רוצה הוא בתשובת עבדיו.
— הקוראן, סורת הניצחון (110), אאיה 3, תרגום פרופסור אורי רובין
ולפיכך הייתה זו האיה האחרונה שקיבל מוחמד מהאל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רובין: הפסוקים הפותחים סורה זו נחשבים הראשונים שהתגלו למוחמד בבוא אליו המלאך גבריאל
