איגור סיקורסקי

איגור סיקורסקי
Игорь Иванович Сикорский

לידה	25 במאי 1889 קייב, האימפריה הרוסית
פטירה	26 באוקטובר 1972 (בגיל 83) Easton, ארצות הברית
ענף מדעי	הנדסת אווירונאוטיקה, מהנדס טיסה, design engineering, aircraft designer
מקום מגורים	רוסיה, ארצות הברית
מקום קבורה	Saint John the Baptist Orthodox Cemetery
עיסוק	מהנדס
מקום לימודים	Kyiv Polytechnic Institute of Emperor Alexander II (1911) בית הספר לקציני צי המכון הפוליטכני של קייב בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מוסדות	אוניברסיטת רוד איילנד אוניברסיטת ברידג'פורט סיקורסקי
פרסים והוקרה	מדלית דניאל גוגנהיים Edward Warner Award היכל התהילה הלאומי לממציאים (1987) עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 היכל התהילה הלאומי של התעופה (1968) מדליית ג'ון פריץ (1968) המדליה הלאומית למדעים (1967) מדליית האגודה האמריקאית של מהנדסים מכנים (1963) המדליה הבינלאומית ע״ש ג'יימס ואט (1955) מדלית ג'ון סקוט (1954) מדליית זהב של FAI (1946) מדליית הווארד נ. פוטס (1933) מסדר ולדימיר הקדוש
מספר צאצאים	5
הערות	מייסד חברת סיקורסקי
תרומות עיקריות
פיתוח כלי טיס ומסוקים במיוחד

איגור איבנוביץ' סיקורסקי (ברוסית: Игорь Иванович Сикорский; אוקראינית: Ігор Іванович Сікорський;‏ 25 במאי 1889 – 26 באוקטובר 1972) היה מהנדס אמריקאי ממוצא רוסי-אוקראיני. רבים זוקפים לזכותו את הצלחת התפתחות המסוק. מייסד חברת סיקורסקי.

ביוגרפיה

סיקורסקי נולד בקייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה). למד בעיקר בביתו לפי תוכנית שבנתה לו אימו ובסנקט פטרבורג. כבר מצעירותו התעניין בתעופה ובמיוחד במסוקים, ב־1909 בנה את המסוק הראשון שלו, אך זה לא צלח להמריא. לאחר פיתוחים רבים הצליח להגיע לריחוף של מספר שניות באוויר ולא יותר מכך. בשנת 1910 התייאש מהמסוקים ופנה לרעיון חדש באותה עת - מטוס רב מנועי.

סיקורסקי היה המהנדס הראשי בפרויקט לפיתוח המטוס הארבע־מנועי הראשון, ואף היה טייס הניסוי בטיסתו הראשונה של מטוס זה ב־13 במאי 1913. מטוסיו של סיקורסקי שימשו את רוסיה כמפציצים במלחמת העולם הראשונה תחת השם "איליה מורומץ".

בעקבות המהפכה הבולשביקית עבר ב־1917 לצרפת, וב־1919 היגר לארצות הברית. בראשית דרכו היה חסר כל והתפרנס ממתן שיעורים פרטיים למהגרים רוסים. לאחר שצבר מעט כסף בנה מטוס נוסעים בן 15 מקומות, הבנייה נקלעה לקשיים כספיים והסתיימה רק הודות לתרומה של 5,000 דולר מהמלחין סרגיי רחמנינוב. מטוס זה התרסק בטיסתו הראשונה, אך דגם משופר בשם A-29 זכה להצלחה גדולה.

סיקורסקי פיתח וייצר גם מטוסים אמפיביים דו־מנועיים. מטוס הסיקורסקי S-42 היה עמוד השדרה של חברת התעופה פאן אמריקן ואיפשר לה לפתוח קווים טרנס אטלנטיים ארוכים. בשל כך כונה המטוס גם בכינוי Pan Am Clipper.

בשנת 1938, אחרי שנים של פיתוח פרטי, הצליח לשכנע את ממשלת ארצות הברית להקציב 2 מיליון דולר לחקר תעופה בעזרת מסוקים. הפיתוח הוביל לבנייתו של המסוק VS-300. ה־VS-300 יצר את ההבדל המשמעותי ביותר בין עיצוב "הכנפיים המעופפות" לבין כלי טיס מעשי שמאפשר שימושים צבאיים. ה־VS-300 אכן היה שונה באופן מהותי מהמודלים הראשוניים. פיתוחו של סיקורסקי היווה התקדמות רצינית במסוקים ובעקבותיו הגיעו פיתוחים נוספים.

ב־24 במאי 1940 טס ה־VS-300 לראשונה. הוא היה מצויד ברוטור תלת־להבי, ברוטור זנב קטן לייצוב ובמנוע בוכנה בן 75 כוחות סוס. ב־1941 טס כבר המסוק במשך יותר משעה.

החברה מייסודו, Sikorsky Aircraft Corporation, פעילה גם בימינו ומהווה את אחת מיצרניות המסוקים המובילות בעולם. סיקורסקי גם הקדיש מזמנו לפעילות באגודת פושקין וטולסטוי בארצות הברית.

ראו גם

• תעשיית תעופה ברוסיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איגור סיקורסקי בוויקישיתוף

• סיקורסקי מדגים את המסוק הראשון שלו, 1940, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏
• סיקורסקי בניסוי שיא המהירות, 1954, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏
• ניצן סדן, "דוד הליקופטר, הסיפור האמיתי: הגאון שהמציא את המסוק בגיל 12", באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2017
• איגור סיקורסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• biography/Igor-Sikorsky איגור סיקורסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• איגור סיקורסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)