איבון קייגל
![]() | |
קייגל ב-2004 | |
לידה |
24 באפריל 1959 (בת 65) וסט פוינט, ארצות הברית ![]() |
---|---|
מידע כללי | |
השכלה |
|
דרגה |
![]() |
זמן שהייה בחלל |
0 דק' ![]() |
ביוגרפיה בנאס"א | איבון קייגל באתר נאס"א (באנגלית) |
![]() ![]() |
איבון דרלין קייגל (באנגלית: Yvonne Cagle; נולדה ב-24 באפריל 1959) היא רופאה אמריקאית, פרופסור, קולונל בדימוס של חיל האוויר האמריקאי ואסטרונאוטית של נאס"א. קיגל הצטרפה לנאס"א כאסטרונאוטית ב-1996. היא אחת משש אסטרונאוטיות אפרו-אמריקאיות.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קייגל נולדה בווסט פוינט, ניו יורק, היא סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון נובאטו בנובטו, קליפורניה. היא קיבלה את התואר הראשון שלה בביוכימיה מאוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט ב-1981, ותואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת וושינגטון ב-1985. היא השלימה התמחות כללית בבית החולים היילנד באוקלנד, קליפורניה בשנת 1985 וקיבלה תעודה ברפואה אווירית וחלל מבית הספר לרפואת אוויר וחלל בבסיס חיל האוויר ברוקס, טקסס, בשנת 1988. ב-1992 היא השלימה התמחות ברפואת משפחה בבית הספר לרפואה של מזרח וירג'יניה וב-1995 קיבלה הסמכה כבוחנת תעופה רפואית בכירה ממינהל התעופה הפדרלי.
חיל האוויר האמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1989 כקצינת רפואה הממונה על בית החולים הטקטי ה-48, בריטניה, קייגל שימשה כקצינת קישור רפואית של חיל האוויר למשימת בדיקת החללית מגלן (אנ'), לפני שהפכה לאסטרונאוטית של נאס"א. היא עבדה כרופאה במרפאה לבריאות תעסוקתית של נאס"א מ-1994 עד 1996. בשנת 1996 היא נבחרה לאימון אסטרונאוטים על ידי נאס"א. קייגל פרשה מחיל האוויר של ארצות הברית בדרגת קולונל בשנת 2008.[1]
קריירה כאסטרונאוטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]איבון קייגל הייתה חברה במחלקת האסטרונאוטים של 1996 (קבוצת האסטרונאוטים של נאס"א 16).
בשנת 2005 מונתה ד"ר קייגל למרכז המחקר איימס של נאס"א כקצינת הקשר המדעי הראשית לאסטרונאוטים וכמנהלת הקשרים האסטרטגיים עם גוגל ועם שותפויות נוספות בעמק הסיליקון. ד"ר קייגל מתמקדת בשימור מורשת הנתונים של נאס"א בתחום החלל, תוך חיזוק מעמדה המוביל של נאס"א במיפוי עולמי, אנרגיות מתחדשות, יוזמות ירוקות והיערכות לאסונות.[1]
בשנת 2013, היא נבחרה כחלק מצוות המילואים לחקר החלל האנלוגי והסימולציה של הוואי (HI-SEAS), המהווה חלק ממחקר שנערך עבור נאס"א כדי לקבוע את הדרך הטובה ביותר לשמור על תנאי המחיה של האסטרונאוטים במהלך משימות ארוכות של טיסה למאדים או לירח.[2]
בשנת 2014, קייגל הייתה פרופסורית אורחת באוניברסיטת פורדהאם, שם השתתפה במחקר בין-תחומי בבריאות, סביבה ותפקוד אנושי.[3] הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאת אוניברסיטת פורדהאם על תרומות משמעותיות לתחומי המדע, הטכנולוגיה ובריאות האדם.[4]
קייגל מעולם לא טסה למשימת חלל, ועד יוני 2017[5] נחשבה כאסטרונאוטית ניהולית של נאס"א, מה שאומר שהיא מועסקת בנאס"א אך אינה זכאית עוד למשימות טיסה בחלל; היא עדיין מופיעה ברשימה הפעילה של אסטרונאוטים בניהול נאס"א החל מינואר 2021, שנמסרה למרכז המחקר איימס של נאס"א במאונטיין וויו, קליפורניה.[6]
היא הייתה אשת סגל באוניברסיטת הסינגולריות[7] ועדיין משמשת כאשת הקשר שלהם לחקר ופיתוח חלל ב-NASA.[8]
ד"ר קייגל היא חברת כבוד באגודת האסטרונאוטיקה הדנית.[9]
קיגל הייתה דוברת TEDx בשנת 2018 בנושא "שירת החלל על כדור הארץ".[10]
קריירה שלאחר נאס"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיגל שימשה כסמנכ"ל חקר החלל וטכנולוגיות אקספוננציאליות בחלל באוניברסיטת הסינגולריות ושימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת פורדהאם. היא משמשת בתפקידי פרופסור נלווה באוניברסיטת סטנפורד, באוניברסיטת דייוויס, בקליפורניה, ובענף הרפואי של אוניברסיטת טקסס (UTMB).[11]
פרסים והצטיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשים צעירות מצטיינות של אמריקה
- מדליית שירות ההגנה הלאומי
- מדליית ההישג של חיל האוויר
- ציון לשבח לרופאה יוצאת דופן של חיל האוויר האמריקאי
- פרס המדעית הנכבדה של האגודה הטכנית הלאומית
- ציון לשבח ממועצת המפקחים של מחוז מרין
- ציון לשבח ממועצת בית הספר Novato
- דוקטור כבוד. במדעי הרוח, אוניברסיטת פורדהאם
- מינוי כבוד, אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון.[11]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "AYVONNE DARLENE CAGLE, M.D. (COLONEL, U.S. AIR FORCE, RET.), SPACE AND LIFE SCIENCES DIRECTORATE, JOHNSON SPACE CENTER" (PDF). NASA. בספטמבר 2014. נבדק ב-24 ביוני 2021.
{{cite web}}
: (עזרה) - Gubert, Betty Kaplan; Sawyer, Miriam; Fannin, Caroline M (2002). Distinguished African Americans in aviation and space science. Westport, Conn.: Oryx Press. p. 319. ISBN 9781573562461. נבדק ב-24 במרץ 2018.
{{cite book}}
: (עזרה) - Sonnee D, Weedn (2011). Many blessings : a tapestry of accomplished African American women. Novato, Calif.: Chispa Publishing. p. 303. ISBN 9780983277606. OCLC 758374558.
- Woodmansee, Laura S (2002). Women astronauts. Burlington, Ont.: Apogee Books. p. 168. ISBN 9781896522876. OCLC 50438312.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Dr. Yvonne Cagle — Splashdown 45 - USS Hornet Museum Celebrates Apollo 11 Anniversary". Hornetsplashdown.com. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2016. נבדק ב-2017-02-28.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Hawai'i Space Exploration Analog and Simulation mission site". Hi-Seas.org. נבדק ב-2013-07-06.
- ^ Joanna Mercuri (8 בספטמבר 2014). "GSS and NASA Astronaut Form Interdisciplinary Collaborative".
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Past Honorary Degree Recipients". Fordham University. נבדק ב-13 ביוני 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "NASA Management Astronauts: June 2017". NASA. 2017-06-08. אורכב מ-המקור ב-2017-06-08. נבדק ב-2021-01-24.
- ^ "NASA Management Astronauts: January 2021". NASA. 2021-01-24. אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2017. נבדק ב-2021-01-24.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Yvonne Cagle". Harvard Graduate School of Design. 2023-12-15. נבדק ב-2024-08-27.
- ^ Hemmila, Soren (2023-02-12). "Assemble Marketplace welcomes Dr. Yvonne Cagle for a meet-and-greet event". Grandview Independent. נבדק ב-2024-08-27.
- ^ "Æresmedlemmer". אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2014. נבדק ב-2014-07-05.
{{cite web}}
: (עזרה) Official website of Danish Astronautical Society - ^ Cagle, Yvonne (27 בנובמבר 2018), Poetry of space on Earth | Yvonne Cagle Ph.D. | TEDxSanFrancisco (באנגלית), נבדק ב-2021-03-03
{{citation}}
: (עזרה) - ^ 1 2 "Cagle, Yvonne Biographical Data" (PDF). nasa.gov. נבדק ב-2021-03-03.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6c/Wiki_letter_w.svg/25px-Wiki_letter_w.svg.png)