אטוניה של הרחם
| סרטון שמסביר על דימום אחרי לידה (באנגלית) | |
| תחום |
מיילדות וגינקולוגיה  |
|---|---|
| גורמי סיכון | התנפחות של הרחם, בעיות בקרישת הדם, ניתוח קיסרי קודם |
| אבחון |
בדיקה ידנית אולטראסאונד |
| טיפול | עיסוי רחם, אוקסיטוצין, קרבטוצין |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D014593 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
O62.2 |
| ICD-11 |
JB02.2 |
  | |
אטוניה של הרחם (באנגלית: Uterine atony) היא חוסר היכולת של הרחם להתכווץ כראוי לאחר הלידה. הרחם הוא שריר, ו"אטוניה" פירושה חוסר במתח בשריר (A- קידומת שמביעה שלילה, Tonus - מתח). התכווצות שרירי הרחם במהלך הצירים דוחסת את כלי הדם ומאטה את הזרימה, מה שמסייע במניעת שטפי דם ומקל על קרישה. לכן, חוסר התכווצות של שרירי הרחם עלול להוביל לדימום חריף.[1] אטוניה של הרחם היא הגורם השכיח ביותר לדימום לאחר לידה שעלול לגרום למוות.
גורמי סיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם גורמי סיכון רבים לאטוניה של הרחם וחלקם נובעים ממהלך הלידה, למשל צירים ממושכים, צירים שנמשכים פחות מ-3 שעות, היפוך רחם, שימוש בעירוי מגנזיום סולפט ושימוש ממושך באוקסיטוצין. גורם נוסף הוא התנפחות הרחם כתוצאה מתאומים, ריבוי מי שפיר , תינוק גדול ביחס לגיל ההיריון, שרירנים ברחם, וזיהום מי שפיר. השמנת יתר (BMI גדול מ-40) והפרעות בקרישת הדם גם הם מעלים את הסיכון לאטוניה של הרחם.[1] [2][3][4]
לידה קיסרית, במיוחד לאחר צירים ממושכים, עלולה לגרום לעייפות של שרירי הרחם ולהפסקת ההתכווצות או לעיכוב של ההתכווצות במקום בו בוצע הניתוח.[3]
אפידמיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אטוניה של הרחם מתרחשת במהלך 1 מכל 40 לידות בארצות הברית ואחראית ל-80% לפחות מהמקרים של דימום לאחר לידה.[1]
הערכה ואבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב האבחנה של אטוניה ברחם נעשית במהלך הבדיקה הגופנית ישירות עם סיום הלידה. במהלך הבדיקה הרחם עשוי להרגיש מוגדל או רך[3]
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לטפל באטוניה באמצעות עיסוי של הרחם בשילוב מתן תרופות.[1] ישנם מספר סוגים שונים של תרופות שניתן לתת, ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות משלה. [5] טיפול באמצעות שילוב של יותר מתרופה אחת עשוי להניב תוצאות טובות יותר. שילובים אפשריים הם אוקסיטוצין בתוספת מיסופרוסטול, אוקסיטוצין בתוספת ארגומטרין וקרבוטוצין.[6]
לאחר מתן התרופה, יש לעקוב אחר מצבה של האם כדי לוודא שהדימום נפסק. אם הדימום לא נפסק או שהבדיקה הגופנית מראה תפקוד רחם משופר בתוך 30 דקות ממתן התרופה, מומלצת התערבות פולשנית מיידית.[7][1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר בנושא "מניעה והתמודדות עם דימום לאחר לידה" מאת GHADA ABOU EL SENOUN, MANDEEP SINGH, HATEM A. MOUSA ZARKO ALFIREVIC באתר של אוניברסיטת קיימברידג'.
- מידע לגבי אטוניה של הרחם באתר של המרכז הבינלאומי לטכנולוגיה בארצות הברית (NCBI)
- מחקר שנערך לגבי גורמי הסיכון לאטוניה ברחם שפורסם באתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארצות הברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Prabhcharan Gill, Anjali Patel, James W. Van Hook, Uterine Atony, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2022
- ^ "Uterine atony: definition, prevention, nonsurgical management, and uterine tamponade". Seminars in Perinatology. 33 (2): 82–7. באפריל 2009. doi:10.1053/j.semperi.2008.12.001. PMID 19324236.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Hatem A Mousa 1, Jennifer Blum, Ghada Abou El Senoun, Haleema Shakur, Zarko Alfirevic, Treatment for primary postpartum haemorrhage, national library of medicine
- ^ "Risk factors for uterine atony/postpartum hemorrhage requiring treatment after vaginal delivery". American Journal of Obstetrics and Gynecology. 209 (1): 51.e1–6. 2013. doi:10.1016/j.ajog.2013.03.011. ISSN 1097-6868. PMC 3788839. PMID 23507549.
- ^ Prophylactic ergometrine‐oxytocin versus oxytocin for the third stage of labour, US National Library of Medicine, 2004 Jan 26
- ^ Ioannis D GallosHelen M WilliamsMalcolm J PriceAbi MerrielHarold GeeDavid LissauerVidhya MoorthyAurelio TobiasJonathan J DeeksMariana WidmerÖzge TunçalpAhmet Metin GülmezogluG Justus HofmeyrArri Coomarasamy, Uterotonic agents for preventing postpartum haemorrhage: a network meta‐analysis, cochran library
- ^ Songthamwat S, Songthamwat M, Uterine flexion suture: modified B-Lynch uterine compression suture for the treatment of uterine atony during cesarean section, dovepress, 24 August 2018
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.