לדלג לתוכן

אחלכלכי

אחלכלכי
ახალქალაქი
סמל אחלכלכי
סמל אחלכלכי
סמל אחלכלכי
דגל אחלכלכי
דגל אחלכלכי
דגל אחלכלכי
אחלכלכי
אחלכלכי
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
מחוז סאמצחה-ג'אוואחתי
חבל ארץ ג'אוואחתי
שפה רשמית גאורגית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1064 עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1,707 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,295[1] (2014)
קואורדינטות 41°24′20″N 43°29′10″E / 41.405555555556°N 43.486111111111°E / 41.405555555556; 43.486111111111 
אזור זמן UTC +4
https://akhalkalaki.gov.ge/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מגדל מימי הביניים באחלכלכי

אחַלכַּלַכּיגאורגית: ახალქალაქი, הפירוש: "עיר חדשה", בארמנית: Ախալքալաք, בטורקית: Ahılkelek) היא עיירה בנפת אחלכלכי שבמחוז סאמצחה-ג'אוואחתי גאורגיה, אשר אוכלוסייתה מונה 8,295 איש[1]. העיירה שוכנת בקצה הרמה הגעשית של ג'אוואחתי, כ-30 ק"מ מהגבול עם טורקיה.% 93,8 מאוכלוסיית העיר הם אתנית ארמנים.

העיירה ממוקמת בין שני נהרות גדולים הנשפכים לנהר הקורה, בקצה הרמה הגעשית של ג'אוואחתי. בדרום-מזרח העיירה ישנה גבעה גדולה, שהמקומיים מכנים אותה "טשבנקה". בעבר הייתה הגבעה מכוסה ביערות אורן צפופים, אבל העצים שימשו כעצי הסקה בשנות ה-90 הקשות. במדרון הצפון מערבי של הגבעה ולמרגלותיו, ממוקם בית הקברות העירוני.

בשנת 1068, נכבשה העיירה על ידי הסולטאן הסלג'וקי, אלפ ארסלאן, ונותרה בשלטון טורקי במשך שנים רבות. תושביה עברו תהליך של אסלאמיזציה, ובתחילת המאה ה-19 היו באחלכלכי: מצודה עות'מאנית, מסגד וקרוואנסראי (كاروانسرا), פונדק סלג'וקי למנוחת הנוסעים בדרכים.

ב-24 ביולי 1829, כבשו הרוסים, בראשות איוון פסקוויץ', במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, את אחלכלכי, מידי העות'מאנים, והכלילו את העיירה תחת השלטון הרוסי בקווקז, מלכות המשנה של הקווקז. הם הניסו את תושביה המוסלמים, והושיבו במקומם ארמנים ממזרח אנטוליה.

בחוזה ברסט-ליטובסק נמסרה העיר זמנית להשגחת האימפריה העות'מאנית, והוחזרה, בשנת 1921, לשליטת רוסיה הסובייטית. כאשר נוסדה ברית המועצות, ב-30 בדצמבר 1922, הפכה אחלכלכי להיות חלק מגאורגיה הסובייטית). בשנת 1944 היגלה סטלין את כל המוסלמים בעיר למרכז אסיה. עד שנת 1991 שכנה העיר באזור גבול, והמבקרים בה נדרשו לקבל אישור מיוחד מהשלטונות.

מספר תושבי העיירה צנח מאז הכריזה גאורגיה על עצמאותה באפריל 1991. בשנת 1989 עדיין התגוררו בעיר 15,192 איש. אבל בשנת 2002 עזבו את העיר 5,390 איש לרוסיה וארמניה, בעיקר עקב קשיים כלכליים.

כ-90% מהאוכלוסייה הם אתנית ארמנים. רובם דו-לשוניים ודוברים בעיקר רוסית וניב של ארמנית. בשוקי אחלכלכי ניתן לשלם גם ברובל רוסי ודראם ארמני חוץ מהלארי הגאורגי.

הבסיסים הסובייטים מהעידן הסובייטי, הבסיסים בבתומי, ובאחלכלכי. המהווים מקור למתיחות גדולה עם גאורגיה, שמאיימת לחסום את הגישה לבסיסים. השיחות לגבי הנסיגה הרוסית עדיין נמשכות. הבסיסים אמורים להיסגר עד דצמבר 2007, חלק גדול מהכלי הנשק הכבדים, הועברו, עד לסוף דצמבר 2006, מהבסיסים הגאורגים לבסיס 102 הרוסי בגיומרי, ארמניה.

באפריל 2005, בעקבות הסכם שנחתם בין טורקיה, גאורגיה ואזרבייג'ן, נבנתה מסילת ברזל חדשה, קארס-אחלכלכי-טביליסי-באקו. רכבת שתקשר בין טורקיה לאזרבייג'ן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחלכלכי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסיית העיר לפי שנים:
    1989 - 15,192 איש
    2002 - 9,802 2014 - 8,295 איש