אח"י תנין (צוללת מסדרת דולפין AIP)
 | |
.jpg) | |
| אח"י תנין, 23 בספטמבר 2014 | |
 | |
| תרשים צוללת מסדרת Dolphin II AIP | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| צי | חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | הצוללות מסדרת דולפין AIP |
| סדרה קודמת | הצוללות מסדרת דולפין |
| סדרה עוקבת | הצוללות מסדרת דקר |
| אוניות בסדרה | אח"י תנין, אח"י רהב, אח"י דרקון |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מספנות HDW בקיל שבגרמניה |
| הושקה | 3 במאי 2012 |
| תקופת הפעילות | 7 בספטמבר 2014 – הווה (10 שנים) |
| אחריתה | בשירות מבצעי |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 2,400 טון בצלילה |
| אורך | 68.6 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 25 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים |
| עומק צלילה | מעל 300 מטר |
| גודל הצוות | 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-15 נוספים |
| טווח שיוט | לא ידוע |
| מספר תרנים | 6[1] |
| הנעה | 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס |
| צורת הנעה | מדחף |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש | בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות |
אח"י תנין היא צוללת משולבת הנעת חשמל-דיזל, הראשונה מהסדרה דולפין AIP של חיל הים הישראלי. היא והצוללות הנוספות מהסדרות דולפין ודולפין AIP נבנו בגרמניה במספנות HDW. אח"י תנין החלה את שירותה בשנת 2014.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]אח"י תנין נחשבת לצוללת מהמתקדמות בעולם, והיא כלי המלחמה היקר ביותר של צה"ל. מערכות הסונאר וההגנה של הצוללת מתקדמות ומשופרות ביחס לשל קודמותיה. הצוללות מסדרת דולפין AIP יכולות לשאת טילי שיוט בעלי טווח של אלפי קילומטרים, וניתן לציידם בראשי קרב גרעיניים.[2] אחד השיפורים המרכזיים הוא אלמנט טכנולוגי מתקדם שהוצב במרכז הצוללת – מערכת ה-AIP (Air Independent Propulsion), מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון, מערכת המבוססת בין היתר על טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת למנוע המשולב דיזל-חשמל להשתמש בחמצן ללא צורך בצריכתו ממקור שמחוץ למים. שדרוג זה הצריך את הארכתה של הצוללת בכעשרה מטרים ומטרתו לאפשר שהייה ממושכת יותר בלב ים.[3]
השלמת הרצתן של המערכות והטכנולוגיות החדשות בצוללת זו, תאפשר במידה מסוימת להתקין חלק מהן גם בצוללות הוותיקות המשמשות כעת את החיל.
על-פי התוכנית המקורית, אח"י תנין הייתה אמורה להגיע לישראל במהלך 2013, אך בשל תקלות היא לא הגיעה עד ספטמבר 2014. הגעת הצוללת נדחתה כי מדובר בדגם ייחודי וראשוני שנבנה עבור חיל הים הישראלי, וכתוצאה מכך התעוררו בעיות ייצור בראשית הדרך. הצוללת משתמשת במעגן דרור – מעגן הפולינום בבסיס חיפה שנבנה במיוחד לצורך קליטת צוללת מסוג זה.[4]
עלותה של כל צוללת מסוג זה מוערכת בכ-400 מיליון אירו, שליש ממחירה ממומן בידי ממשלת גרמניה. חלק ניכר מהמערכות שמותקנות בצוללות מפותחות ומיוצרות בישראל. גורמים ביטחוניים אמרו כי בעקבות ההצטיידות בצוללות, מקיימת גרמניה רכש גומלין בחברות אזרחיות וביטחוניות בישראל.[5]
הצוללת הבאה מסדרה זו אשר נקלטה בחיל הים היא אח"י רהב. השמות אח"י "תנין" ואח"י "רהב" נבחרו על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון עבור הצוללות הראשונות בחיל. במקור השמות הללו הם של שני יצורי ים מיתולוגיים המוזכרים בספר ישעיהו:
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.
— ספר ישעיהו פרק נ"א פסוק ט'
לאח"י תנין הנוכחית קדמו הצוללות אח"י תנין (צ-71) מסדרה S שהוצאה מהשירות בינואר 1968, ואח"י תנין (צוללת מסדרת גל) שהוצאה מהשירות ב-2002.
ב-23 בספטמבר 2014 התקבלה אח"י תנין בטקס ממלכתי בבסיס חיל הים בחיפה, לאחר הפלגה רצופה (רובה מתחת לפני הים) ממפעל היצרנית HDW בעיר קיל בגרמניה.
מפקדי הצוללת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפקדי אח"י תנין | |
|---|---|
| דרגה ושם | תקופת כהונה |
| אוגוסט 2012 – מאי 2015 | |
| יוני 2015 – ינואר 2016 | |
| אפריל 2017 – ספטמבר 2018 | |
| אוקטובר 2018 – אוקטובר 2019 | |
| נובמבר 2019 – יולי 2021 | |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אח"י תנין במהלך טקס הקבלה בבסיס חיל הים בחיפה,
23 בספטמבר 2014
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אח"י תנין בדרך: צוללת חדשה הצטרפה לחיל הים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 בספטמבר 2014
- יוחאי עופר, צוללת חדשה לישראל: אח"י תנין התגייסה לצה"ל, באתר nrg, 7 בספטמבר 2014
- תמונות ומידע נוסף על הצוללת ותהליך הכשרתה, בפורום צבא וביטחון באתר "פרש"
- דוד דומב, אח"י תנין : הצוללת החדשה בכניסה לנמל חיפה, באתר חי פּה, 23 בספטמבר 2014
- שחר רופין, ממעמקים: אח"י תנין משנה את כללי המשחק הימי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 בספטמבר 2014
- אנני אלרועי, הצוללת אחי תנין – כבוד לתנין, "בין גלים", אוקטובר 2014, עמ' 12
- יואב זיתון, הצצה לאח"י תנין: שקטה ומתוחכמת יותר, באתר ynet, 30 במרץ 2015
- אמיר בוחבוט, ביקור בחוד החנית של הצוללות: כך נראים החיים באח"י תנין, באתר וואלה, 10 באפריל 2015
- יואב לימור, 200 מטר מתחת למים, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2015
- ברוך רון, זן נדיר: יום עם לוחמי הצוללת אח"י תנין, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2019
- דנה ספקטור, "לפעמים אתה שומע כלי של מדינה זרה. זה הרעש הכי מפחיד בעולם": איך 40 לוחמים מצליחים לחיות בתוך צוללת, באתר ynet, 1 באפריל 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תרנים מתרוממים שמשמשים להפעלת רדיו, מכ"ם, פריסקופים ולוחמה אלקטרונית.
- ^ גילי כהן, צוללת רביעית תגיע לישראל בעוד כשבועיים ותשולב בפעילות חיל הים, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2014
- ^ אחיה ראב"ד, צוללת רביעית מדגם דולפין בדרכה לארץ, באתר ynet, 3 בספטמבר 2014
- ^ יוחאי עופר, צוללת חדשה לישראל: אח"י תנין התגייסה לצה"ל, באתר nrg, 7 בספטמבר 2014
- ^ ניר דבורי, הצצה לניסוי הצוללות החדשות של צה"ל, באתר מאקו, 18 במרץ 2014