לדלג לתוכן

אות ועוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אות ועוד
סוגה שעשועון
מנחים רויטל עמית
אלי ישראלי
דן כנר
שופטים יועצים לשוניים: רפאל ניר, אבשלום קור
יועץ חשבוני: שמואל איזק
ארץ מקור צרפת
שפות עברית
הפקה
מפיק תלמה סטקלוב
אורך פרק 20 דקות
שידור
רשת שידור בישראל הטלוויזיה הלימודית
תקופת שידור בישראל 17 במאי 19793 ביוני 1982

אות ועוד היה שעשועון לנוער בהפקת הטלוויזיה הלימודית מסוף שנות ה-70 שעסק בהרכבת מילים בעברית ופתרון תרגילים בחשבון. בין מנחי השעשועון היו רויטל עמית, אלי ישראלי ודן כנר.

אודות התוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנית שודרה בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, בטלוויזיה החינוכית, פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי, בשעה חמש אחרי הצהריים.
את התכנית הנחו לסירוגין: דן כנר, אלי ישראלי ורויטל עמית. בין המומחים שבדקו את התשובות של המתמודדים היה הלשונאי אבשלום קור.
באמצע שנות ה-90 הפיקה החינוכית, שעשועון דומה בשם "תיק-תק" בהנחיית רונית כפיר, איל קיציס ואפרת רייטן.

אופן המשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבת מילים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחה התוכנית החזיק בידיו "בנק" של קלפים ועליהן רשומות אותיות האלף-בית. כל אחד מהמשתתפים בתורו, היה בוחר שבע אותיות, כאשר הוא יכול לבקש שהאות תהיה עיצור או תנועה ("אהוי"). המנחה מניח את שבעת הקלפים על גבי לוח, ואז שני המתמודדים צריכים להרכיב מן האותיות שבחרו, מילה בעברית, בתוך פרק זמן של 45 שניות. המתמודד שהרכיב את המילה ארוכה ביותר (שאושרה כתקנית על ידי המומחים ללשון) זכה בנקודות. במידה ושני המתמודדים הרכיבו את אותה מילה, או מילים באורך זהה, המתמודד שבחר את האותיות, היה הזוכה בסיבוב.[1]

תרגילי חשבון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחד מהמתמודדים היה בוחר קלפים עם ספרות, שהיו מוצבים על גבי לוח, בדומה למשחק הרכבת המילים. "דיילת החשבון" סובבה רולטה, שהייתה מתייצבת לאחר מספר סיבובים על מספר אקראי בן שלוש ספרות. על המתמודדים היה להשתמש בארבע פעולות החשבון, על מנת להגיע קרוב ככל האפשר למספר שנבחר, בעזרת כל הספרות שמופיעות על גבי הקלפים.[1]
בכל תוכנית, הוצגה שאלה לצופים בבית, והתשובות שהיו מגיעות בגלויות דואר, היו נכנסות להגרלה נושאת פרסים. הפרסים התגאו בהיותם תוצרת כחול-לבן, וכללו פריטים כגון נעליים, שקי שינה, שמיכות פוך, צידניות וכדומה. המנצח בתוכנית יכול להמשיך להשתתף בשמונה תוכניות נוספות, ובמידה ושכה בכולן, הוא יתמודד עם אלופים כמותו בתוכנית "אלוף האלופים", שבה יתמודדו על הפרס, ריהוט מלא לחדר נוער.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 טלי שלזינגר - עיתון "דבר", "משחק שכזה", באתר הספרייה הלאומית, ‏14.12.1979