אות השירות המבצעי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| סיכת אות השירות המבצעי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| נוסד |
1968 |
  | |
אות השירות המבצעי הוא אות הניתן בצה"ל לחיילים (לוחמים או תומכי לחימה) או שוטרים במשמר הגבול, אשר שירתו ביחידה ברמת פעילות א' או א' פלוס במשך 18 חודשים לפחות, שמתוכם לפחות ארבעה חודשים באזורים מזכים[1][2]. חלוקת האות החלה בעת מלחמת ההתשה (1968–1970). האות נענד על דש הכיס הימני של חולצת מדי ה-א'.
האות זכה לכינוי המזלזל "פזגז", עקב דמיונו ללוגו חברת פזגז והעובדה שהוענק לחיילים עורפיים ותומכי לחימה על עצם שירותם בגזרה, כאשר הלוחמים לא היו זכאים לאות, גם אם השתתפו בלחימה בפועל. קיימת גרסה (ייתכן שלא מאושרת רשמית) לנהגי תובלה, בתוספת פיל על רקע הלהבה.
הזכאות לאות זה מצוינת בתעודת השחרור משירות צבאי יחד עם הזכאות לאותות מערכה ולעיטורים. אף שהאות ניתן בעת שירות צבאי, לפי פקודות משטרת ישראל רשאי שוטר לענוד אות זה על מדיו (פקודות המטה הארצי 05.05.01 סעיף 3).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגזרות המזכות, על פי פקודת מטכ"ל: 1) רמת הגולן 2) גבול לבנון 3) יהודה ושומרון 4) בקעת הירדן 5) הערבה 6) אזח"ע 7) גבול מצרים
- ^
אותות מערכה ואות השירות המבצעי - זכאויות 33.0808, באתר צה"ל, 1 ביולי 1982
