לדלג לתוכן

אורת בש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורת בש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 ביולי 1973 (בת 51)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט שחייה
תת-ענף סגנון חזה, סגנון פרפר, סגנון מעורב אישי
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
ארד 1989 100 מטר חזה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נבחרת ישראל בשחייה ליד הגדר הטובה, חורף 1989.
מימין למעלה - אירית אפרתי, רוית אלון, המאמן חנן גלעד. באמצע מימין - המנהל דוד סיבור, סהר אלוני, איריס קומן, מיכל אמין, רויטל וילנאי, תמי לוין, הדס פדה, עינת גבאי, אורת בש. למטה מימין - גלעד רפאלי, יואב ברוק, רזיאל רימר, אליאב טל, שגיא שטיגמן, שגב פורת, ערן הירש, ברק עטר וכרמל לויתן

אורת בש (נולדה ב-31 ביולי 1973) היא שחיינית עבר, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בשחייה. בעלת מדליית ארד מהמכביה השלוש עשרה (1989).

בש גדלה בקיבוץ ראש הנקרה. היא התאמנה בקבוצת השחייה של הפועל נהריה תחת הדרכתו של רובי שלו.

באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט באוגוסט 1987 זכתה בש ב-3 מדליות, זהב ו-2 כסף. מדליית זהב, במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:33.11 דקות, לפני זוהר לבנסברג (2:34.39 דקות) ואיריס קומן ומדליות כסף, במשחה ל-100 מטר חזה בתוצאה של 1:20.15 דקות, אחרי אירית אפרתי (1:18.24 דקות) ולפני ענת אסף (1:20.24 דקות) ובמשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:07.90 דקות, אחרי איריס קומן (1:07.23 דקות) ולפני סהר אלוני (1:10.23 דקות)[1][2]. היא קבעה במשחה ל-50 מטר פרפר שיא ישראלי חדש של 30.69 שניות.

בתחרות השחייה של המכביה ה-13 שנערכה ביולי 1989 בבריכת השחייה באוניברסיטת תל אביב זכתה בש במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה בתוצאה של 1:18.14 דקות, אירית אפרתי זכתה במדליית הזהב במשחה זה (1:15.30 דקות). במשחה ל-200 מטר מעורב אישי היא סיימה במקום הרביעי בתוצאה של 2:28.31 דקות ובמקום החמישי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 5:16.84 דקות. בשני משחים אלו היא הייתה ראשונה מבין השחייניות הישראליות.

באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט באוגוסט אותה שנה זכתה בש ב-8 מדליות, מהן 4 זהב, 3 כסף ומדליית ארד אחת. מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:29.83 דקות לפני נעמה מישר (2:34.25 דקות) ושני טליתמן (2:35.26 דקות), במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ביחד עם מיכל אמין בתוצאה זהה של 5:18.00 דקות, לפני שני טליתמן (5:25.09 דקות), במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי בתוצאה של 4:13.69 דקות ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב בשיא ישראלי חדש לאגודות של 4:38.37 דקות. מדליות כסף, במשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:06.89 דקות, אחרי סהר אלוני (1:06.63 דקות) ולפני תרין גרטנר (1:10.89 דקות), במשחה ל-100 מטר חזה בתוצאה של 1:17.37 דקות, אחרי השיאנית הישראלית אפרתי (1:16.73 דקות) ולפני נעמה מישר (1:21.40) ובמשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 9:21.23 דקות, אחרי מכבי קריית אונו שקבעה שיא ישראלי חדש לאגודות של 9:07.47 דקות. מדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר בתוצאה של 2:28.25 דקות, אחרי סהר אלוני (2:26.19 דקות) ומיכל אמין (2:26.57 דקות). היא זכתה בתחרות זו בתואר שחיינית מצטיינת לגילאי 17 והייתה שותפה מרכזית לקבוצת הנשים שלה שזכתה באליפות המדינה.

באליפות ישראל שנערכה ביולי 1991 היא זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, אחרי נטע כהן ממכבי חיפה (2:28.46 דקות) ובת אגודתה נלי טוסגי (2:30.35 דקות)[3]

חייה האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בש חיה בשוהם ולה ארבעה ילדים, ארבל, אדר, אורי וניר. כיום, היא עוסקת בניהול אדמיניסטרטיבי של מועדון אופניים תל אביב (TACC),[4] ומשתתפת בתחרויות בענף מרוץ אופני כביש.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אלכס פרלסמן, שממון איכותי ביום הראשון באליפות השחיה, מעריב, 27 באוגוסט 1987
  2. ^ אלכס פרלסמן, גרומי:פרפר על הגב, מעריב, 28 באוגוסט 1987
  3. ^ אנדרי רוזנטול:עליה ושיא בה, מעריב, 19 ביולי 1991
  4. ^ צוות מועדון אופניים תל אביב, באתר מועדון אופניים תל אביב