לדלג לתוכן

אורתודוקסיה פתוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אורתודוקסיה פתוחה הוא מונח שנטבע בשנת 1997 על ידי הרב אבי וייס, לתאר תנועה ביהדות המדגישה פתיחות אינטלקטואלית, רוחניות, דאגה לכל היהודים, ומתן תפקיד דתי נרחב יותר לנשים.[1] האורתודוקסיה הפתוחה רואה את ההלכה כגמישה יותר ממקבילותיה בזרמים האורתודוקסיים השמרניים יותר.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך מטרה ליצור יהדות אורתודוקסית 'ליברלית' יותר, נדרש וייס להבהיר את ההבדלים בין התנועות האורתודוקסיות והלא-אורתודוקסיות ביהדות. לשיטתו, כל היהדות האורתודוקסית, כולל האורתודוקסיה הפתוחה, שונה באופן מהותי מהיהדות הקונסרבטיבית בשלושה תחומים:

  1. יהודים אורתודוקסים מאמינים שהתורה ניתנה על ידי האל בהר סיני במתכונתה הנוכחית.
  2. האורתודוקסיה סבורה כי "הסמכות המשפטית היא מצטברת, וכי "פוסק" יכול רק להוציא פסקי דין המבוססים על היסטוריה מלאה של תקדים משפטי יהודי", ואילו הקונסרבטיבים סבורים כי "תקדים מספק אילוסטרציות של עמדות אפשריות ולא חוק מחייב, ולפיכך, הקונסרבטיביות נותרה חופשייה לבחור את עמדה המתאימה לה מהיסטוריית העמדות".
  3. האורתודוקסיה מאופיינת בשומרי מצוות אשר "שומרים בקפידה על שבת, כשרות, טהרת המשפחה ומתפללים שלוש פעמים ביום", ואילו יהדות קונסרבטיבית "בדרך כלל לא מורכבת מיהודים שומרי מצוות. לפיכך, רק בקהילה שלנו קבלת 'מנהג מתיר' עשויה להיות משמעותית."[2]

מוסדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס ייסד מוסדות לימוד חדשים להכשרת רבנים בגישה פתוחה: כך בית הספר הרבני ישיבת חובבי תורה (YCT) להכשרת רבנים, אשר ייועד להיות "פתוח, לא שיפוטי, בעל ידע, אמפתי, ולהוט להפוך את האורתודוקסיה לתנועה בעלת אינטראקציה משמעותית ומכובדת עם כל היהודים, ללא קשר לשייוך, מחויבות או רקע",[3] ובהמשך את ישיבת מהר"ת (מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית) שיועדה להכשיר נשים לתפקידים דתיים.

ישיבת חובבי תורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הקים וייס את ישיבת חובבי תורה (YCT), (כיום באזור ריברדייל הברונקס, ניו יורק), ובספטמבר 2000 נפתח בישיבה בית ספר לרבנים שכיתתו הראשונה מנתה שבעה תלמידים. מאז הקמתה, YCT תיארה עצמה כמוסד של האורתודוקסיה הפתוחה.[4]

בשנת 2006 הגישה YCT בקשה לחברות במועצה הרבנית של אמריקה (RCA), הגוף הרבני המזוהה עם האיחוד האורתודוקסי, מהגדולים והוותיקים בארגוני היהודים האורתודוקסים הפועלים בארצות הברית. YCT משכה את בקשתה, לאור הערכתה כי זו תידחה.[5] אירוע זה שיקף את המחלוקת סביב YCT.

ישיבת מהר"ת והסמכת נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2009 הכריז וייס על פתיחת ישיבת מהר"ת, ראשי תיבות של "מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית", תואר שיצר לגרסה הנשית לתואר "רב".[6] המשימה של בית הספר, על פי אתר האינטרנט שלו, היא "להכשיר נשים אורתודוקסיות כמנהיגות רוחניות וכמוסדות הלכתיים". הקורס אורך ארבע שנים במשרה מלאה.[7] שרה הורביץ מונתה לדיקן ישיבת מהר"ת.[8] ב-16 ביוני 2013 הסתיים המחזור הראשון של "מהר"ת".[9]

ביוני 2009 וויס הסמיך את שרה הורוויץ לרבה, והעניק לה את התואר "מהר"ת (מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית)".[1] היא הייתה האישה האורתודוקסית הראשונה שהוסמכה רשמית לתואר זה.[10] בפברואר 2010 וייס הסמיך את הורוויץ לתואר "רבה". המהלך עורר ביקורת רחבה בעולם האורתודוקסי.[11] מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל פרסמה הצהרה פומבית בה הורתה כי אין להתייחס לוויס עוד כאורתודוקסי, והצהירה כי "התפתחויות אלו מייצגות סטייה רדיקלית ומסוכנת מהמסורת היהודית וממסורת התורה, ויש לגנות אותה בחריפות. כל קהילה בה אישה מכהנת בתפקיד רבני מכל סוג שהיא אינה יכולה להיחשב כאורתודוקסית."[12] בלחץ ה-RCA התחייב וייס שלא להסמיך נשים נוספות בתואר "רבה". עם זאת, הורוויץ שומרת על תוארה כרבה.[13]

זמן קצר לאחר מכן, פורסמה על ידי - RCA הצהרה המעודדת חינוך תורני לנשים בעולם האורתודוקסי, אך מוסיפה ומצהירה כי: "איננו יכולים לקבל הסמכת נשים או את ההכרה בהן כחברות של הרבנות האורתודוקסית"[14], ובאוקטובר 2015 פסק ה-RCA כי הסמכת נשים כרבות או העסקת נשים כרבות אסורה.[15]

ב-2015 הוסמכה יפה אפשטיין לרבה על ידי ישיבת מהר"ת, שהקים וייס.[16] בשנת 2015 הוסמכה לילה קז'דאן לתואר "רב" על ידי אותו ארגון, מה שהפך אותה לבוגרת הראשונה שלהם שקיבלה את התואר רב.[17] בשנת 2016 צירף המרכז היהודי מאונט פרידום (Mount Freedom) בניו ג'רזי, המשתייך לאורתודוקסיה הפתוחה, את קז'דאן ל"צוות ההנהגה הרוחנית" שלו.[18][19][20][21].

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים רבים, הן מקרב החרדים והן מקרב האורתודוקסים המודרניים, התנגדו לגישתו של וייס בטענה כי זו קרובה לזו של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית ואינה יהדות אורתודוקסית.

בוועידה ה-92 של תנועת אגודת ישראל באמריקה (אנ') בשנת 2014, כינה האדמו"ר מנובומינסק את האורתודוקסיה הפתוחה "סכנה חדשה... המבקשת אף היא לעוות את המשמעות הקדושה של יידישקייט, ומשופעת בכפירה..."[22] בנובמבר 2015, הוקיעו אגודת ישראל של אמריקה מהלכים להסמכת נשים, ואף הכריזו על מוסדות של האורתודוקסיה הפתוחה, ביניהם ישיבת מהר"ת וישיבת חובבי תורה, כדומים לתנועות מתנגדות אחרות לאורך ההיסטוריה היהודית שדחו עקרונות יסוד ביהדות.[23][24][25]

ועידת רבני אירופה הלכה בעקבותיה באותו חודש, וקבעה כי "הוועידה רואה בכאב רב את הסטיות ממקורות דתיים הנובעים מהתנועה שנקראה 'אורתודוקסיה פתוחה', ומזהירה כי מי שפועל ברוח זו, בוגרי התנועה הנ"ל... לא יוכרו על ידינו כרבנים, על כל המשתמע מכך. "ג'ונתן גוטנטאג ממנצ'סטר, בריטניה, הסביר כי על ידי בדיקה שיטתית של גבולות מנהגי היהודי הנורמטיבי, האורתודוקסיה הפתוחה "דחפה את המעטפה שהתרחבה רחוק, ו... הובילה לעמדות המביאות את תומכיה אל מחוץ למטריה האורתודוקסית."[26]

מסרים דומים הועברו בהודעה לעיתונות על פסק דין של הברית הרבנית של אמריקה ב-22 בפברואר 2018, המשווה בין האורתודוקסיה הפתוחה ליהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, וקבע כי "הרבנות בתנועה זו דוגלת בפילוסופיות של דור החטא של עגל הזהב."[27] מנהיגי אורתודוקסיה מרכזיים בולטים הצהירו גם כי מנהגי אורתודוקסיה הפתוחה ואמונותיה אינן מתיישבות עם היהדות האורתודוקסית.[28][29][30][31]

סטיבן פרוזנסקי, רב הקהילה בני ישורון בטינק, ניו ג'רזי ונאמן המועצה הרבנית של אמריקה (RCA) במועצת בית הדין של אמריקה,[32] טוען כי גישתו של וייס דומה מאוד לקונסרבטיביות האמריקנית בראשית המאה העשרים ולדעתו ראויה יותר לשם "נאו-קונסרבטיבית" ולא יהדות "אורתודוקסית". באתר - Matzav.com הוא מסכם כי "בהירות וכנות לפחות דורשים שנכיר לנגד עינינו יצירת תנועה חדשה בחיים היהודיים מחוץ לעולם האורתודוקסי, כזו שראינו בעבר. אפשר לכנות זאת 'נאו-קונסרבטיביות'. 'אורתודוקסיה פתוחה' הוא שם מותג מתעתע, סיסמה פרסומית, וניסיון להישאר קשור לעולם התורני כדי לעצב אותו מחדש מבפנים, אך רחוק מהמציאות."[33] משה אבריק, בעל טור במגזין היהודי "The Algemeiner Journal" מסכים עם פרוזנסקי כי וייס יצר תנועה יהודית חדשה באמריקה, ומשווה אותו עם אייזיק מאייר וייז. (מייסד היהדות הרפורמית) וסולומון שכטר (מייסד היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית). לדבריו, "את תנועתו של וייס, סוג של יהדות המאמצת בהתלהבות את האידאולוגיות של הפמיניזם והליברליות-הפרוגרסיביות-מודרניזם תוך ציפוי שלה בטעם אורתודוקסי חזק, ניתן לתייג במדויק כיהדות אורתודו-פמיניסטית פרוגרסיבית" אבל "המונח שטבע הרב סטיבן פרוזנסקי, יהדות נאו-קונסרבטיבית הצליחה להשתלב בצורה מסודרת בחריץ משמאל ליהדות האורתודוקסית ומימין היהדות הקונסרבטיבית."[34]

האיחוד האורתודוקסי (OU), המועצה הרבנית של אמריקה (RCA) והמועצה הלאומית לישראל הצעירה ניתקו את הקשר עם מוסדות אורתודוקסיה הפתוחה. ה-RCA אינו מאשר את ההסמכות לרבנות של ישיבת חובבי תורה[35] או בוגרי ישיבת מהר"ת,[36] ובתי כנסת צעירים ישראלים כבר לא מקבלים מועמדים עם הסמכת YCT.[37]

יתרה מזאת, בתגובה לאורתודוקסיה פתוחה קמו ארגונים חדשים שמתנגדים לעמדות או פעולות של האורתודוקסיה הפתוחה. אלו כוללים את הקואליציה לערכים יהודיים (CJV)[38] ואת הרבנים האורתודוקסים המסורתיים של אמריקה (TORA).[39]

תגובה לביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן באיימי, המנהל הארצי לענייני הקהילה היהודית בוועד היהודי-האמריקאי, רואה באורתודוקסיה הפתוחה את הצורה האותנטית ביותר של האורתודוקסיה המודרנית. בהתייחס למינויו של אשר לופטין כנשיא הנכנס של בית הספר לרבנות ישיבת חובבי תורה, אמר באיימי: "האירוע הדגים את כוחה של אורתודוקסיה שהיא מודרנית באמת, במובן של סינתזה של תרבות מודרנית עם מסורת ולמידה יהודית, ו'אורתודוקסיה פתוחה', פתוחה לכל היהודים ופתוחה לשמיעת עמדות אחרות."[40] עם זאת, בסופו של דבר הסיר ה-YCT כל התייחסות לאורתודוקסיה הפתוחה באתר האינטרנט שלו, והחליף את התיאור "פתוח" ב"מודרני". בריאיון ל-"Jewish Week" באוגוסט 2017, אמר נשיא בית הספר: "כשהם אומרים 'אורתודוקסים פתוחים' אני אומר 'אנחנו אורתודוקסים מודרניים'. אנחנו חלק מלא מהאורתודוקסיה המודרנית."[4] המכון העברי לריברדייל, בו שימש וייס כרב ("רב בכיר") עד פרישתו בשנת 2015, ממשיך להגדיר את עצמו "בית כנסת אורתודוקסי פתוח".[41]

חברים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות האורתודוקסית הפתוחה כללה מספר מנהיגים ידועים שהיו קשורים בעבר לקבוצות בולטות אחרות כמנהיגים וכמלומדים. כמה אנשים בולטים הקשורים לקבוצה כוללים[42][43][44][45]:

רבנים מפורסמים אחרים כמו הרב יחזקאל לוקשטיין (אנ') התייצבו לעיתים קרובות לצד הקהילה אך מעולם לא היו קשורים לקבוצה באופן רשמי.[43]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Rosenblatt, Gary (26 ביוני 2009). "Between A Rav And A Hard Place". The Jewish Week. נבדק ב-15 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Weiss, Avi (Fall 1997). "Open orthodoxy! A modern Orthodox rabbi's creed". Judaism: A Journal of Jewish Life & Thought. American Jewish Congress.
  3. ^ "About". www.yctorah.org (באנגלית). נבדק ב-2017-08-30.
  4. ^ 1 2 "Closing A Chapter On 'Open Orthodoxy'". Jewish Week (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-08-30.
  5. ^ "Opening Up Orthodox Judaism (אורכב 21.02.2008 בארכיון Wayback Machine)" The Jewish Week, December 12, 2007
  6. ^ Harris, Ben (18 במאי 2009). "New program to train Orthodox women as non-rabbis". blogs.jta.org. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Yeshivat Maharat".
  8. ^ "An Evening with Rabbah Sarah Hurwitz". hillel.harvard.edu. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Cohen, Anne (20 ביוני 2013). "Orthodox Schism Over Role of Women Widens After Graduation of Maharats". The Jewish Daily Forward. נבדק ב-7 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ StevenM (10 במרץ 2010). ""Rabba" Sara Hurwitz Rocks the Orthodox". Heeb. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Mark, Jonathan (9 במרץ 2010). "Agudah: Avi Weiss Shul Not Orthodox". The Jewish Week. נבדק ב-1 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Rabbi condemned for ordaining woman". The Jewish Journal of Greater Los Angeles. 26 בפברואר 2010. נבדק ב-4 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Eden, Ami (5 במרץ 2010). "Avi Weiss: No more rabbas". JTA. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2010. נבדק ב-6 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Breger, Sarah (בנובמבר–בדצמבר 2010). "Do 1 Rabba, 2 Rabbis and 1 Yeshiva = a New Denomination?". Moment Magazine. נבדק ב-31 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "2015 Resolution: RCA Policy Concerning Women Rabbis". Rabbinical Council of America. 31 באוקטובר 2015. נבדק ב-14 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Class of 2015". Yeshivat Maharat. אורכב מ-המקור ב-2015-12-05. נבדק ב-2020-01-04.
  17. ^ Rabbi Lila Kagedan (25 בנובמבר 2015). "Why Orthodox Judaism needs female rabbis". The Canadian Jewish News. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ The Forward First Woman Orthodox Rabbi Hired by Synagogue, January 3, 2016
  19. ^ "NJ Orthodox shul announces hire of woman using 'rabbi' title". Jewish Telegraphic Agency.
  20. ^ Jewish Press News Briefs. "The Jewish Press » » Rabbi Lila Kagedan, First Female Rabbi at Orthodox Shul in Melbourne". The Jewish Press.
  21. ^ "Clergy - Walnut". Walnutstreetsynagogue.com. 2014-06-20. אורכב מ-המקור ב-2018-05-11. נבדק ב-2018-05-10.
  22. ^ Novominsker Rebbe Speech At the 92nd Agudath Israel Dinner, הרצאה בערוץ "VINnews", באתר יוטיוב (אורך: 16:39), 27 במאי 2014
    ישראל כהן, ‏אגו"י: "הרבי מנובומינסק אוהב ודואג לכל היהודים", באתר כיכר השבת, 1 בינוי 2014
  23. ^ Moetzes Gedolei HaTorah Issues Kol Korei on Open Orthodoxy, אגודת ישראל באמריקה (אנ'), ‏3 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  24. ^ "Breach in US Orthodox Judaism grows as haredi body rejects 'Open Orthodoxy' institutions". The Jerusalem Post - JPost.com.
  25. ^ Josh Nathan-Kazis (3 בנובמבר 2015). "Avi Weiss Defends 'Open Orthodoxy' as Agudah Rabbis Declare War". The Forward. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "European Rabbis: Open Orthodoxy 'outside the fold' - Jewish World - News - Arutz Sheva". Arutz Sheva.
  27. ^ Rabbinical Alliance of America (22 בפברואר 2018). "Psak Halacha on Female Clergy". FaceBook. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Schachter, Hershel. "Impossible to call Open Orthodoxy Orthodox". YouTube.
  29. ^ Schachter, Hershel (20 במרץ 2017). "Rav Schachter on Open Orthodoxy". YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Gordimer, Avrohom (30 ביולי 2013). "The Case Against "Open Orthodoxy"". Israel National News. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Gordimer, Avrohom (18 בספטמבר 2015). "Open Orthodox Theology and Repentance". Times of Israel. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Maltz, Judy (16 בנובמבר 2012). "U.S. rabbi faces dissent for slamming Obama". Haaretz. נבדק ב-31 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Steven, Pruzansky (17 ביולי 2013). "Open Orthodoxy: The Rise of the Neo-Cons". Matzav.com. נבדק ב-30 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "American Jewry at the Crossroads: Isaac Mayer Wise, Solomon Schechter, and now...Avi Weiss and Sara Hurwitz". The Algemeiner. 18 ביולי 2013. נבדק ב-2 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Heilman, Uriel (7 בספטמבר 2012). "Is Yeshivat Chovevei Torah kosher enough?". Jewish Telegraphic Agency. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "2015 Resolution: RCA Policy Concerning Women Rabbis". Rabbinical Council of America. Rabbinical Council of America. אורכב מ-המקור ב-2019-02-02. נבדק ב-2020-01-04.
  37. ^ Eleff, Zev. "Symposium on Open Orthodoxy II". Torah Musings.
  38. ^ "About us". Coalition for Jewish Values. נבדק ב-11 באפריל 2018. Modern Jewish movements which reject Jewish tradition are ill-qualified to determine or express authentically Jewish positions. The Rabbinic Fellows of the CJV have the necessary knowledge and expertise to correct the record. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "What is TORA?". Traditional Orthodox Rabbis of America. Orthodoxy is portrayed too often in the Jewish and general media in ways that are incompatible or not fully representative of authentic Torah positions. As the general society rethinks and revisits traditional values while it contemplates new moral and ethical issues, it is our duty as rabbis to teach the truths of Torah to all who will listen.
  40. ^ "Asher Lopatin Set as Modern Orthodox 'Bridge'". The Jewish Daily Forward. forward.com. 9 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-2014-09-11. נבדק ב-10 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Main page". The Hebrew Institute of Riverdale. נבדק ב-15 באפריל 2018. The Hebrew Institute of Riverdale – The Bayit – is an open Orthodox synagogue serving the entire Jewish community by warmly embracing all Jews, regardless of affiliation, commitment, orientation or background. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "List Of Open Orthodox Congregations That Are OU Member Shuls | Matzav.com" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-10-24.
  43. ^ 1 2 "Rabbis & Jewish Leaders". Uri L'Tzedek (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-10-24.
  44. ^ "our leadership". Yeshivat Maharat (באנגלית). נבדק ב-2019-10-24.
  45. ^ "Jewish Leadership Advisory Board" (באנגלית). נבדק ב-2019-10-24.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אורתודוקסיה_פתוחה&oldid=39650650"