אורפיזם

פסיפסים אורפיזמיים נמצאו בוילות רומאיות רבות

אורפיזם היא כת מסתורין יוונית פילוסופית-דתית אשר בלטה במאה השישית לפנה"ס והשפיעה על התרבות היוונית בתקופתה, ולאחר מכן על המיסטיקה והאוקולטיזם בכלל.

הכת הוקמה בהתאם לסיפור המיתולוגי העוסק באורפיאוס אשר היה מחבר הפיוטים הקדושים מהם נשאבו הדוקטרינות האורפיאיות. האמונה המרכזית של כת זו היא גלגול הנשמות, כנראה בעקבות הסיפור המיתולוגי בו אורפיאוס יורד להשיב את אהובתו מהשאול בו מולך האדס.

חסידי כת האורפיזם כונו אורפים. הם תיארו את מוצא העולם באופן מופשט ופילוסופי יותר ברוחו, לעומת תיאורו של הסיודוס המשורר האפי היווני המוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס וכתב את התאוגוניה. כיוון שתיאורם של חסידי הכת היה פילוסופי יותר, הוא פנה לקהל מצומצם יחסית, מה שמנע מן הכת לגדול באופן משמעותי.

בריאת העולם על פי האורפיזם

חסידי הכת האמינו כי מוצא העולם מתחיל בכרונוס ("זמן"), שנלוותה אליו אדרסטאה ("הכרח"). מחלציו של כרונוס יוצאים אתר ("מרומי האוויר"), ארבוס ("חושך") וכאוס ("תוהו ובוהו"). בתוך אתר, יצר כרונוס ביצה, וממנה נולד פנס, בורא הכול, אלוהות דו-מינית עם כנפי זהב וארבע עיניים. לפנס יש שמות רבים, ביניהם ארוס. ניקס ("לילה"), בתו הופכת בהמשך לרעייתו ויולדת את גאיה ואת אורנוס. לבסוף משתלט זאוס ובורא את הכול מחדש, בולע את פנס ומזדווג עם קורה (פרספונה). הזוג מוליד את זרגאוס-דיוניסוס.

טקסים פולחניים

הטקסים הפולחניים של האורפים מתבססים על המיתוס של זגראוס-דיוניסוס. כאשר זאוס הציע לזגראוס להיות שליט העולם, הטיטנים כעסו כל-כך עד אשר החליטו לבתר ולטרוף את הנער. האלה אתנה התערבה, והצליחה להציל את לבו של זגראוס. לאחר מכן הביאה אותו לזאוס אשר באותו רגע בלע אותו. כך נולד זגראוס-דיוניסוס השני שהצליח להביס את הטיטנים באמצעות ברק. לפי המיתולוגיה היוונית, מתוך אפר הטיטנים צמח הגזע האנושי שחולק לשניים, חלק אלוהי ושמימי בעקבות דיוניסוס וחלק רשעי ומושחת בעקבות הטיטנים. האספקט הכפול הזה של הגזע האנושי, חיוני להבנת האורפיזם.

הדוקטרינה האורפית מאשרת כי המקור השמימי של האדם הוא הנשמה. על החברים בכת זו להאמין בגלגול הנשמות, כאשר נשמתו של אדם מסוגלת לעבור מהפן הטיטני שלה לפן האלוהי שלה ובכך לזכות בברכה נצחית ולחיים טובים יותר לאחר המוות. האורפיזם מציב סטנדרטים נוקשים למאמיניו הדוגלים בהתנהגות אתית ומוסרית. על המצטרפים החדשים לכת לטהר את עצמם ולאמץ הרגלים סגפנים כגון הימנעות מאכילת בשר חיות, זאת במטרה להסיר את החלק המושחת ולפתח את החלק האלוהי של דיוניסוס בתכונותיו של האדם. בנוסף לכך, האורפיזם נשען על האמונה כי הגוף כולא בתוכו את הנשמה, בעלי-חיים לא נועדו להיהרג או להיאכל על ידי הרשע והשחיתות שצריכים להיענש בעולם התחתון, ואילו הטוב והשמימי מוכרחים לזכות בגמול. כת זו מלמדת כי יש צורך בהכחשה-עצמית, רצינות והשקעה בכללים הדתיים.

כחלק מהשאיפה להיות טהורים, מנעו עצמם האורפיסטים בנוסף לבשר גם מסוגים שונים של קטניות שנאכלו בטקסי העלאת קורבנות למתים ומביצים הכוללות את גרעין החיים.

האורפיזם במקורות היווניים

העדויות לגבי כת האורפיזם מתאמתות באמצעות נקודות המבט של ההיסטוריון היווני הרודוטוס, אוריפידס (שהיה לאחד משלושת מחברי הטרגדיות המפורסמים באתונה הקלאסית) ואפלטון, הפילוסוף והמתמטיקאי היווני שייסד את האקדמיה הראשונה באתונה. העדויות לגבי מקורותיה העתיקים של הכת מאוחרים ומעורפלים וכמה חוקרים טוענים כי ראשית האורפיזם מתוארך לשנים מאוחרות יותר מאשר המאה השישית לפני הספירה. למרות זאת, לאחרונה התגלה פפירוס יווני עתיק המכונה Derveni" Papyrus" ולפיו המיתולוגיה האורפית מתוארכת למאה הרביעית לפני הספירה, וייתכן שאף לשנים קדומות יותר. הקדשות אחרות שנמצאו באזורים שונים ביוון מעידים על קיומה של תנועה בעלת אמונות עיקריות הדומות לאלו של הכת, וחלק מהחוקרים קשרו תנועה זו עם שמה של האורפיזם.

קישורים חיצוניים

• אורפיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Online Text: The Orphic Hymns translated by Thomas Taylor
• The Orphic Hymns translated by Thomas Taylor - alternative version
• Alexander Fol, Orphica Magica I, Sofia 2004
• Rosicrucian Digest vol. 87 devoted entirely to Orphism
• Edmonds, Radcliffe. “Tearing Apart the Zagreus Myth: A Few Disparaging Remarks on Orphism and Original Sin.” Classical Antiquity 18.1 (1999): 35-73.
• A Genealogy of Philosophic Enlightenment in Classical Greece
• Orphic Platonism