אורנה דונת
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1976 (בת 48) רמת השרון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| פעילות בולטת | חוקרת, מרצה ופעילה חברתית |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| מקצוע | סוציולוגית |
  | |
אורנה דונת (נולדה ב-15 באוקטובר 1976) היא סוציולוגית, מרצה ופעילה פמיניסטית. מלמדת באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן-גוריון, המסלול האקדמי המכללה למינהל, ומכללה האקדמית תל אביב-יפו.
מחקריה מתמקדים בהיבטים החברתיים של אל-הורות ואימהות בחברה הישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דונת נולדה ברמת השרון, בת שנייה לאם שעובדת בתחום המחשבים ולאב יועץ חברות[1]. דונת החלה להתעניין בהורות ובאימהות עוד בצעירותה, וסיפרה במספר ראיונות כי כבר בגיל 16 הגיעה להחלטה שהיא אינה מעוניינת להביא ילדים לעולם.
בשנת 2007 הגישה את עבודת המאסטר שלה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אשר עסקה בסוגיית אל-הורות בחברה הישראלית וכותרתה היא: "פרו-נטליזם סדוק: הבחירה בחיים ללא ילדים בישראל". עבודת הדוקטורט שלה שנכתבה אף היא באוניברסיטת תל אביב עסקה בחרטה על אימהות; שתיהן עובדו לספרים. דונת המשיכה ללימודי פוסט-דוקטורט בתוכנית למגדר ובמרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן-גוריון[2].
ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל
מחקרה של דונת, שהתפרסם בשנת 2011 כספר "ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל", הוא מחקר ראשון מסוגו בישראל המבקש לערער על אחד האתוסים של החברה הישראלית - הבאת ילדים לעולם[3]. באמצעות ארגז כלים סוציולוגי ואנתרופולוגי בוחנת דונת את הבחירה בחיים ללא ילדים, את סיבותיה, את שורשיה ואת השלכותיה על הפרט והחברה בישראל ובעולם המערבי, ומבקשת להסביר את התופעה, להנגיש אותה ולהציג אותה כדרך חיים לגיטימית[4].
בכייה לדורות: חרטה על אימהות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרה השני של דונת "בכייה לדורות: חרטה על אימהות", המבוסס על עבודת הדוקטורט שכתבה, בוחן את עמדותיהן של נשים מרקעים מגוונים כלפי גידול ילדים, לפני לידתם ובדיעבד. הספר מקבץ את סיפוריהן של 23 נשים שמספרות על תחושותיהן כלפי אימהוּת, ועל חרטתן עליה, לצד אהבה, אחריות ומחויבות שהן חשות כלפי ילדיהם. נוסף על מתן קולות לא-שגרתיים אלה, דונת בוחנת את התפישות החברתיות בנוגע לילודה, אימהות, זמן ורגשות ומבהירה כי חרטה על הורות אין משמעותה חוסר יכולת לתפקד כאם[5]. דונת מבקשת לערער על התביעה החברתית מנשים להיות אימהות ועל התודעה החברתית המקובלת שחלק מלהיות אישה זה להיות אמא, וטוענת כי על ידי כך עלול להיגרם סבל רב לנשים משום שהחברה דוחקת אותן לעבר אימהות[6]. מחקרה של דונת אינו מחקר מדגמי מייצג כי אם מחקר איכותני שמבקש לפתוח צוהר לעמדה רגשית כלפי אימהוּת, לבחון רצונות ומסוגלות, ולעורר דיון בנושא שטרם נכתב עליו בצורה שיטתית בישראל ואף בעולם[7]. ספרה של דונת זכה לתהודה בינלאומית. עבודת הדוקטורט שלה הגיעה לידי עיתונאית גרמנייה שראיינה אותה למוסף מדעי נחשב ועוררה סערה. הספר התפרסם במדינות רבות, ביניהן: גרמניה, איטליה, ספרד, קוריאה הדרומית וטאיוואן[8][6].
נוסף על עיסוקה האקדמי היא נשאה בתפקידים שונים במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית באזור השרון - כרכזת חינוך והסברה, כמנחת קורסי הכשרה, ולאחר מכן כיו"ר העמותה וכמתנדבת[7].
ביוני 2010 יזמה דונת את תהליך מציאת השם להגדרה של אדם שאינו מעוניין להיות הורה בפורום "נשים שלא רוצות ילדים" באתר "תפוז אנשים", שם הוצע ונבחר השם "אלהורות"[9] ובעקבותיו הפורום שינה את שמו ל"בחירה בחיים ללא ילדים – אלהורות"; למרות תפוצתו הנרחבת של המונח, האקדמיה ללשון העברית אינה מכירה בו.
מפרסומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
- בכייה לדורות: חרטה על אימהוּת, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
- ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל, הוצאת ידיעות ספרים ומגדרים-הקיבוץ המאוחד, 2011.
- Regretting Motherhood. Wenn Mütter bereuen. Knaus/Random House. [in German], 2016
- 2016 ,[Madres arrepentidas: Una mirada radical a la maternidad y sus falacias sociales. Reservoir Books/Random House. [in Spanish
מאמרים[10]
- "טובים השניים מן האחד? כמה הגיונות תרבותיים של מוסד האחאוּת בישראל". סוציולוגיה ישראלית, כרך ט"ו (1): 35-57, 2013.
- "פרו-נטליזם סדוק: נרטיבים של הולדה ואי-הולדה בישראל". סוציולוגיה ישראלית, כרך י"א (2): 417-439, 2010.
- Regretting Motherhood: A Sociopolitical Analysis". Signs: Journal of Women in Culture and Society, 40(2): 343-367, 2015
- Choosing Motherhood? Agency and Regret within Reproduction and Mothering Retrospective Accounts”. 2014. Women's Studies International Forum, 53: 200-209, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוצאת לתרבות רעה - הבלוג של אורנה דונת
- אורנה דונת - דף מרצה, אוניברסיטת בן-גוריון
- דוד רוזנטל, הספר שמשמיע את קולן של הנשים שמתחרטות שהביאו ילדים לעולם, באתר וואלה, 7 באוגוסט 2017
- עינת טלמון, סליחה שהולדנו, 1 ביולי 2017, בתוך מוסף "שבת".
- יסמין לוי, בכייה לדורות - חרטה על אימהות, 26 במאי 2017, מתוך Saloona.
- אורנה דונת בראיון על הורים המתחרטים שהפכו להיות הורים בתוכנית "קשרים משפחתיים" ברדיו סול, 13 בדצמבר 2015, ביוטיוב.
- אורנה דונת בריאיון עם אורלי וגיא, 24 בנובמבר 2014, מתוך יוטיוב.
- דפנה לוי, גם אל-הורות היא אופציה, 27 בינואר 2011, הראיון מתוך השבועון "לאשה", גרסה מקוונת בתוך: הבלוג של דפנה לוי.
- שיחה עם הסוציולוגית והאנתרופולוגית אורנה דונת במסגרת הפודקאסט 'המעבדה': מה ההבדל בין עידוד ילודה, לבין שידול לילודה?
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הדס בשן, את לא חייבת להיות אמא: הספר שמנפץ מיתוסים על אימהות ואלהורות, באתר את, 10 באוגוסט 2017
- ^ נירית צוק, "איך יכול להיות שאת לא רוצה ילדים"?, באתר ynet, 8 במרץ 2015
- ^ מירי רוזמרין, טבעי לא ללדת, באתר "העוקץ", 6 באפריל 2011
- ^ שהם סמיט, "ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל" מאת אורנה דונת | לא לגיל הרך, באתר הארץ, 22 ביוני 2011
- ^ ידיעות ספרים, על הספר, באתר הוצאת ידיעות ספרים
- ^ 1 2 הדס בשן, את לא חייבת להיות אמא: הספר שמנפץ מיתוסים על אימהות ואלהורות, באתר את, 10 באוגוסט 2017
- ^ 1 2 יניב משיח, "אני מתחרטת שאני אמא", באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2014
- ^ הבוקר של קשת, "יש כאן שידול מאסיבי של נשים לאימהות", באתר מאקו, 28 במאי 2017
- ^ מציאת שם לקהילת אנשים שלא רוצים ילדים בפורום "בחירה בחיים ללא ילדים – אלהורות" באתר תפוז אנשים
- ^ מאמרים של אורנה דונת חיפוש בגוגל סקולר